חוק פינוי בינוי - מה ניתן לעשות כאשר השכן מסרב לבנייה? 

אחת התמונות הזכורות מאולימפיאדת בייג'ין 2008, היא תמונתו של בית בודד מוקף בחפירות עמוקות. במהלך ההכנות לאולימפידה, החלו השלטונות הסיניים בפרויקט פינוי בינוי. כלומר, הריסה של השכונות הישנות שבהן בתים הסובלים מרמת תחזוקה נמוכה ובנייה של בתים חדשים. מטרת פינוי בינוי הייתה הצגתה של ביג'ין כעיר חדשה ונוצצת. הפרויקט החל במלא המרץ אולם, באחת השכונות המרכזיות, הייתה משפחה שסרבה בתוקף לפנות את ביתה בעבור בית חדש. הסינים, מעולם לא נתנו לאיש להרוס להם את החגיגה, הגיבו בצעד חריג. הם ערכו חפירות נרחבות סביב ביתם של המשפחה והשאירו אותם כ"אי בודד" בשכונה. כעבור זמן קצר "נכנעה" המשפחה ועברה לבית חדש.

ומה קורה אצלנו?

בסין, סיפור כזה אפשרי אך, במדינות דמוקרטיות כמו ישראל, פינוי בינוי הוא עסק מורכב בהרבה. עד שנת 2006, יכל כל שכן, להוות איום של ממש על הפרויקט. זאת משום שכדי לאשר את הריסת הבית ובניית בית חדש, נדרשה הסכמה של כל אחד מדיירי הבניין. חלק מהדיירים, ראו את הפוטנציאל הכלכלי והטילו "וטו" על הבנייה. במקרים רבים, נבע הסירוב ממניע כלכלי. אותם דיירים, הבינו כי יש בידם קלף מיקוח וכי סירובם לבנייה, עשוי לאפשר להם פיצוי גבוה יותר.

מהו חוק פינוי בינוי (פיצויים)?

כתוצאה מכך, דשדש פרויקט פינוי בינוי במשך למעלה מארבעה עשורים. בשנת 2006, חוקק "חוק פינוי בינוי (פיצויים)". מטרת החוק, הייתה למנוע את המצב המתואר לעיל שהביא לעיכוב ובמקרים רבים אף  לביטולו של הפרויקט. על פי החוק, במידה ומרבית הדיירים מסכימים לבצע את העסקה ורק דייר אחד מסרב, יש לבחון את מניעיו. אם מדובר בסיבה המוגדרת כ"בלתי סבירה", יהיה עליו לשלם פיצויים לכל הגורמים הנוגעים בדבר, עקב עיכוב העסקה או ביטולה. נראה כי הפיצוי הגבוה שדרש חוק פינוי בינוי, הרתיע דיירים רבים. שכן, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות הפרויקטים שיצאו לפועל.

עתה, על בעלי הדירות במתחמי פינוי בינוי להגיע להסכמה של רוב הבעלים. את מאמצי השכנוע שקודם לכן הושקעו בדיירים הסוררים, ניתן עכשיו לנתב למציאת היזמים הנכונים שיציעו את העסקה המשתלמת ביותר.