האושר זה אוכל? 

האושר זה אוכל?

חנות קטנה, כניסה מאובקת כמו המדרכה והרחוב, במבט מבחוץ ניתן בקלות להבחין בכמה עשרות שקי מזון גדולים ובינוניים מונחים בשורות וקבוצות שונות על הרצפה עצמה, מדף אחד או שניים עם כמה אביזרים, ואז...... אז אתה מרים עיניים לשלט בפתח החנות, ולא נראה לי שהשלט חדש, כלומר זו לא חנות חדשה שזה עתה נפתחה ולא היה להם זמן לסדר או משהו...והשלט אומר "אושר לבעלי חיים". לא פחות ולא יותר.

לא החלטתי עדיין אם זה מגוחך או עצוב, אך פתאום הרהרתי לעצמי כזה שזה יכול לומר משהו על יחס לבעלי חיים, אולי גם על מקצועיות, ועל האדם כבן אדם.

השמות היומרניים המפוצצים האלה שעסקים קטנים קוראים לעצמם "מפעים" אותי בכל פעם מחדש. לא פחות ולא יותר "אושר לבעלי חיים"...

האם אנשים בכלל חושבים שדי לזרוק קצת מזון לבעלי חיים וזה מספיק? יצאו ידי חובתם? יעשה אותם מאושרים? זה מה שעושה מישהו מאושר?

ובכלל עקרונית מבחינה שיווקית, תמיד, לכל עסק ודבר, זה נבון לכנות עצמך והעסק שלך ביומרנות -

בחייאת, לפי מה שראיתי, בהצצה חפוזה מבחוץ, הבן אדם נכנס, רואה מה שרואה, ויש אולי מצב שהוא מרגיש שאושר זה לא יהיה, מקסימום "יהיה בסדר" אז מה הקטע עם השם היומרני המחייב, הלא מציאותי הזה?

הכניסה אז, לא הייתה מוקפדת, בחוץ לא הייתה קערת מים, כפי שנוהגות חנויות רבות לממכר צרכי בע"ח שבאמת רווחת אם לא "אושר" חיות בראש שלהם, ושקי המזון הגדולים והקטנים של כמה חברות היו מונחים בטורים על הרצפה לא בצורה הכי היגיינית.  הרי מזון לבע"ח המונח על הרצפה עלול למשוך חרקים ולהתליע מהר – אז בכל זה טמון ומובטח אושר?

בחנות ממכר מזון לבע"ח המכבדת את עצמה, המזון מונח על מדפים או על רמפות, לא על הרצפה, ואם כן, זה לזמן קצר שהוא מגיע מהמשווק לחנות וטרם סודר במקומו. במרביתן אנשים לא רק "באים לקנות" אלא גם להתייעץ  לגבי הרכב המזון והתאמתו, ציוד עבורם, וכדומה.  

דומה הדבר שנניח אלך לרופא שעל דלת מרפאתו יהיה רשום "בריאות נצח"....

זה אומר המון, עד שבא פשוט לצחוק. ראשית זה אינו אמין, מעיד על "בקיאותו" של הרופא ברפואה, שהרי לא ניתן להבטיח דבר כזה.

יש מי שמפרסמים את עצמם באמצעי התקשורת וטוענים שמסוגלים להביא מזור לחוליים שונים של אנשים במחי יד או בכוחות על.....זה יותר דומה לזה נראה לי.

אני מודעת לזה בעצם, שיש מצב הרי שאני בכלל טועה, והכול פרי אסוציאציות ורושם חפוז שלי, כך או כך - השלט של החנות קפץ לעיניים ולתודעה.

התחלתי לחשוב על הבעלים, אם הם אוהבים ומבינים בבע"ח, אם הם מודעים לטעות השיווקית שעשו בבחירת השלט, ואם יש עקרונית פיקוח על חנויות לממכר מזון לבעלי חיים, או שכל "מאן דהוא" יכול לפתוח, "לייעץ" לאנשים וכו'...

בחנות בה אני רוכשת שנים רבות מזון לבע"ח אין שמץ מהקטעים הללו, אפשר להתייעץ, השירות טוב, ו - השם אמין והגיוני.  נכון, הם לא זולים, אך למדתי בדרך הקשה שזול יעלה לי בשירות ואיכות פחות טובים, דברים שאני לא מוכנה להשלים אתם לגבי אוכל לכלבים שגרים אתי.

אה, עוד משהו, למי שבאמת אוהב בעלי חיים – בחנות שאני קונה בה לא מוכרים בעלי חיים, רק מזון וציוד עבורם.

בעלי חיים אינם חפצים דוממים, לא "רכוש" (למרות שהחוק עדיין מגדירם כך לצערי מבחינה מסוימת),  ואני מוצאת זאת טעם לפגם למכור ולסחור בהם בחנויות, ואין זה סוד במה זה כרוך.

מזון, אביזרים נוצצים, סוודר יוקרתי, קולרים יקרים, כל אלה הם מחוות חיצוניים ראוותניים של האדם עצמו, הם לא מסבים אושר לבעלי החיים, אך לפעמים יש מי שהם מסיבים לו משום מה קורת רוח. אני בטוחה שבעל חיים שחי בבית פשוט עם מזון פשוט אך הרבה יחס ואהבה מאושר הרבה יותר.

אושר לבע"ח.....אעלק, הרגו אותי עם השם הזה....

ואולי אצלם האוכל עצמו הוא האושר....? אני חייבת ללכת לשם שוב ולהיכנס, לבדוק את העניין מקרוב, הסקרנות תהרוג אותי.

אולי יש מזון באמת שגורם לאושר מיידי ואף אחד לא אמר לי?

פורים שמח ו"אושר" אמיתי בלב, כזה שלא קשור למזון, קפצונים, מסיכות ורעשנים...פשוט שמחה ואושר.

עלה בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2086895/