בדרך כלל שמדברים על שירה בציבור, נזכרים בשר'לה שרון, עם אורגן בקיבוץ שרה שירי ארץ ישראל היפה. אבל האם אי פעם תהיתם מה בעצם המהות של שירה בציבור? סביר להניח שלא, אבל בכל זאת, אספר לכם.
המנהג שנקרא שירה בציבור, כמו ריקודי העם, הפכו למעין דבר סימבולי בארץ וביהדות העולמית ככלל החל עוד מימי תחילת היישוב היהודי ועד היום. יש אף לדייק ולהוסיף כי המנהג של שירה בציבור החלה בארץ עוד בראשית המאה ה-20. בתקופה הזו, שירה בציבור הייתה מעין מאסף קבוצתי, בו שרו על הגורן, לאחר סיום העבודה החקלאית. באותה תקופה, צמחו מלחינים רבים לדוגמה, מרדכי זעירא או דניאל סמבורסקי, אשר ראו באירועים אלו, שכל חברי הקיבוץ (הקיבוץ כדוגמה למאסף חברתי) ביחד, להפיץ את מנגינתם ומנעמיהם לכלל. הם לימדו את הקהל משיריהם החדשים כשהם חוזרים על שורות השיר ואף השתמשו בשירונים לשם כך.
עם הזמן, כל הנושא של שירה בציבור הלך והזדקן (יחד עם האנשים שעדיין התכנסו ל"טקס" שירה בציבור) והשירים שחולקו בשירונים היו בעיקר של להקות צבאיות, נעמי שמר, ארגוב, וילנסקי וכולי.
אך שירה בציבור, כדבר מאפיין עם, לא גוועה, ואף מצאה את דרכה למודרניזציה של ימינו – כיום, לא רק מחלקים שירונים קטנים, אלא מקרינים את מילות שירים על צג ענק, שאפילו עוקב בשביל הקהל אחר המילים בקצב השיר. בנוסף, גם ה"פלייליסט" השתנה, והוכנסו שירי הרוק ושירי המזרחית, סגנונות אשר מאפיינים את הרוח המוזיקלית של ארצינו בימים אלו. מפגשי שירה בציבור אז וגם היום מוקדשים לנושא אחר בזמר העברי. שירת הקהל מלווה בהסברים על שירי הזמר העברי נסיבות הזמן והמקום לכתיבתם, בשילוב מצגת מחשב אייכותית ומיוחדת, המשלבת, בנוסף למלות השירים, גם תצלומים ואיורים הרלוונטיים לשירים ולתקופה.
