בתגובה על כתבתו של דודו כהן:"רצח ג'וליאנו מר מראה עם מי יש לנו עסק"!
קראתי בעיון רב את כתבתו של דודו כהן:"רצח ג'וליאנו מר מראה עם מי יש לנו עסק"..כתבתו פורסמה בשישי לחודש אפריל הנוכחי באתר "מאקו" לאחר הרצח הלא צפוי לאיש יקר מאוד על כל בני עמנו אשר גינו בחריפות בולטת את מעשה הפשע אשר שם קץ לחיו של השחקן ג'וליאנו מר בג'נין ע"י קבוצה של קניבלים שונאי-תרבות וחסרי רגישות.ומשוכנע אני שהכדורים שנכנסו לבית-חזהו של ג'וליאנו ימצאו את דרכם הנכונה ויכנסו לליבם של הרוצחים. לפני ימים ספורים נרצח בעזה פעיל זכויות האדם האיטלקי ויטוריו אריגוני אשר נמצא בעזה החל משנת 2008 וליווה פלסטינים, בעיקר דייגים וחקלאים ותיעד תקיפות ישראליות עליהם. הוא מוכר גם לשלטונות הישראלים, כאשר לפני כשלוש שנים נעצר יחד עם דייגים בעזה על ידי כוחות חיל הים ונלקח למעצר בישראל, בסופו גורש משטחי המדינה. הוא חזר לעזה ב-2009, במשט השני שהגיע לרצועה. כל בני עמנו מזועזעים וכואבים מהרצח הזה אשר אינו מייצג אותם. אריגוני היה אדם עם נשמה נהדרת, והאנשים בעזה אהבו אותו והוא החשיב את עזה כביתו..הוא היה יותר פלסטיני מהרוצחים שלו. בכל חברה יש פושעים ואני מקווה שהרוצחים יובאו לדין, והפעולה איננה משרתת את המטרה הצודקת של העם הפלסטיני, ואף פוגעת בה. הרצח של ג'וליאנו ואריגוני מהווה הפרה בוטה של הערכים ההומאניים, ומנוגד למוסריות של העם שלנו. ג'וליאנו ואריגוני שייכים לנו, ויישארו בלבנו לנצח ובעינינו הם הגיבורים האולטימטיביים, שעם מותם הפכו למיתוס שמתקיים כאילו מעל למציאות. אני מבין שבמלחמה תמיד נהרגים אנשים חפים מפשע בנוסף ללוחמים, מכיוון כך זה טבעה ומחירה של מלחמה..ו"כי כזה וכזה תאכל החרב".אבל אני אישית נגד הריגת אנשים חפים מפשע ובכל מקום בעולם, אבל מה שמתרחש בשטח ולא ניתן להסתירו הוא אנשים חפים מפשע ערבים ויהודים כן נהרגים ונרצחים בדם קר. מר דודו כהן בכתבתו עשה הכללה מגוחכת והפך את כל בני עמי לרוצחים..הוא היה מאוד רחוק מהמציאות, אפילו הוא והמציאות כמו שני קווים פרלליים שאינם נפגשים לעולם, או שהוא כן מכיר את המציאות אבל כבודו מונע ממנו לגלות אותה. בכתבתו הזכיר מספר אירועי רצח של יהודים ע"י פלסטינים, אבל הוא לא התייחס אפילו למקרה אחד בו נרצחו פלסטינים ע"י יהודים, וההיסטוריה מלאה במקרים מהסוג הזה אבל אין זה המקום להתייחס אפילו לחלק קטן מהם. ובכל זאת ברצוני לשאול את מחבר הכתבה חסרת התוכן האמיתי והמציאותי:מי רצח את יצחק רבין ולמה?..ומי ולמה רצו לרצוח את פרופסור זאב שטרנהל אשר זכה בפרס ישראל, בשל עבודתו בתחום חקר מדע המדינה, ובעל האמירה המפורסמת:"להגיד את האמת גם כשהיא לא מוצאת חן בעיניה..זו המשמעות של חוקר טוב בעיני"..ולמה נרצח אמיל גרינצוויג פעיל תנועת "שלום עכשיו" בהפגנה שהתקיימה בירושלים בדרישה לקיום מסקנותיה של ועדת כהן לחקירת אירועי סברה ושתילה. מר כהן המכובד..דר יאסין, עילבון, כפר קאסם, סברה ושתילה, רצועת עזה, עמי פופר וד"ר ברוך גולדשטיין.. האם השמות האלו אומרים לך משהו?, והאם מצפונך נקי אחרי שהתייחסת בכתבתך אך ורק לצד אחד של המטבע והזנחת ובצורה גזענית ואינפנטילית את צידו השני?. אחרי הרצח באיתמר הייתי מזועזע ובהלם ובלי קשר מי הוא הרוצח, והשאלה שלי:האם אתה מרגיש מזועזע אחרי הריגתם של תינוקות וילדים בעזה?. התחלת את כתבתך באמירתך:"עם תרבותי שוחר שלום? הצחקתם אותי".. ואני אומר לך ותכניס את זה טוב לאוזניך החד-כיווניות:אנו עם תרבותי רודף שלום..אבל מצד שני אני מזכיר לך מה אמר משוררנו הלאומי המנוח מחמוד דרוויש בשירו(תעודת זהות):" תרשום בראש העמוד הראשון:אני לא שונא אנשים, ואינני פולש..אבל אם אהיה לרעב, בשרו של הכובש יהיה לי למאכל..הזהר..הזהר..מהרעב שלי..מהזעם שלי". ותודתי הרבה לאחד המגיבים על מאמרך(ומבני עמך) אשר כתב:"נתחיל מזה שלא כל הערבים מחבלים- נמשיך ונסביר שהרוב בכלל לא תמך ברצח של מר! אתה אדם צר אופקים ועלוב. בכל מקום יש קיצוניים. אצלנו הם מרוסנים כי אנחנו חיים בדמוקרטיה, ואצלם עדיין אין כלל מדינה שתחליש את הקיצוניים". מר כהן הנכבד, תרשה לי לסיים את מאמרי בכותרת כתבתך:אנשים עם השקפת עולם כמו שלך,מראה באמת עם מי יש לנו עסק. ג'וליאנו ואריגוני וכל הנהרגים והנרצחים החפים מפשע..יהי זכרכם ברוך!. ד"ר סלאח עודטללה-ירושלים
