הסודות מאחורי המדפים – מה מסתתר מאחורי הסדרנות העצמית ?
יובל לובנשטיין
מושג הסדרנות העצמית עולה לאחרונה שוב ושוב לכותרות.
מה זה - ומדוע הוא מושך אש כה רבה ?
סידור סחורה הוא חלק מהתהליך הקמעונאי הרגיל והשוטף, אשר במהלכו מניחים את הסחורה על גבי המדף, מקודדים מחיר ומוודאים שישנה תאימות בין המחיר שעל גבי המוצר לשילוט.
כאמור תהליך זה הוא תהליך שגרתי, בדומה לתהליך העברת המוצרים בקופה.
בישראל, להבדיל מרוב המדינות בעולם, הושרש הנוהג שהספק מסדר את הסחורה על גבי מדפי הרשת. כנראה שזו הטבה שניתנה בעבר ואו "אינוס מרצון" של הרשתות מתוך ראיית קצרת טווח ביותר, אשר במהלכה הונהג המנהג המוזר שהספק הוא זה שאחראי על המדף.
צריך לזכור שנוהג זה אכן מוזר ביותר, שהרי המדף הוא הנכס העיקרי של הרשת ולכן לא הגיוני להפקיר אותו ללא שליטה ובקרה נאותה.
שליטה על המדף אומר, איזה מוצר יהיה ובאיזה מיקום, כמה רוחב חזית הוא תופס, כמה מלאי יהיה על גבי המדף ואו במחסן החנות, שהרי מי שביצע את ההזמנות היו הסדרניות שהן תוגמלו על ידי הספקים.
על כן מוצדקת דרישת הרשתות להחזיר להן את השליטה במדפים.
החזרת השליטה לרשתות, מאפשרת לרשת לשלוט טוב יותר גם במותג הפרטי, דבר שהוא משמעותי בכל הקשור לרווחיות הרשת.
בגין עלות טיפול הרשת בסחורה, ניגבת כעת מהספקים עמלה המכונה עמלת סידור מדף והיא נעה בגבולות של 4-2% מעלות הסחורה בממוצע.
אחד המקומות הקשים מצד אחד והרווחיים ביותר הוא מקרר החלב.
מהירות המחזור וכן כמות הפריטים הנמשכים ממנו, הופכים את המקרר למקום הרווחי ביותר בכל שטח הסופר.
מטבע הדברים המקרר הוא המקום היותר בעייתי ולכן טבעי הדבר שהוא יועבר לסדרנות עצמית רק בסוף התהליך.
החיסכון במעבר לסדרנות עצמית יכול להגיע גם ל רמה של% 1.5-2.0 מהמכר
והוא נתון רב ממדים שכן הוא כולל בתוכו את החיסכון בהוצאות התפעול, חסכון ברמות המלאי, הקצאת שטחים "נכונה יותר", הקצאת שטחים למותג הפרטי עתיר הרווח.
אכן כסף גדול מסתתר אחרי מהלך "תפעולי" זה ולצידו נשמעת גם אנחת רווחה מצד חלק מספקים הקטנים ואו הבינוניים, אשר חלקם הלך לאיבוד "ונבלע" בצורת הסידור הקודמת.
יובל לובנשטיין, משמש כיועץ לחברות מוצרי צריכה.
יובל לובנשטיין, יועץ בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה מלווה חברות בתחום בכל הקשור למיזוגים ורכישות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות מובילות בישראל כמו שופרסל והום סנטר