לאוזני רבים, מוזיקה פרסית היא מהיפות בעולם. המוזיקה הפרסית מאופיינת במורכבות אך בפשטות ויופי הרמוני מיוחד במינו, ואין כמו הסנטור המוכיח זאת טוב כל כך בצלילו הייחודי.
איפה הכל התחיל?
לפני שהגיע הסנטור לפרס, הכלי היה נפוץ בממלכת אשור. משם כנראה הגיע גם לארץ ישראל. הוא נזכר בספר דניאל בשם 'פסנתרין' ככלי אשר שירת בקודש בבית המקדש. הדעות סבורות שנבוכדנאצר מלך בבל התאהב בצליל העשיר, אימץ את הכלי לחצרו אך רק בימי הזוהר של כורש מלך פרס (שמלך אחריו) התפשט הכלי בכל מרכז אסיה. מקור השם הוא "סנט-טור", "מאה מיתרים", או "רב מיתר" (מתוך ויקיפדיה).
אז איך קונים?
כשבאים לקנות סנטור יש מספר דברים בסיסיים שכדאי לדעת:
· סנטור טוב בנוי מעץ אגוז, אל תתפשרו.
· סנטורים איכותיים נמדדים בין השאר ביכולת שלהם לשמור על כיוון למשך זמן. סנטור שיוצא אחרי יומיים שלוש מכיוון הוא סנטור חובבני.
· פירמה. כמו בכל דבר, גם כאן הפירמה משחק משקל כבד. איראן, מולדת הסנטור, משופעת ביצרני סנטור. חלקם בונים סנטורים פשוטים וחלק סנטורים מפוארים ומשובחים. כשאומן גאה בעבודה שלו הוא משאיר עליה חותמת. חפשו אותה. סנטור ללא חותמת זה כמו פלאפון בלי כרטיס סים. נראה טוב מבחוץ אבל לא הולך לעבוד. שמות המאסטרים הגדולים באיראן: nazemi ,Sadeghi ,govgani ,Farahani או Sarkhosh. אם על הסנטור שלכם חתימה של אחד מאלה, אתם מסודרים.
· שאלו את עצמכם, סנטור של 9 או 12 חרק אתם מחפשים? הסנטור הקלאסי הוא בעל 9 חרק, כלומר 9 גשרים. כיום מייצרים בפרס גם סנטורים של 12 חרק אך אלה מתאימים פחות לנגינה של מוזיקה פרסית קלאסית.
· קייס טוב. קייס טוב ישמור על הסנטור שלכם מפני רטיבות, פגיעות יבשות ושריטות. חשוב שהקייס יהיה מחומר יחסית רך, כמו קלקר, מאחר וכך הוא סופג את הפגיעות טוב יותר ולא מעביר מכה יבשה לכלי.
· כלי נגינה טוב עולה כסף, אך ניתן ביבוא ישיר להשיג סנטור במחיר שפוי יותר ובאותה איכות. האתר סנטור המייבא סנטורים של סדגהי מציע אלטרנטיבה לקניה בחנויות הגדולות. היכנסו ובדקו.
בהצלחה, ותתחדשו!
