ביקור בזבח הפסח אצל השומרונים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ביקור בזבח הפסח אצל השומרונים 

מאת    [ 27/03/2011 ]
מילים במאמר: 918   [ נצפה 2500 פעמים ]

 
 

כולנו שמענו על עדת "השומרונים", אך לא יודעים באמת מי הם ומה מאפיין אותם.
בעודנו שומעים כי השומרונים חוגגים את זבח הפסח ב-28.04.2010, שחל השנה חודש אחרי ערב הפסח שלנו, הסתקרנו והחלטנו לנסוע, לראות, לשמוע ולהבין.     
בנסיעה של כשעה מאזור ראש העיין, הגענו אל הר גריזים.
פגשנו אנשים מקסימים, מכניסי אורחים ששמחו לענות לכל שאלותינו. לספר לנו על מוצאם, ההבדלים בינם לבינינו ולשתף אותנו בזבח הפסח שנערך באותו ערב.

השומרונים הינם אחת מעדות ישראל השומרת על ייחודיות ואוטנטיות לאורך אלפי שנים, בעלי המורשת העתיקה ביותר. שומרונים (בשפתם שו‏מרים, שומרי התורה או תורת משה) הם עם קדום וקבוצה אתנית-דתית המבוססת על נוסח ייחודי של התורה. במהלך ההיסטוריה עברו על השומרונים פרעות ומעשי טבח, בעיקר על ידי הביזנטיים ונושאי הצלב, ומעם של עשרות אלפים, שרדו בשנת  1919 כ-150 איש בלבד.
הם חלק מבני ישראל מתקופת המדבר, ומשתייכים לשבטים אפרים, מנשה ולוי. הם לא גלו עם שאר עשרת שבטי ממלכת ישראל, בגלות אשור שאירעה בשנת 722 לפנה"ס. לפי המסורת השומרונית, הם "ישראלים טהורים", נאמנים לדת משה, חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. את הפירוד הם תולים בחילוקי הדעות בדבר ה"מקום המובחר" לשם בניית בית המקדש. לדבריהם משה רבנו קבע את קדושתו של הר גריזים, ולכן יהושע בן-נון בנה את המשכן במקום שהם מכנים אותו "גבעות עולם". כאן כיהנו בקודש פינחס בן אליעזר בן אהרון, כהן גדול ובניו. המקדש בימיהם היה בהר גריזים והוכר על ידי כל שבטי ישראל. על הר גריזים נמצא גם "מזבח יצחק", מקום העקדה.
הם מצביעים של שושלת בני אהרון הכהן כפי שמופיע בספר דברי הימים. הספר הקדוש היחיד המוכר על ידם הוא תורת משה שהוכתבה למשה בן עמרם. הם נאמנים לקיום החוקים הכתובים בתורה כלשונה. השינוי העיקרי שבו לעומת התורה שבידי היהודים הוא כי בעשרת הדיברות, בדיבר העשירי, מופיע הנוסח: "ובנית שמה מזבח ליהווה אלוהיך מזבח אבנים". השומרונים אינם מכירים בתורה שבעל פה, ולא במשנה ובתלמוד. כמו כן אין הכרה בנביאים ובכתובים למעט ספר יהושע, השונה מאוד מנוסח המקרא.
השומרונים שומרים את השבת כהלכתה, מחויבים לארץ ישראל, הם חוגגים חגים מקראיים בלבד ומנהגיהם שונים מאלו הנהוגים בעם היהודי. השומרונים מונים את השנים מכניסת בני ישראל לארץ כנען.
הם שומרים על הכתב העברי הקדום ועדיין משתמשים בעברית הקדומה בתפילותיהם.

קהילת השומרונים מונה כיום כ-750 נפש, כמחציתם מתגוררים בחולון והשאר בשכונת לוזה בשכם שבהר גריזים, בסמוך לאתריהם המקודשים. לכל השומרונים יש אזרחות ישראלית. לתושבי קריית לוזה, שנכללת בתחום המוניציפאלי של שכם, יש גם אזרחות פלסטינית. הללו מעורבים בשכניהם הערבים, הילדים לומדים בבתי הספר הערבים שבשכם, כך שהשפה המדוברת ביניהם הינה ערבית, ובנוסף הם לומדים בצורה מאורגנת ומסודרת הן את השפה העברית והן את העברית העתיקה בה משתמשים בעת התפילות. מבחינה כלכלית מעורבים השומרונים בכלכלת הגדה המערבית, ויתכן שנהנים קצת משני העולמות.

זבח הפסח

זבח הפסח הוא החג החשוב ביותר לשומרונים. כל בני העדה מחויבים להיות נוכחים בזבח. השומרונים תושבי חולון עוזבים את בתיהם למשך ימי הפסח, ועוברים לבתיהם בשכונת לוזה.
בימים שלפני הזבח מתחילים בהכנות, קניית כבשים ורחיצתם, והכנת העצים להדלקת האש בתנורים.

הגענו בסביבות השעה שלוש ועלינו לאתר הארכיאולוגי שבפסגת הר גריזים. ראינו את המקום שבו מאמינים השומרונים כי עמד אוהל מועד, "גבעות עולם". ראינו גם את "מזבח יצחק", המקום שבו התרחשה עקדת יצחק.

ירדנו אל מרכז השכונה, אל מתחם הטקס שהתחיל לאט לאט להתמלא. האורחים מתרכזים ביציע האורחים.
באתר הטקס שישה תנורים ענקיים שכבר דלקו, שסביבם הוכנו ערמות עצים שמשמשים לשריפה.

אט אט מתמלא המתחם באנשים. אנשי הקהילה עוברים לבגדים לבנים.
בסביבות השעה חמש מביאים את הכבשים, בני העדה ממשיכים לשיר ולזמר את תפילותיהם. כדי לא לבטל את הזמן עד לשקיעת החמה ותחילת הטקס, שרים מזמורים.

 הכהן הגדול אלעזר בן-צדקה הוא היחיד העוטה "טלית" כפי שאנו מכירים. השומרונים מכנים בשם "טלית" את הגלימה הארוכה המעוטרת ב-22 כפתורים ולולאות. כולם מחכים להינתן האות לשחיטה ע"י הכהן הגדול שמנהל את הטקס.

הטקס מתחיל וכשהכהן הגדול קורא "והיה לכם למשמרת, עד ארבעה עשר יום לחדש הזה; ושחטו אתו, כל קהל עדת-ישראל- בין הערבים" שמות יב 6, זהו האות.
כל השוחטים נמצאים מצדי תעלת השחיטה, "מזבח האדמה". כשישים כבשים נשחטים בו זמנית. 

פושטים את עור הכבשים ומנקים אותם מאיברים האסורים לאכילה. איברים אלו, "אימורין", מועברים מיידית למזבח הגדול לשריפה.

מסירים את עורו של הכבש ושורפים בתנורים. את הזרוע הימנית של הכבש מפרישים לכוהנים.
במלאכה זו עוסקים הצעירים. הכבשים נתלים על ווים ולאחר הניקוי מושחלים על מוטות עץ ארוכים - שיפודים, שנעטפים ברשתות מתכת על מנת שלא יתפרקו ע"י החום הרב בתנורים.

 

לאחר השחיטה, מסתובבים ומחבקים ומנשקים איש את רעהו.
ממליחים" וכל-קרבן מנחתך, במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלהיך, מעל מנחתך; על כל-קרבנך, תקריב מלח"  ויקרא ב יג.
הנשים מחזיקות ענף של אזוב, אותו טובלים לאחר השחיטה בדם ובעזרתו מסמנים את המצח, כתחליף לסימון המשקופים: "והיה הדם לכם לאת, על הבתים אשר אתם שם, וראיתי את-הדם, ופסחתי עלכם; ולא-יהיה בכם נגף למשחית, בהכתי בארץ מצרים" שמות יב יג.

בזמן הכנת הכבשים, המבוגרים עסוקים בשירי פסח עתיקים בעברית עתיקה וריקודים. הנשים והילדים יושבים בחברותה ומשוחחים שיחת רעים.
ממתינים לשעה תשע שבה מורידים את הכבשים לתוך ששת תנורי האדמה. במהירות מכסים ברשת ברזל שעוזרת להחזיק את השיפודים במרכז התנור, על מנת שלא ישרפו מהדפנות הלוהטים. מכסים ביריעה, האש כבאת כתוצאה מחוסר חמצן, והכבשים מתבשלות בחום העז שנותר בתוך התנור.

לא נשארנו עד הלילה, אך מאוחר יותר הם מוציאים את הכבשים מן התנורים והולכים לאכול ארוחה מהירה בבתיהם. בסיום הארוחה הם חוזרים אל המתחם עם שאריות הכבש ואותם הם אוכלים בחברותא ואת השאריות שורפים במזבח. אין להשאיר כל זכר מהזבח עד צאת החמה.

בסוכות נבקר שוב אצל השומרונים.

אם ברצונך לקבוע איתי סיור זבח הפסח אצל השומרונים, או לקבל פרטים נוספים לגבי סיורים חווייתיים, נא ליצור קשר

נתראה בדרכים, אברהם

אברהם טובל - מורה דרך


054-2465632
http://www.avrahamtours.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב