דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


כשאומרים 'לא' למה אנחנו מתכוונים?! - דורית גן-מור 

מאת    [ 13/04/2011 ]

מילים במאמר: 1134   [ נצפה 2201 פעמים ]

כשאנחנו אומרים "לא", למה אנחנו מתכוונים?! -, דורית גן-מור, פורסם במגזין המאמנים הישראלים, מרץ 2011

"כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
האם ה"לא" הוא "לא" - ובאמת
אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת",
או שה"לא" הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן"."

כשקראתי כי נושא גיליון מרץ של מגזין המאמנים עוסק בנושא 'שפה' - מייד עלתה במוחי המחשבה על המילה הנפוצה והשימושית: 'לא'. מילה רבת משמעויות, שיש לה תפקיד נכבד בחיינו. וכאשר המילה 'לא' עלתה במחשבתי, מייד הצטרפו אליה מילות השיר שבפתיחה.

גדלתי על השיר הנפלא הזה של התרנגולים, ששרו אותו כל כך בחן, ושכולנו זמזמנו  בלי סוף. כאשר השיר היה בשיאו, מצאנו בו מן ההומור, רמז לחיזור של גבר אחר נערתו, משהו שהתייחס אל יחסים בין גברים ונשים בקלילות, באהבה, בחן. זו הייתה שפה שגורה בפינו ולא נתנו למילים משמעויות שישנן כיום. זו הייתה תקופה אחרת.

החלטתי לבדוק ב"גוגל", והקלקתי את המילים: "כשאת אומרת לא". קיבלתי 99,700 אזכורים, והתחלתי לקרוא את תתי-הנושאים בהם עסקו אותם אזכורים. היה מרתק. והנה הסקר הלא מדעי שערכתי:


    • חלק קטן בלבד מהאזכורים היה בנושא השיר עצמו, מילים ולחן.
    • רוב האזכורים היה בנושא הטרדה מינית, שוביניזם, חיזור גורלי, וכמובן כל מקרי האונס, ההשפלה, הדיונים בבתי המשפט הקשורים לנושא. מילים רבות וחשובות נכתבו על נושא משמעותי זה. גיליתי כי השיר קיבל תפנית ומשיר חביב וקליט הפך לשיר עם מסרים גבריים מאצ'ואיסטיים על יחסים בין גבר לאשה.
    • קראתי גם התייחסות משפטית להשפעת השיר על החברה. בפסק הדין בפרשת האונס משנת 1993בקיבוץ שמרת,עסק השופט חשין בשיר של דן אלמגור. חשין היה חד-משמעי ופסק, "אין ספק בלבנו שהפזמונאי כתב דברים שכתב בחיוך, בקלילות ובבדיחות דעת, בוודאי בכישרון, ואולם מתגנב חשש אל לב כי יש שיראו בדבריו מורה דרך להליכות ולמנהיגות, וכאומרים: ממנו נשמע וכן ננהג. ועל כך נאמר אנו, בלשון צלולה ובלא פקפוק וגמגום: כשאשה אומרת 'לא', היא מתכוונת ל'לא'".
    • חלק מהאזכורים עסקו בנושא חינוך ילדים וסוגיות בנושא הורות - כשאת אומרת 'לא' לילד, מה המשמעות מבחינה פסיכולוגית, חברתית, משפחתית וכדומה.
    • מצאתי גם את דעתו של חוקר המוזיקה הפופולארית, פרופ' מוטי רגב מהאוניברסיטה הפתוחה, שאמר שפזמונים דווקא לא משנים תפיסות חברתיות, אלא יותר משקפים אותן. "פזמונים בתרבות המוזיקה הפופולארית, שמטבעה היתה גברית במיוחד באותה תקופה, ביטאו את הגרסה הגברית לרומנטיקה שנגועה בשוביניזם. כשחלו שינויים חלו שינויים גם בזה. נשים נכנסו לזירה והתחילו לכתוב ולשיר. הטקסטים השתנו".
    • אפילו על נושא אילוף כלבים מצאתי פוסט בהקשר

מה שלא מצאתי כלל בין הדברים היא ההתייחסות שלנו ביום-יום, בשפה המדוברת, למילה 'לא'.

שאלתי חברה: "מעניין למה אני לא מוצאת התייחסות כזו"?

ותשובתה הייתה מיידית: "לא! לא יכול להיות, בטח יש". היא השתמשה במילה 'לא' כמילת שלילה חד משמעית. לקחתי את הדברים והמשכתי לגלוש באינטרנט, אולי אני מפספסת משהו?

למחרת היום, ברכתי חברה אחרת שלי והחמאתי לה על החולצה החדשה.

נחשו מה הייתה תשובתה? "לא, זה לא חדש". הופה. נזכרתי במחקר שקראתי על שימוש במילה 'לא'.

ושאלתי את הבן שלי: 'אתה בא ביום שישי?' - 'לא יודע, בעצם כן' הייתה תשובתו.

נשמע לכם מוכר סגנון הדיבור הזה?

מחקר מעניין שקראתי לא מכבר בנושא זה מציין כי הישראלים מדברים במשפטי שלילה גם כאשר התשובה היא חיובית. מסתבר שאנחנו עם שמדבר ומתחיל כמעט כל תגובה במילה 'לא' או במשפט שלילה דומה גם כאשר הכוונה היא בעצם 'כן' חיובי. זה בא לידי ביטוי במיוחד כאשר אנחנו מקבלים מחמאות/שבחים. אנחנו עם שלא יודע לקבל מחמאות, ומגיב על כל מחמאה ב: "לא, זה לא עלה/יקר/חדש/קניתי בשוק... וכדו'. מכירים את זה? ואולי גם אתם מדברים כך בלי משים?

במחקר אחר קראתי כי כ-70% מהמחשבות שלנו הן מחשבות שליליות - כלומר השפעת המילה 'לא' במובנה הרחב היא השפעה על כל דרך החיים שלנו. על השפעת המחשבה השלילית על ההתנהלות היום-יומית שלנו, על החיים בבית, בעבודה, בין חברים ובכל מקום אצטרך להקדיש מאמר בנפרד. ובכל זאת הנה כמה משפטים על הנושא.

כמה פעמים אמרתם "זה לא ייתכן, אי אפשר, זה לא נכון וכד'... ובסוף התברר ההיפך מכך?!

אפילו עשרת הדברות שאנו לומדים בכתה ב' מתחילות במילה 'לא'. האם זו מקריות? או שמא ה'לא' הפך אצלנו לקו מנחה ולאיפיון שלנו?

מתי לאחרונה נתתם מחמאה וקיבלתם את המילה 'תודה' פשוטה וישירה? כמעט ולא. האמריקאים לעומת זאת, תמיד יגידו תודה, וגם אם נראה כאילו התודה אינה 'תודה' אמיתית אלא תגובה נימוסית בלבד.

בואו נחשוב על ההומור היהודי שלנו, הומור המבוסס על מצבים טראגיים/קומיים, על הבדיחות הרבות על הפולניות שמגיבות בכל דבר בשלילה -  'אמא אני בא לבקר' -'לא, לא צריך, אני בסדר/יש לך עבודה.... האם את רוצה שאחליף לך נורה?" - "לא, אני אשב בחושך"... ועוד ועוד. האם היא מתכוונת לכך? או אולי כשהיא אומרת "לא כל כך בחן, שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".

וכך השתרשה לה המילה 'לא' על גווניה כמילת מפתח בשיח שלנו.

בואו נתחיל  לשים לב...

נכון, יש מקרים שצריך להתייחס למילה לא במלוא משמעותה, לא, כמילת שלילה שגם אם היא לא נעימה ולפעמים צריכה להיאמר.

נכון, אנחנו צריכים להשתמש במילה 'לא' גם במשמעות של : עדיין לא הסתיים/נגמר/בוצע.

אך כמה פעמים אמרתם או אמרו לכם משפטי שלילה כאשר בסופם הכוונה היא חיובית?

בואו נתחיל לשים לב...

ולדוגמא: כאשר אנחנו רוצים לומר: 'אתה מדבר שטויות/קשקוש/לא נכון/לא צודק ...'

אפשר לומר במקום זאת:   בוא נבחן את מה שאמרת ונראה מי צודק.... נבדוק אם זה נכון.....אמרת את דעתך אבל זה לא מקובל עלי...

אם נחשוב איך אנחנו מגיבים כאשר משפט נפתח במילה 'לא' . איזו תחושה מתעוררת אצלנו? מהי המחשבה הראשונה שעולה במוחנו כאשר אנחנו שומעים משפט שלילה?

האם אנחנו חושבים איך אדם המקשיב לנו מגיב כאשר אנחנו מתחילים את המשפט ב'לא', גם כאשר בסוף הכוונה היא חיובית? באופן אינסטינקטיבי התגובה ל'לא' כזה היא תמיהה, כעס, חוסר הבנה וזה מוביל לקונפליקטים, לאי-הבנה . המאזין אינו מקשיב בתשומת לב ולעיתים אף מפספס את הסוף החיובי ואת ה'כן' שנאמר בהמשך הדברים.

עלינו לשים לב לחשיבות של דיבור חיובי, איך דרך הדיבור משנה את התפיסה של האדם השני, את ההסתכלות על הדברים. ודוגמא נוספת - במקום להגיד 'לא אגיע בזמן', אפשר להגיד 'אגיע באיחור קל', או במקום להגיד 'אני לא אוהב איך שאת נראית' להגיד 'יש לי טעם שונה'.

זה די קשה, זה אפילו נשמע לפעמים 'לא טבעי' אבל יש לצורת דיבור חיובית השפעה גדולה על החיים, על החברה/משפחה/עבודה שבה אנו חיים.

ולסיום - הנה תרגול קצר: הפכו את המשפט - 'אין לי זמן לשמוע את הדברים' - למשפט חיובי. אפשרי?

או המשפט: 'אתה עולה לי על העצבים/מרגיז/מנדנד...' וכד' - איך אפשר לומר את הדברים בדרך נעימה יותר?!

וכאשר נתחיל לשים לב לדרך ההתבטאות שלנו ושל אלה הדוברים אלינו , אולי נצליח  לשנות את הניסוחים ממילות שלילה למשפט חיובי.

אפשרי? הנה לכם אתגר לביצוע?

ואשמח לקבל תגובות ולשמוע איך זה הולך.

נ.ב. אני ממליצה לראות את ההצגה 'משפחה חמה', תיאטרון הקאמרי כדי להפנים עד כמה המילה 'לא' משפיעה עלינו

 

 

דורית גן-מור, M.A, MCI


מאמנת אישית ויועצת עיסקית




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב