ירושלים - להקים מסעדה / קפה כשרה או לא כשרה? הדילמה של היזם הירושלמי
מנתוני הלמ"ס עולה כי 30% מתושבי העיר היהודים מגדירים את עצמם חרדים ו-49% דתיים או מסורתיים. רק 21% מתושביה היהודים של ירושלים מגדירים עצמם כ"לא דתיים, חילוניים".
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2009 עזבו את העיר 19,800 תושבים, ולעומת זאת הצטרפו אליה 12,800 איש. ירושלים היא העיר הגדולה בישראל ומונה 774 אלף איש, מהם 488 אלף יהודים (63%), 261 אלף מוסלמים (34%), כ-15 אלף נוצרים (כ-2%) ועוד 10 אלף הם בלתי מסווגים לפי דת במשרד הפנים.
מנתוני הלמ"ס עולה עוד, כי 30% מהיהודים בני ה-20 ומעלה בירושלים, מגדירים עצמם כ"חרדים", 20% "דתיים" 29% "מסורתיים-דתיים".
מה אומרים נתונים אלו בהקשר של פתיחת מסעדה, קפה או בר כשרים או לא כשרים בירושלים.
הדילמה העומדת בפני היזם מתבססת על השאלה האם לוותר על הקהל הדתי משך ימות השבוע ולזכות בהם בסוף השבוע או לחליפין לפתוח מסעדה כשרה, לזכות במבקרים משך השבוע ולוותר עליהם בסופו של השבוע.
במאמר זה לא אתייחס למספר מועט של דתיים שמוכנים לאכול במסעדה לא כשרה בה הם מזמינים אוכל שכביכול לא נגוע באפשרות שיהיה לא כשר. לדוגמא: סלט, ירקות מבושלים וכדומה. קהל זה שנמנה עם חובשי הכיפה הסרוגה מהווה מיעוט בתוך הדתיים הלאומיים.
כן אתייחס לשני מגזרים עיקריים במגזר הדתי, דתיים לאומיים ולחילונים.
חרדים ככלל אינם מבלים במסעדות במרכז העיר ואף לא במתחם עמק רפאים וזאת למרות הכשרות המחמירה הגורפת במתחם זה. ראוי לציין שאצל הדתיים החרדים קיים אף איסור הלכתי בבילוי במקומות כמו בתי קפה ומסעדות ולכן לא תמצאו בתי אוכל במאה שערים או בבני ברק למעט דוכני פלאפל ודומיו.
לעומתם הדתיים הלאומיים והציבור המסורתי פוקדים את כל המסעדות הכשרות ברחבי העיר. ציבור זה המהווה כאמור 50 אחוזים מכלל התושבים הצורכים סוג זה של בילוי. בשנים האחרונות קיים חלחול של דפוסי בילוי חילוניים מערביים בקרב אוכלוסייה זו. הדבר בא לידי ביטוי בשינויי דפוסי חיים שהיו נהוגים עד לפני כ-15 שנה כשלא היה ניתן לראות אז סוג קהל זה במסעדות מוזיאונים וכדומה. מי שמסתובב במתחמים כמו עמק רפאים בה יש מספר רב של מסעדות בעלות כשרות מהדרין יבחין מיד בנוכחותם המוחלטת של קהל זה בכל שעות היממה ובעיקר בערבים החל מיום רביעי ועד שישי בצהרים. גילאי הסועדים ממגזר זה תלוי בסוג המסעדה כשבמסעדות הזולות יותר ניתן להבחין בקהל צעיר דתי לאומי ולא מעט תיירים צעירים דתיים. במסעדות הפחות זולות ניתן למצוא את הקהל מגיל 30 ומעלה חובשי כפות סרוגות ודתיים יותר. נוצר מצב של מיתוג מסעדות לפי סוג הקהל הדתי הנוהג לבלות בו לפי גיל, דרגת דתיות, מוצא וכדומה. תופעה זו ייחודית בירושלים והסיבות לכך מגוונות מאוד.
המסעדות והברים הלא כשרים אמורים לשרת כאמור כ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה. ניתן בנקל להבחין שמספר עסקי מזון אלו קטן יחסית במרכז העיר. במתחם עמק רפאים אין מסעדות או ברים לא כשרים למעט אחת ובעין כרם קיימות כשלוש מסעדות ושני ברים לא כשרים. ברוב ימות השבוע מקומות אלו לא מתמלאים באופן מספיק. סה"כ קיימות כעשר מסעדות לא כשרות בירושלים כולל עין כרם ולא כולל את המסעדות של אבו גוש הפתוחות בשבתות. החל מיום חמישי בערב ושישי בערב ועד שבת בצהרים לא ניתן למצוא מקום במסעדות אלו ללא הזמנה מראש וקיים חוסר בכיסאות פנויים למשפחה המעוניינת באופן לא מתוכנן לסעוד בשבת בצהרים באחת ממסעדות אלו. בימי חמישי ושישי מתמלאים הברים הלא כשרים בבליינים שהפכו ימים אלו ליומי הבילוי העיקריים בדומה למציאות בערים בכל העולם. חלק מהברים מיועדים לקהל צעיר בגילאי צבא פלוס שמין הסתם גודשים את מקומות הבילוי האלו בעיקר בערב שבת.
לאור הנתונים הדמוגרפים והמציאות בשטח הדילמה של היזם הירושלמי אינה קלה.
הקהל החילוני בירושלים מחפש מסעדות וברים ברמה מערבית גבוהה וקשה לשנות את הרגליו. עקב מחסור בברים ובמסעדות לא כשרים סגלו לעצמם החילונים בירושלים לויאליות למקומות מסוימים. כל מי שעוסק בתחום יודע שהרגלי קהל זה, בשונה מהמציאות התל אביב, אין נטייה לשנות הרגלים וללכת בעקבות האופנה המקובלת. בנוסף לכך כאמור מספרם של החילונים בעיר נמוך ולכן מצופה מכל יזם בתחום לפתוח מקום ברמה גבוהה במיוחד. ישנם כמה מסעדות בירושלים שהיו לא כשרות ומאחר ולא הצליחו לסחוף את הקהל הירושלמי שינו את המקום לכשר. תהליך הפוך לא קיים כלל.
אין ספק שההחלטה של היזם הירושלמי לא קלה. מספרם המועט של המסעדות ובתי הקפה הפתוחים בשבת מעידים על כך שקיימת נטייה לוותר מראש על הקהל החילוני. כל מי שמכיר ענף זה בירושלים יודע שמאחורי מעט המקומות הפתוחים בשבת לא אחת עומד יזם שפועל ממניעים אידיאולוגים הקשורים למצבה הדמוגרפי של העיר. למרות הביקוש למקומות בילוי חילוניים בסופי שבוע ברור ליזם הירושלמי שיקשה עליו לגרום לירושלמים החילוניים לשנות את הרגליו ולנסות מקום חדש. למציאות זו יש תשלום לא קל של מספר חודשים ללא הכנסה מספקת, מסעות פרסום וכדומה. ההצלחה בסוף תהליך זה לא ברורה וכאמור קשורה למאפייני הבליין החילוני בירושלים.
מניסיוני הרב בליווי עסקים מסוג זה בירושלים נראה לי שהכף נוטה לכיוון המקומות הכשרים, למורת רוחם של רבים מאיתנו החילונים...
ירון אוזן, ייעוץ וליווי עסקים וחברות, התנהלות. נסיון בעסקים בתחום המזון: מסעדות, ברים, בתי קפה וקייטרינג. ליוותי מספר עסקים בתחומים אלו, חלקם מהגדולים בירושלים. הקמתי וניהלתי בר מוזיקה "המעבדה" שהיה מוביל בתחום המוזיקה. כמו כן הקמתי במתחם המעבדה מסעדה בעלת אופי ייחודי. כתבתי מספר תכניות עסקיות לעסקים בתחום המזון.
פרטים נוספים וממליצים באתר:
