מה הקשר בין בעיות קשב וריכוז ודלקות גרון? 

הקשר בין לחצים נפשיים ומחלות ידוע כבר יותר מאלפיים שנה

הרופא גלן מהמאה השניה לספירה כתב שנשים בעלות אופי דכאוני סיכוייהן לחלות בסרטן עולה בהרבה על זה של נשים עליזות

ב1846 כתב דר ולטר היל את הדברים הבאים:

"אומללות נפשית התהפכות פתאומית של המזל ומצב רוח קודר באופן תמידי .. אלה הם גורמי המחלה החזקים ביותר.. תכופות ניתן להבחין בעובדות משכנעות לגבי שליחות הנפש בגרימת המחלה, הטלת ספק בכך נראית כמו מלחמה בשכל הישר"..

מחקר סטטיטסטי ראשון נערך ב1893 בידי דר סנו ועל סמך המחקר שבדק לחצים נפשיים בשנה שקדמה להופעת סרטן אצל מאתים וחמישים חולות בסרטן השד הוא הגיע למסקנה הבאה:

"גורמים ישירים שיש להם השפעה על מחלה הם נוירוטיות,משבר נפשי,  עמל מפרך ומחסור.. אדיוטים ומשוגעים פטורים באופן בולט מסרטן על כל צורותיו..."

לפי הגישה ההומיאופתית הגוף מפתח מחלה כדי לשחרר את הנפש ממצוקה גדולה. אלו שבחרו בשיגעון לא גייסו את הגוף ותחלואיו לשחרור המצוקה הנפשית, ו"פתרו" את המצוקה באמצעות יצור סימפטומים נפשיים. לכן מיעוט המחלות הפיזיות אצל חולי נפש.

אפשר לפתור בעיות נפשיות באמצעות טיפול הומיאופאתי המחזק יכולת התמודדות עם הלחצים שקשורים בפריצת המחלה.

מנקודת מבט הומיאופתית מחלות נפש רבות בתקופתנו הן תוצאה ישירה של טיפולי הרפואה הקונוונציונלית המדחיקה מחלות גופניות, שהיו מאפשרות לנפש להשתקם.

מחלה פיזית היא הרבה פעמים דרך להחזיר איזון שנפגע בגלל מצוקה נפשית

 הדחקה באמצעות תרופות קונוונציונליות היא העלמת הסימפטומים בלי טיפול בגורמים העמוקים להופעתם. טיפול שלא נוגע בגורמים העמוקים למחלה יביא ליצירת סימפטומים קשים יותר בהמשך והפרעה נפשית. (מאחר ונחסמה המחלה שהיא שסתום הפחתת הלחץ הנפשי.הברירה אחרי ההדחקה היא מצוקה נפשית שמתגברת או יצירת מחלה באיבר אחר). טיפול שנוגע בבעיות העמוקות יביא להבראה גם מהמחלות הפיזיות .

הומיאופטים בדומה לביולוגים מכירים בכך שאורגניזמים מגיבים ללחץ קודם כל על ידי שימור תהליכים חיוניים. הנפש (והמוח) היא הפונקציה החיונית ביותר כי היא אחראית על ההחלטות שיביאו בסופו של דבר לשימור החיים בתנאים מסוכנים. תחת לחץ תתעורר חרדה ויתעוררו רגשות מסוימים אך לא כאלו שיסכנו את שיקול הדעת ויכולת הסקת מסקנות לטובת ההישרדות. חרדה זאת פגיעה ברמה רגשית. פגיעה ברמה מנטלית, שיגעון, כלומר פגיעה נפשית שמשבשת את שיקול הדעת היא הפרעה יותר עמוקה,

גם ברמה הפיזית, לחצים יפגעו קודם כל באברים פחות חיוניים, לא במוח ובלב אלא באוזן ובעור. הסימפטומים הם למעשה דרך להגיב על לחצים ולשחרר אותם תוך כדי התמרתם למצוקה פיזית, וכך להחזיר איזון.

האורגניזם בוחר את הדרך הזולה ביותר, הוא בוחר "להקריב" את מה שפחות חשוב. הדחקה של הסימפטומים ה"קלים" – "היא בעצם ביטול ומניעה של הדרך הקלה יותר לחזור לאיזון על ידי יצירת סימפטום פיזי פשוט. כשזה קורה באמצעות טיפול באנטיביוטיקה למשל, ותרופות אחרות, האורגניזם נאלץ להקריב אברים אחרים יותר חשובים. וכך רואים בקליניקה לעיתים קרובות הדחקת בעיות בעור באמצעות משחות קורטיזון, ובעיות בדרכי הנשימה שמתפתחות מייד אחרי כן.

אפשר להבין גם תוצאות לוואי נפשיות של תרופות מסויימות (כמו דיכאון אחרי שימוש בקורטיקוסטרואידים או אפילו אנטיביוטיקה) כתוצאה של ההדחקה שתרופות אלה עשו.

סימפטומים פסיכולוגים הם דרכים להסתגלות ללחצים ביולוגים ונפשיים. לא כדאי להדחיק את הסימפטומים האלה, הדחקה של סימפטום רגשי יכול להביא ליצירת סימפטום מנטלי (איבוד זיכרון, בלבול ועוד), ולסימפטום פיזי (סכרת, עליית לחץ דם ועוד ועוד).

הדחקה היא מה שנעשה בעזרת תרופות קונוונציונליות, ש"תוקפות" את הסימפטום ברמה פיזיולוגית. (תרופות הרגעה, שינה, אנטי דיכאוניות וכו), כלומר צריך להשתמש בתרופות כאלה אם אין ברירה, אבל עדיף להשתמש בתרופה הומיאופטית שמחזקת וממקדת את יכולת ההתמודדות של האדם ומאפשרת תהליכי ריפוי.

תהליך זה יהיה מלווה בתמיכה נפשית של המטפל.

בעיות ריכוז

ניתן להבין שבעייה פיזית היא תוצאה של מצוקה נפשית. אבל לעיתים בעיה רגשית היא תוצאה של בעייה פיזית שהודחקה. אם לילד יש גרון כואב, דלקת שקדים, כאב אוזניים או חום שהודחק על ידי טיפול קונוונציונלי . הטיפול האנטיביוטי למשל, העלים את הסימפטומים, הילד הרגיש יותר טוב, החום עבר, הדלקת נעלמה, אבל למעשה המחלה, שהתבטאה על ידי סימפטומים אלה לא נעלמה אלא עברה לרמות יותר עמוקות, המשך ההתמודדות עם אותם הקשיים יתבטא הפעם לא בדלקת גרון אלא בבעיות רגשיות, ומנטליות כמו בעיות ריכוז

לנזלת או שפעת אין למעשה תרופה, הנזלת עצמה היא התרופה. כשיש הדחקה של סימפטומים פיזיים הם עשויים להפוך לסימפטומים נפשיים כמו עצבות רגזנות, קוצר רוח פחד נטישה פחד מנקמת האל או פחד מחושך. אם יש הדחקה רבה של סימפטומים רגשיים על ידי נוקשות בחינוך או אפילו באמצעות תרופות יתפתחו סימפטומים מנטליים כמו בעיית קשב וריכוז (ואחרים).

הטיפול ההומיאופאתי יחזיר את הגלגל אחורה. מה שהודחק יחזור במהלך, לזמן קצר ובאופן קל, הטיפול והאיזון יחזרו למערכת.