בתי אבות לתשושי נפש מיועדים לקשישים המוגדרים כתשושי נפש. קשישים תשושי נפש הינם קשישים הסובלים מדמנציה (שיטיון), כאשר המחלה הנפוצה ביותר הגורמת לדמנציה הינה מחלת האלצהיימר. מחלת האלצהיימר גורמת לניוון איטי של המוח ולירידה הדרגתית בתפקודים הפיזיים והמנטליים של הסובלים מהמחלה. אין לבלבל בין מחלת האלצהיימר לבין תהליך זיקנה טבעי. זוהי מחלה לכל דבר ולא כל הקשישים סובלים ממנה.
למחלת האלצהיימר ישנה השפעה ניכרת על מגוון היכולות שיש לחולה לקיים את פעולות היומיום לבדו ויש לסייע לו לבצען. התפיסה הטיפולית העומדת בבסיס הטיפול המקובל בבתי אבות לתשושי נפש הינה לאפשר לקשישים לבצע את המטלות בעצמם ככל הניתן ולסייע להם רק באותן נקודות שאינם מסוגלים. טיפול שכזה מקנה לקשישים תחושת ערך ומסוגלות ומאפשר להתמודד עם תופעת הדיכאון המתלווה במקרים רבים לאלצהיימר/
אובדן זיכרון - מחלת האלצהיימר מתאפיינת בירידה ביכולת הזיכרון, בעיקר זו לטווח קצר. על מנת להקל על הקשישים הטיפול בהם נותן להם כלים המזכירים להם את שגרת יומם ומה הם כבר עשו, עושים שימוש רב בזיכרון לטווח ארוך כתחליף לזיכרון לטווח קצר בעת שיחות עם קשישים.
אובדן אוריינטציה במרחב - קשישים החולים באלצהיימר נוטים לאבד את דרכם במרחב וללכת לאיבוד. על מנת לעזור להם למצוא בקלות את דרכם בתי אבות לתשושי נפש מסמנים בצורה בולטת וברורה את הדרך לשירותים למשל ואת השירותים עצמם בצבעים בולטים ובאופן שיקל על הקשישים לא ללכת לאיבוד. בכל מקום נמצאים לחצני מצוקה למקרה שקשיש איבד את דרכו וכן הצוות המקצועי מלווה את הקשישים כאשר הם מסיירים בין כותלי בית האבות.
אובדן אוריינטציה בזמן - אחד הסממנים למחלת האלצהיימר הינו אובדן היכולת לעקוב אחרי הזמן. דרך הטיפול המקובלת היא באמצעות סדר יום קשיח העוזר לקשישים לשמר שגרת יום ועל ידי כך לעקוב אחרי הזמן. בנוסף ישנם עזרים חיצוניים כגון שעונים גדולים המצויים בכל בית אבות לתשושי נפש אשר מקלים על הקשישים לראות מה השעה בכל מקום בו הם נמצאים.
