תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ב' - מאמר 2
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק ב' - מאמר 2 

מאת    [ 13/03/2011 ]
מילים במאמר: 910   [ נצפה 1776 פעמים ]

 
 
המשך: תע"ס - חלק א' פרק א' פסוק ב'
כותב המאמר: שמואל קרמרמן

"להוציא לאור ...שמותיו וכינויו"
אחת המטרות המרכזיות לבריאת העולמות הינה רצונו של הבורא שהנבראים יהיו מודעים לקיומו הנסתר ושיוכלו לפנות אליו, בדרך של תפילה על מנת לקבל ממנו סיוע, זרה, ישועה והצלחה. כדי שהנברא יוכל לפנות ולהתפלל אל הבורא, מגלה התורה את שמו המפורש: "יהוה" ומציגה גם את שמותיו וכינויו הגלויים: אלוהים, אדוני, יה, ה', אל רחום וחנון, אל צבאות, אל שדי, אל עליון (קונה שמים וארץ), ועוד.
בסידור התפילה מובאים גם-כן שמות ותארים רבים שמכוונים אל הבורא כמו: הקדוש ברוך הוא, אל נורא, מלך מלכי המלכים, אל מלא רחמים, שומר ישראל, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, אלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהים חיים ומלך העולם, אדון עוזנו, צור משגבנו, מגן ישענו, אל ברוך גדול דעה, ועוד.
בנוסף לכך, ישנו שימוש נרחב בכינויים שנוספים ומתווספים עם הזמן של הבורא כמו: השם, המקום, בורא עולם, אדושם, אלוקים, דיין אלמנות ויתומים, אדון עולם, דיין אמת, ההשגחה, השכינה, רוח הקודש, וכו', כמו גם ביטויים כגון: בעזרת השם, בסייעתא דשמיא (בס"ד), על דעת המקום, ישמור השם, ברוך הוא וברוך שמו, ועוד. להלן מספר דוגמאות מספר התורה:
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו: אני יהוה. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם. שמות ו',' ב'
כה אמר יהוה: בזאת תדע כי אני יהוה, הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם. שמות ז',' יז'
ויאמר משה אל-האלהים, הנה אנכי בא אל-בני ישראל ... ואמרו-לי מה-שמו, מה אמר אלהם. ויאמר אלהים אל-משה, אהיה אשר אהיה , ויאמר, כה תאמר לבני ישראל, אהיה, שלחני אליכם. שמות ג',' י"ג-י"ד
ויאמר עוד אלהים אל משה: כה תאמר אל בני ישראל, יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם, זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר. שמות ג',' ט"ו
ויאמר כי אהיה עמך" (שמות ג' י"ב), "ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך . שמות ד', י"ב
במהלך כל הדורות ראו רבנים גדולים ומקובלים חשובים את ספר התורה כמקור ייחודי גם לגבי שמות הבורא שחבויים ונסתרים בתוך הפסוקים. כדי לנסות ולחשוף את השמות הנסתרים, נקטו רבנים וגדולים בתורה בגישות של פרשנות מורכבת שמבוססת על קישורים בין פסוקים שונים, גימטריה, נוטריקון, נומרולוגיה, צפנים, וצירופים שונים של אותיות כדי לנסות ולגלות שמות מקודשים ונסתרים נוספים של הבורא כמו גם שמות של מלאכים ויצורי קודש שסובבים אותו כדי לחזק את עוצמת התפילה והפנייה של הנברא אל בוראו. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר שמוצגת על פי ספר הזוהר עוסקת ב- ע"ב השמות שמתבססים על 72 צירופי אותיות שמקורן בשלושה פסוקים שמופיעים בספק שמות, פרק י"ד:
פסוק י"ט:
ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם.
פסוק כ:
ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה.
פסוק כ"א:
ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים.
נסדר את שלושת הפסוקים ביחד וללא רווחים ונקבל את הכיתוב הבא:

ויסעמלאךהאלהיםההלךלפנימחנהישראלוילךמאחריהםויסעעמודהענןמפניהםויעמדמאחריהם
הלילהלכהזלאהזברקאלוהלילהתאראיוךשחהוןנעהיהיולארשיהנחמןיבוםירצמהנחמןיבאביו
ויטמשהאתידועלהיםויולךיהוהאתהיםברוחקדיםעזהכלהלילהוישםאתהיםלחרבהויבקעוהמים

אם נקרא את האותיות מלמעלה למטה נקבל צירופים בני שלוש אותיות כל אחד. האמונה היא, שאלו הם שמותיו הנסתרים של האלוהים, אשר שמשו את משה רבנו בעומדו על הצוק מול ים סוף כדי לבצע את נס חציית ים סוף לשניים שאפשר לבני ישראל לעבור בים בחורבה ואחר כל להטביע את חיל פרעה בתוך המים ששבו בחזרה למקומם.

משמעות הצירופים אינה מפורשת באופן גלוי או מרומז בשום מקור מוסמך של ספרות הקבלה. אולם דבר זה אינו מונע מ-"פרשנים" בזכות עצמם להציע פירושים שונים ומשונים לגבי השמות, כאילו כל צירוף מייצג ברכה לגבי תחום מסוים בחיינו בעולם הזה. יתר על כן, יש המרחיבים את הפירושים ומצמידים להם פסוקים מהתורה או מספר תהילים, כאילו יש לכאורה קשר בין הפסוקים לשמות הבורא.
ואם אין בכך די, קיימת תעשיה פורחת ומשגשגת של "קמיעות ברכה" שעשויות קלף, כסף או זהב ושחלק מצירופים אלו או כולם חרוטים עליהם כאילו היו מגן כנגד "עין הרע" או כהבטחה להצלחה.
למותר לציין, כי אין קשר בין צירופים אלו לבין המשמעויות שמייחסים אליהם, וממילא הקמיעות הללו, יקרות ככל שיהיו אין בהן כדי להועיל. אולם כל עוד ישנם כאלו שמאמינים בכך ומוכנים לשלם מחיר יקר עבור חומר הגלם שממנו הן עשויות - יימצאו, מן הסתם, גם כאלו שימכרו להם כאוות נפשם.
הרמב"ם שתמך בגישה שכלתנית וחקרנית בלימוד הקבלה ובהתייחסות לשמות הקודש, פוסל מכל וכל את הנטייה להשתמש בשמות או בצירופים ככוחות שיכולים להשפיע מבחינה מיסטית על גורל האדם. לדעתו צירופי השמות נועדו לשם "יחוד ה'" בדרך של הלמדנות או תפילה בלבד ואין להם ערך מעבר לכך.
וכך כותב הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" חלק א', פרק ס"א: "אל תעלה על דעתך הזייתם של כותבי הקמעות והשמות אשר הם בודים, שאתה שומע מפיהם או מוצא בספריהם האוויליים. שמות אלה אינם מצביעים על שום עניין כלל. הם קוראים אותם שמות וטוענים שהם צריכים קדושה וטהרה ושהם עושים נפלאות. כל הדברים האלה הם סיפורים שלא ראוי לו לאדם שלם לשמעם, כל שכן להאמין בהם. "
ובמקום אחר הוא כותב : "כדי להרחיק מכל מעשי הכישוף אסר לעשות דבר ממנהגיהם, אפילו מה שנוגע לחקלאות ולמרעה וכיוצא בהם, כלומר, כל מה שנאמר שהוא מועיל והעיון הטבעי אינו מצריך זאת, אלא הם, לטענתם, בבחינת סגולות. זה דברו: ולא תלכו בחקות הגוי... מן הדברים שאנו מעירים את תשומת-הלב אליהם שאלה הממציאים את הדעות הכוזבות, שאין להן שורש ואין בהן תועלת, מערימים להשריש את האמונה בהן על-ידי שהם מפיצים בקרב האנשים שמי שלא יעשה את המעשה המנציח אותה אמונה יחול בו פגע פלוני... לכן התנגדה התורה למעשה זה מאוד, ומופיעה ביחס אליו הדגשה שאינה באשר לשאר מיני עבודה זרה: למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי..." (מורה נבוכים, חלק ג', פרק ל"ז).
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב