יש לכם משהו להרזיה?
אין יום שלא שואלים אותי- יש לכם משהו להרזיה? האמת שזו שאלה קצת מוזרה, שהרי אם היה לי אז הייתי מולטימליונרית. אבל אין לי את המשהו הזה להרזיה שאלו ששואלים מבקשים. לא רק לי. לאף אחד אין, מי שמתעקש שיש לו קסם בעיניין הזה אני הייתי חושדת לגביו....
ובכל זאת, היום זה מאוד טרנדי להיות רזה ופעיל ולרדת ולשמור וזה נהדר, אבל בשביל להתמיד בתזונה שתוביל אותנו להרזיה ובפעילות גופנית דרוש עוד משהו, מפתח, שדווקא אותו יש לי.
כולנו יודעים מה צריך לעשות בשביל להרזות, ובכל זאת רובינו נמצאים במאבק מתמיד. יותר מזה רוב האנשים שמצליחים לרדת חוזרים למשקלם הגבוה תוך שנה עד חמש. למה?
תסכימו איתי שהסיבה העיקרית לאכילת יתר לא קשורה לרעב. ידוע שמי שיש לו נטייה לכך משמין בתקופות של לחץ, תסכול, דכאון, שנאה עצמית, בדידות....כל אחד והכפתור ששולח לחפש סיפוק מיידי ושיקרי.
בעצם אני לא אומרת דבר שונה ממה שאומרים כל העוסקים בתזונה, אבל לי יש כלים לעזור לכם "לכבוש את היצר", כל אחד הדברים שמניתי אינו אלה סמפטום של החולי, הקלקול הפנימי, העמוק. כאשר האדם הולך ומבריא בדרך ההומאופתיה, הסמפטומים שלו נעלמים, כי אין צורך בהם יותר.
אתם עדיין תצטרכו לשמור ולעסוק בפעילות גופנית. אבל השבירות האלו שהם מקור ההשמנה ובגללם הדיאטה קשה לנו- ילכו יתמעטו עד שלא יהוו יותר חלק מהשגרה.
תזונה והומאופתיה
בקצרה, תזונה יכולה להזיק לבריאות אבל לא לקלל בצורה יוצאת דופן אדם בריא. כלומר ראשית קיימת המחלה/ החולי ולא ההיפך.
ההנחיה הכללית היא לאכול במידה, בהגיון ובשפיות. לשתות רק כמה שהגוף דורש.
לא לוותר על מאכלים שיש לנו אליהם תשוקה עזה- הטיפול עצמו צריך לאזן את התשוקה. שום דבר לא נעשה בכוח, הכל תוצאה של השינוי הפנימי העדין שחל בעקבות הטיפול.
כאשר מדובר בהשמנה פתלוגית- אוביסיות, צריך להסתכל על הדברים קצת אחרת, במקרים האלו ההשמנה עצמה היא סמפטום פיזי עיקרי, ומלווה בסמפטומים פיזיים נוספים ונפשיים. לא רק ה"מוקשים" ה"נפשיים" נלקחים בחשבון, אלה המכלול. במצבים כאלו, אני ממליצה על טיפול הומאופתי "צפוף" מלווה בשינויים הכרחים בהרגלי האכילה והפעילות.
אין יום שלא שואלים אותי- יש לכם משהו להרזיה? האמת שזו שאלה קצת מוזרה, שהרי אם היה לי אז הייתי מולטימליונרית. אבל אין לי את המשהו הזה להרזיה שאלו ששואלים מבקשים. לא רק לי. לאף אחד אין, מי שמתעקש שיש לו קסם בעיניין הזה אני הייתי חושדת לגביו....
ובכל זאת, היום זה מאוד טרנדי להיות רזה ופעיל ולרדת ולשמור וזה נהדר, אבל בשביל להתמיד בתזונה שתוביל אותנו להרזיה ובפעילות גופנית דרוש עוד משהו, מפתח, שדווקא אותו יש לי.
כולנו יודעים מה צריך לעשות בשביל להרזות, ובכל זאת רובינו נמצאים במאבק מתמיד. יותר מזה רוב האנשים שמצליחים לרדת חוזרים למשקלם הגבוה תוך שנה עד חמש. למה?
תסכימו איתי שהסיבה העיקרית לאכילת יתר לא קשורה לרעב. ידוע שמי שיש לו נטייה לכך משמין בתקופות של לחץ, תסכול, דכאון, שנאה עצמית, בדידות....כל אחד והכפתור ששולח לחפש סיפוק מיידי ושיקרי.
בעצם אני לא אומרת דבר שונה ממה שאומרים כל העוסקים בתזונה, אבל לי יש כלים לעזור לכם "לכבוש את היצר", כל אחד הדברים שמניתי אינו אלה סמפטום של החולי, הקלקול הפנימי, העמוק. כאשר האדם הולך ומבריא בדרך ההומאופתיה, הסמפטומים שלו נעלמים, כי אין צורך בהם יותר.
אתם עדיין תצטרכו לשמור ולעסוק בפעילות גופנית. אבל השבירות האלו שהם מקור ההשמנה ובגללם הדיאטה קשה לנו- ילכו יתמעטו עד שלא יהוו יותר חלק מהשגרה.
תזונה והומאופתיה
בקצרה, תזונה יכולה להזיק לבריאות אבל לא לקלל בצורה יוצאת דופן אדם בריא. כלומר ראשית קיימת המחלה/ החולי ולא ההיפך.
ההנחיה הכללית היא לאכול במידה, בהגיון ובשפיות. לשתות רק כמה שהגוף דורש.
לא לוותר על מאכלים שיש לנו אליהם תשוקה עזה- הטיפול עצמו צריך לאזן את התשוקה. שום דבר לא נעשה בכוח, הכל תוצאה של השינוי הפנימי העדין שחל בעקבות הטיפול.
כאשר מדובר בהשמנה פתלוגית- אוביסיות, צריך להסתכל על הדברים קצת אחרת, במקרים האלו ההשמנה עצמה היא סמפטום פיזי עיקרי, ומלווה בסמפטומים פיזיים נוספים ונפשיים. לא רק ה"מוקשים" ה"נפשיים" נלקחים בחשבון, אלה המכלול. במצבים כאלו, אני ממליצה על טיפול הומאופתי "צפוף" מלווה בשינויים הכרחים בהרגלי האכילה והפעילות.
נתלי מייזליץ, RcHom מנהלת את דרך ההומאופתיה, אתר וקלינקה
www.hmpath.co.il
www.hmpath.co.il