חינוך, חינוך, חינוך
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חינוך, חינוך, חינוך 

מאת    [ 04/09/2007 ]
מילים במאמר: 791   [ נצפה 3447 פעמים ]

 
 

מאת: שי ברק
3.9.07



מדי מספר ימים, אנו שומעים או קוראים בתקשורת, על קטטה ופגיעות בנפש, בקרב בני נוער בישראל.
גם תאונות הדרכים, הקטל בכבישים וכמות הנפגעים, נמצאים בכותרות. באוגוסט האחרון לבדו, נהרגו בכבישי ישראל, 42 בני אדם ומאות נפצעו. מאז קום המדינה נהרגו בכבישי הארץ, יותר בני אדם, מאשר בכל מלחמות ישראל ובפיגועי טרור.

בשנים האחרונות, גברה תופעת ההשתמטות מצה"ל. לא רק במגזר החרדי, אלא בקרב החברה כולה. פעם היה לנו ברור, כי שרות בצה"ל זו חובה וגם זכות.

מה קרה לנו - איך התדרדרה החברה הישראלית לשפל כזה ?

ידוע היום, כי הגורם העיקרי לתאונות דרכים, זהו הגורם האנושי, דהיינו, הנוהג ברכב, הולך רגל לא זהיר, זאת אומרת, אנחנו.

גם במקרה של האלימות הגואה ואבדן ערך השירות בצבא, אצל בני נוער רבים, אין אשמה הסביבה, או התשתיות, כי אם, הגורם האנושי.

כשמדובר על הגורם האנושי, עלינו הישראלים מדובר בתרבות שלנו כחבר אנשים, כעם. מדובר בחינוך שלנו.
בחינוך לערכים, לכבוד הדדי את רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך" אנחנו זוכרים - או "סוף מעשה במחשבה תחילה" שלימדו אותנו עוד בגן הילדים זוכרים ?

תנ"צ בדימוס, ראובן אריאב, הפך, לאחר פרישתו מן המשטרה, למורה בתיכון. הוא מספר כי במסגרת עבודתו עם נוער עבריין, מצא שמרבית העבריינים נפלטו בילדותם מביה"ס. לעומת זאת, במקומות בהם השקיעו בחינוך, חלה ירידה בפשיעת נוער.

חינוך טוב מתחיל מבית. בתא המשפחתי.
אותי חינכו הורי, לדרך ארץ, לכבוד לזולת, לרגישות לזולת ולהושטת יד לעזרה כשצריך, לכך שקיום חוק וחובות אזרחיות, הינה בבחינת דבר מובן מאליו. כן, מותר לשאול מותר לחלוק, אבל חובה לקיים את החוק. מעולם, לא עלה בדעתי, לעשות שימוש באלימות או בסכין כדי לפתור בעיות עם בני נוער אחרים. (אם כבר, אני הייתי זה שחוטף מכות).

גם היום בבגרותי, הגם שאיני רואה עצמי אדם מושלם, אני משתדל לעשות שימוש בכלים ובערכים, בהם ציידו אותי הורי בילדותי ובנערותי.
כשאני ניהוג בכביש, אני נותן לנהג/ת שרוצה בכך, להשתלב בדרך, או לצאת מחניה. אם אני רואה רכב בצד הדרך המבקש עזרה בהתנעה, אם איני ממהר בהיסטריה, אעצור ואסייע לו. לבית הספר למשפטים הלכתי, לא בגלל שכך ציפתה אימי (אימי אינה פולניה) או כדי להפוך לעורך דין ממולח ועשיר, אלא כדי לעבוד עם ולמען אנשים.

אני מאמין כי רובנו, זכינו לחינוך דומה. גם רעייתי קיבלה חינוך דומה וכך, אנו כהורים, מחנכים את שני ילדינו, שהחלו ללמוד בכתה ו'.

אך, נראה כי לא כולם מחנכים כך את ילדיהם. בשנים האחרונות, איבדנו משהו מן הערכים שהיו כה נהירים וכה טבעיים לנו בשנים עברו. איש לביתו ואיש למשפחתו. החינוך, נשאר איפשהו מאחור ואיתו הערכים, הצדק וכללי ההתנהגות בחברה.

לא בכדי, גדלו מספר מקרי האלימות בקרב בני הנוער, לא בכדי אנו הורגים זה את זה בכבישים וכשמדובר בשירות צבאי ישנם מי שנראה להם סביר בהחלט, להשתמט.

לפני שנבוא בטענות (ויש כאלה מוצדקות בהחלט) לממשלה ולמערכת, ראוי שנבחן עצמנו תחילה.

ראוי כי כל אחד בתא המשפחתי שלו, יקדיש מחשבה, האם הוא מחנך את ילדיו כראוי. ומי מאיתנו שלא יעשה כן, ראוי להסביר לו ולאכוף עליו לעשות כן.

קצין משטרה בכיר בדימוס, סיפר לי כי בעבר בשכונה מסוימת בתל אביב, היו תלונות חוזרות ונשנות על בני נוער שמתגודדים בשעות לילה מאוחרות, מרעישים ומפריעים את מנוחת הדיירים. ניידת סיור הייתה מגיעה למקום ובני הנוער היו מתפזרים. לאחר הסתלקות הניידת מהמקום שבים ומרעישים וחוזר חלילה. עד שלילה אחד נרשמו דו"חות עם קנסות בסך מאות - להוריהם של שני נערים שנתפסו מרעישים בלילה, לאחר שהוזהרו שלא לעשות כן. מאותו מועד חדלו בני הנוער להתגודד ולהרעיש במקום בשעות הלילה. הקשר, נדמה לי ברור מאוד.

כאשר, הורים של נער שדקר, פצע או הרג, יחויבו בתשלום פיצויים הולם ובקנס כבד, הורים אחרים יבדקו היטב היכן וכיצד מסתובבים ילדיהם ובאילו ערכים, או חלילה, סכינים הם מצוידים.
כאשר במקרה של הורים לנער כזה תיערך בחינת מסוגלות הורית גם באשר לילדיהם האחרים, יירתעו גם הורים אחרים ויקפידו בחינוך ילדיהם.

וכעת, לממשלה ולמערכת. בתי הספר, מהווים גורם משלים בחינוך בני הנוער. אכן, אין תפקידו של בית הספר להחליף את ההורים בחינוך ילדים ובני נוער. יחד עם זאת, על בתי הספר להוות סביבה לחינוך ערכי, תרבותי ומוסרי בנוסף, על לימודי מתמטיקה, תנ"ך ואנגלית וכחלק מהם.

על בתי הספר, לעשות כל אשר ניתן לקידום תלמידים חלשים ומניעת נשירתם ממערכת החינוך. לשם כך, דרוש שינוי גישה בממשלה. החינוך צריך להיות בסדר עדיפות גבוה הרבה יותר מבחינת יחס הממשלה אליו, ההשקעות בתשתיות, במורים ובמנהלים. כתה בת 40 תלמידים היא צפופה ואין מורה, מוכשר ומוצלח ככל שיהיה, שיוכל להגיע לכל תלמיד ולהעניק לו את מה שנחוץ לו ומגיע לו בכתה בסדר גודל כזה.

השקעה מתאימה וראויה בחינוך, חוסכת משאבים רבים במלחמה בפשיעה בעתיד. השקעה בחינוך, תחזיר אותנו להיות חברה טובה ופרודוקטיבית, סובלנית וסבלנית, אדיבה ואיכותית.

חוסנה של ישראל, אינו תלוי רק בגודלו וחוזקו של צה"ל, אלא קודם לכן בחוסן ובאיכות שלנו כעם, כחברה.

בידינו הדבר. ראוי כי כל ראש ממשלה ומי ששואף לכהן ככזה, יחרוט על דגלו, מוחו וליבו, אמת פשוטה זו. גם, תקציב המדינה, כשיתוכנן כתקציב רב שנתי וברגישות הראויה, עם הקצאת משאבים נכונה יותר, יוכל לאפשר זאת.
שי ברק, משפטן ושליח ציבור. חבר מפלגת העבודה.
אתר: www.barak4u.co.il
דוא"ל: shai@barak4u.co.il
טל' 054-2499908
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב