הבחירות שאנו עושים
כל אחד מאיתנו בוחר את בחירותיו בהזדמנויות שנקרות על דרכו, על פי תאריך לידתו, שמו ושם משפחתו, על פי הוריו והחינוך שהקנו לו, ועל פי הסביבה בה בחר להיוולד, לגדול ולחיות.
תאריך הלידה
תאריך הלידה מכיל את מכלול התכונות המולדות שאיתם הנשמה בוחרת להגיע לעולם. תאריך הלידה של האדם אינו מקרי והוא ידוע לנשמה מראש. אנחנו לא באמת שולטים על תאריך הלידה גם אם נידמה לנו שזה כך.
אישה יכולה להזמין ניתוח קיסרי לתאריך מסוים אבל יומיים קודם תהיה לה לפתע ירידת מים.
אדם יכול להגיע לניתוח במועד שנקבע לו, ופתאום יכנס מקרה חרום שיעכב אותו שעות רבות עד לשינוי התאריך.
זכור לי מקרה מאחת מהרצאותיי בפני רופאים בכירים ומנהלים, בבית חולים בארץ. אחד הרופאים סיפר מקרה שקרה לו, הממחיש היטב את העקרון של רצון הנשמה בתאריך. הוא תיאר את ההכנות שנערכו לקראת לידתו של בנו הרביעי, וכמה חשוב היה לו שהלידה תיערך בדיוק ביום הולדתו הארבעים.
בית החולים כולו היה ערוך ומזומן קבל את אשתו של הרופא, שעל פי כל הסימנים אכן החלה בתהליך טרום לידה. הרופא היה מאושר שמשאלתו מתמלאת ובנו אכן יוולד ביום הולדתו הארבעים. אבל עד מהרה הופתע משהתברר שלאשתו ישנה בעיה רפואית שלא מאפשרת לה ללדת באותו יום ובסופו של דבר, הלידה התעכבה בכלל בכמה ימים נוספים והבן נולד בתאריך אחר.
הנשמה תצא לעולם בזמן המדויק ביותר שהיא קבעה לעצמה מראש, על פי התכונות שהיא בחרה על מנת לממש את יעודה בעולם הפיזי.
תאריך לידתו של אדם קובע את ייעודו בעולם ולאן עליו לכוון את עצמו, ופה חשוב להבין כי ייעוד האדם לא חייב להיות בהכרח המקצוע בו הוא עוסק.
כך למשל, אני יכול להיות בעל ייעוד טיפולי ולעבוד בבנק כמנהל בכיר. אך במקביל אטפל בבן משפחה חולה או שאתנדב בסביבה טיפולית. אם הייעוד שלי הוא לטפל, לא בהכרח משם תבוא פרנסתי. הנכון הוא לנסות ולקרב את האדם לשליטה על גורלו דרך ייעודו הנשמתי.
שם האדם
הקבלה רואה בשמו של האדם מעין ארגז כלים למימוש תכונותיו.
הייעוד שלנו גלום בתאריך לידתנו. בנוסף לתכונות המולדות יש לכל אדם תכונות נרכשות כמו ביטחון עצמי, אינטליגנציה חברתית וכו'. ואילו שם האדם הוא ארגז הכלים למימוש הייעוד.
אם מישהו בא לעולם וחלק מייעודו הנשמתי הוא לנהל, אזי מוטב שיקבל שם שמבטא תכונות נרכשות כגון - יכולת ביטוי, יצירת קשרים, אסרטיביות, וכו'. כך, הסיכוי שהוא יבחר נכון יהיה גבוה יותר מאשר אם יקבל שם המקושר עם מופנמות, רגישות וחוסר החלטיות. אז אותו אדם ירגיש בתוך תוכו שיש בו רצון ויכולת ניהולית, אבל יהיה לו קשה לממש זאת בגלל שהכלים שקיבל אינם מתאימים.
שען לא יכול לתקן שעון עם פטיש 5 קילו אלא רק עם כלים עדינים וקטנים...
הנגר הטוב ביותר בעולם לא יכול לתלות מדף פשוט ללא מקדחה. לכן, חשוב עד מאוד להתאים את ארגז הכלים לייעוד - עלינו ליצור הרמוניה מלאה בין שם האדם לתאריך לידתו.
כאשר אנו בודקים את שמו של האדם עלינו לא רק להסתכל על המספר שמרכיב את שמו, אלא גם על הדרך ועל האותיות. לכל אות ואות בשמו של האדם יש משמעות, כמו גם למיקום האות בשם האדם. לכל ספרה ומספר בשם האדם יש משמעות ולא רק לסכום הסופי.
כיצד עושים זאת בפועל?
הנה אדגים כעת את אופן חישוב הספרות על פי האותיות וערכן, בגימטרייה קטנה, בשמותיהם של ילדי.
על פי התוצאה הסופית ניתן לראות כי גם השם יהונתן וגם השם מתנאל הם סה"כ בגימטרייה קטנה - 8.
אבל הדרך של יהונתן למימוש ה-8 שונה מהדרך של מתנאל למימוש ה-8. ובהקשר שאנו דנים בו, יש לכך משמעות.
בשפה ה'קבלית', אפשר לומר שלשניהם אותו ארגז כלים ( הספרה 8 ) אבל לכל אחד כלים נוספים שונים בארגזו. האותיות נתפסות כאן כטבלת חומרים כימיים המרכיבים את השלם.
כשאני לוקח שני אטומי מימן ( H ) ואטום אחד של חמצן ( O ) ומחבר אותם יחדיו, אני מקבל מולקולת מים ( H2O ). כשהמימן והחמצן לחוד, כל אחד מהם לבדו מגביר בעירה של אש. משהורכבו יחד, הם מכבים בעירה.
על פי אותו עקרון פועל כוחן של האותיות. כל חיבור של אות אחת לאות אחרת יוצר כוחות חדשים שמשפיעים באופן שונה ובלעדי על נשמתו של האדם.
( ראו גם פרק האותיות העבריות ).
ההורים
הנשמות בוחרות בקפידה מרובה את הוריהן באופן שיאפשר להן לממש את גורלן בצורה הטובה והיעילה ביותר.
כשגבר ואשה בוחרים להביא ילד לעולם, הם אינם בוחרים את הנשמה שתיכנס לרחם האם. הנשמה לאחר שבחרה את הוריה, נכנסת לרחם האם ובוחנת אותה במשך 3 חודשים. מכאן המנהג הידוע שלא לספר על ההיריון עד החודש השלישי שאז מחליטה הנשמה האם היא נשארת או מוותרת ועוברת לרחם אחרת.
ידוע כי בזמן ההיריון יש לאם קשר טלפתי חזק מאוד עם הנשמה. האשה מרגישה פעמים רבות את השם הנכון שיש להעניק לתינוק או לתינוקת שיוולדו.
כאשר האם היא הבוחרת הבלעדית של השם, נראה בדרך כלל הרמוניה מושלמת בין השם הנבחר לתאריך הלידה.
כמובא בכתבי הארי זצ"ל, ב"שער הגלגולים" :"... כאשר האדם נולד, ואביו ואמו קוראים לו בשם, השם העולה בדעתם אינו אקראי, אלא הקב"ה משים בפיהם את השם כפי שורש נשמתו של אדם זה."
בכל מקרה בו נבחר השם על ידי מישהו אחר, על האם לתת הסכמתה המלאה לאה לשם הנבחר. במידה שהיא אינה מרגישה שלמות, יש לשנות ולבחור על פי רצונה.
מאחר שהנשמה היא זו שבוחרת את הוריה, חשוב להבין מה רצון הנשמה בעולם.
יש משמעות עמוקה וחשיבות אדירה להבנת רצון הנשמה שהגיעה לעולם .
ולכן, טוב וחשוב שהורים יידעו את המסר שהביא עימו הילד.
כל ילד מביא איתו מסר ברור לעולם, אנשים רבים יאמרו שכל תינוק מביא את המזל שלו. אם הבנו את המסר שהביא התינוק, התמזל מזלנו וזכינו. אם חס וחלילה לא הבנו את המסר, מזלנו פחות מוצלח ויש פה פוטנציאל לסבל הדדי.
הסביבה
גם הסביבה נקבעת מראש, כמקום שבו תממש הנשמה את מירב הפוטנציאל הטמון בה בזמן גדילתה בגוף הפיזי.
נשמה יכולה לבחור סביבה עירונית, או סביבה קיבוצית, הורים לובשי מדים , או הורים רופאים, וכן הלאה.
הסביבה נקבעת בהתאם לרצון ההתפתחותי של הנשמה בעולם הזה.
לדוגמה, אם חלק ניכר מייעוד הנשמה הוא להיות בחייה בתפקידים סמכותיים באזורי טיפול, היא עשויה להיוולד לאבא קצין בקבע ולאמא רופאה. בעתיד, אותה נשמה יכולה לנהל מחלקה בבית חולים, בין היתר, משום שעל ידי הסביבה שבחרה בלידתה, היא קיבלה כלים ותובנות למימוש חייה הנשמתיים.
פעמים רבות בחיינו, הסביבה היא גורם מכריע בהחלטות שאנו לוקחים.
אם, למשל, כמה חברים סיימו שרות צבאי ומתכננים טיול ארוך לחו"ל, יכול להיווצר מצב שאחד מהחברים לא יהיה לו נכון להצטרף כי בגורלו ישנם דברים חשובים יותר ונכונים יותר מהטיול. יתכן שבתוך תוכו הוא ירגיש שלא נכון לו להצטרף לטיול, אבל יבחר לנסוע עם חבריו בכל זאת, כי הלחץ החברתי והסביבה ישפיעו עליו לקבל החלטה לא נכונה. אז, הוא לא ירגיש שלם לאורך הטיול, ויחווה דווקא החמצה של דברים אחרים כמו חברה או לימודים שהיו נכונים לו יותר מהטיול באותה העת.
