פיתוח קול נשען על כמה אלמנטים עיקריים, ביניהם: יציבה, נשימה ותמיכה. עוד יסודות חשובים בשיעורי פיתוח קול הבונים את הטכניקה הקולית הם דיקציה, מיקוד הצליל, הרפייה, פתיחת הפה והרחבת המנעד. כל האלמנטים הללו שזורים זה בזה ובונים יחד את הטכניקה הקולית.
יציבה
היציבה הנכונה היא מהאלמנטים הבסיסיים ביותר המרכיבים את הטכניקה הווקאלית.
לפני תחילת השירה ובמהלכה, יש לשאוף לעמידה ישרה וזקופה. זווית הראש תהיה נינוחה וישרה, ללא נטייה מעלה או מטה ולדמות חוט הנמשך ממרכז הקרקפת כלפי מעלה. הכתפיים תהיינה שמוטות ולא מתוחות כלפי מעלה. בזמן השירה יש לעמוד בצורה יציבה, לא מתנדנדת, ועל שתי הרגליים. יציבה חזקה וגוף חזק ויציב מהווה כוח חשוב מאוד בהפקה הקולית. שתי צורות העמידה המומלצות הן: עמידה בפיסוק מתון ונינוח ברגליים מקבילות, או לחילופין, עמידה בפיסוק מתון תוך שליחת רגל ימין או שמאל קדימה, וכיפוף קל מאוד של הברך ברגל השלוחה. יש לשאוף לשחרור הגוף והשרירים, כדי לאפשר זרימה נכונה של אויר, וקבלת צליל חופשי ולהימנע מתחושה סטאטית ומקובעת.
נשימה
לימוד נשימה נכונה הוא הבסיס בשיעורי פיתוח קול. צורת הנשימה הנכונה בזמן שירה הינה פועל יוצא של הצורך בשחרור כל לחץ מיותר מאיזור החזה ומעלה. בכדי לשמור את איזור הגרון והחזה במנוחה, יש לשאוף אויר בצורה יסודית ולא אלימה, שאיפה תחתונה, לכיוון הגב התחתון ומילוי הריאות באויר. בזמן נשיפת האויר החוצה מהריאות, ולמעשה בזמן השירה עצמה, הבטן תתכנס שוב פנימה בהדרגה, תוך כדי ובמקביל להוצאת האויר. יש להקפיד שאיזור החזה והכתפיים יישאר במנוחה, ולא יתרומם מעלה בזמן השאיפה, כפי שקורה בנשימה עליונה, שהיא האינסטינקטיבית יותר, המוכרת לנו ממצבי היום יום הרגילים. לסיכום - הנשימה צריכה להיות נינוחה, נמוכה וחסרת מאמץ או לחץ כלשהו על השרירים, בעיקר לא על שרירי הצוואר. שאיפת האויר יכולה להיות שאיפה מהאף או מהפה (נשימה מהפה מהירה יותר), כל עוד נשמר העיקרון של נשימה תחתונה וחסרת מאמץ.
תמיכה
המונח המרכזי ביותר המוזכר בשיח על נושא פיתוח קול, הוא מונח התמיכה.
המונח תמיכה, או באיטלקית - Appoggio, מתאר למעשה מערכת של שימוש בשרירי הגוף השונים, לצורך הפקה קולית סדירה ואיתנה בזמן שירה מקצועית או אינטנסיבית. היינו, זמר שיש לו טכניקה, שחלק גדול ממנה הוא תמיכה נכונה, הוא זמר המשתמש בשרירים השונים בגופו על-מנת "לשאת" את משקל האתגר הקולי בזמן ביצוע. התמיכה הגופנית מערבת את שרירי הבטן, הסרעפת, הגב ושרירים נוספים במלאכת השירה, ומאפשרת לזמר לייצב ולהפיק את קולו - שלא ע"י שימוש מוטעה בשרירי הגרון, ובלי שיהיה עליו ליצור מתח או מצוקה באיזור הגוף העליון, היינו מהחזה ומעלה. באופן בסיסי - תמיכה נכונה תהיה תמיד מורכבת משימוש בשרירי הבטן, לרוב ע"י כיווצם וסחיטת הבטן פנימה, כאשר כפועל יוצא מכך, נוצרת גם תנודתיות של שריר הסרעפת מעלה ומטה. תנודתיות הסרעפת, מעלה או מטה (בהתאם לאסכולה או לשיטת המורה), מאפשרת את נשיאת הצליל ואת השמירה על איכותו ויציבותו.
רבים מהזמרים ואנשי ההוראה גורסים כי באופן בסיסי, נוצרת התמיכה לצליל, ע"י סחיטת הבטן פנימה תוך כדי שירה והוצאת האויר. חלק מהמבצעים משתמשים רבות בשרירי הגב התחתון, וחלקם לא. באופן סכמטי ניתן יהיה לומר, כי תמיכה מהווה תמיד שימוש בשרירי הבטן, הסרעפת והגב, לצורך השירה, אם כי דרך השימוש בהם משתנה בניואנסים מסויימים בין האסכולות או השיטות השונות.
עוד יסודות חשובים בשיעורי פיתוח קול הבונים את הטכניקה הקולית הם: דיקציה, מיקוד הצליל, הרפייה, פתיחת הפה והרחבת המנעד. כל האלמנטים הללו שזורים זה בזה ובונים יחד את הטכניקה הקולית.
עוד על פיתוח קול ב voice.rikiguy.com
