הסודות מאחורי המדפים – המסטיקים, בעצם ממה הם עשויים?
יובל לובנשטיין
הם נמצאים בכל מקום, בסופר, בתחנות הדלק, בבתי הקולנוע, במכולות, בפיצוציות, בחנויות "עשה זאת בעצמך", בעצם כמעט בכל מקום וכמובן בכיס ובפה שלנו.
ממצאים ארכיאולוגיים מרמזים על כך שהאדם לעס שרפים של עצים כבר אלפי שנה.
היוונים נהגו ללעוס את שרף אלת המסטיק (mastic) ובמאה ה-17 נהגו המתיישבים הראשונים בצפון אמריקה לחקות את מנהג השבטים האינדיאנים ולעסו שרף של עצים מחטניים, בעיקר אשוח.
גומי הלעיסה המוכר לנו כיום, ינק את שורשיו משרף של עץ בשם ספודיליה, אשר גדל ביערות הטרופיים במרכז אמריקה. בני המאיה נהגו ללעוס שרף לבנבן זה, כפי שדווח גם על ידי קולומבוס ואשר כונה על ידי הספרדים בשם צ'יקלה (Chicle).
בשנת 1869 הוצג בפני אדמס האמריקאי הצ'יקלה. אדמס ניסה להכין מהחומר, גומי לגלגלי כרכרות, צעצועים, מסכות ואף נעלי גשם, אולם מאמציו לא צלחו.
אדמס נזכר שהמקומיים נוהגים ללעוס את החומר ולכן רגע לפני זריקתו של החומר החליט לשווקו, כגומי לעיסה, דבר שהוכח כהצלחה גדולה.
לצ'קלה אשר בצורתה הטבעית, אינה סופחת חומרי טעם הוסיפו סוכר וסירופ תירס, דבר שאפשר להם להוסיף חומרי טעם ובעיקר מנטה.
את עיקר הפרסום והדחיפה השיווקית, קיבל המוצר דווקא בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הוא נכלל במנת הקרב של החיילים האמריקאים.
מעבר להקלה על תחושת הצימאון, המסטיק עזר להם לשמור על ערנות וריכוז "וגם לתקן תקלות דליפות במערכות ההידראוליות השונות."
הביקושים הגדולים למוצר בזמן המלחמה יצרו חוסר עצום בארה"ב, דבר שדחף את היצרנים לחפש תהליכים יצור זריזים וזולים יותר לצ'קלה.
(מעץ אחד של ספודיליה, ניתן להפיק/לחלוב רק ק"ג אחד של צ'קלה וכל זאת בתקופה של 3 שנים, דבר המאפשר יצור רק של כמות המספיקה ל 700 מסטיקים.
זאת ועוד, בין חליבה אחת לשנייה, יש לתת לעץ מנוחה של מספר שנים, דבר אשר נעלה דרסטית את מחירו של חומר הגלם ודחף את היצרנים לכיוון חומרי הגומי/דמוי לטקס הסינטטיים)
הידעתם ?
1) הביקושים הגדולים למסטיקים, הביאו לפיתוח חומרים
סינטטיים, כמו לטקס סינטטי. חומרי פלסטיק אלו מבוססים
על תוצרי הנפט.
החומרים המובילים הם: סטירן בוטדיאן, פוליאתילן ופולוניל
אצטט, להם מוסיפים ממתיקים, חומרי צבע, טעם וארומה.
ישנם חברות, בעיקר ביפן שעדיין מייצרות מסטיקים המבוססים
על שרף של עצים, בעיקר ממשפחת המחטניים.
2) רופאי השיניים מסבירים כי הרוק שבפה הוא זה שמרפא את
אמייל השן אולם קצב זרימתו גדל עד פי עשר עם פעולת
הלעיסה כולל לעיסת המסטיק.
בנוסף מציינים הרופאים שלקסילטול ולסורביטול, שהם ממתיקים
המחליפים את הסוכר, תפקיד פעיל במניעת חורים בשיניים.
3) מאז שנת 1992, חל איסור ללעוס מסטיק בסינגפור, בשל המפגע
האסטטי שנוצר מהדבקתו ובשל העובדה שזמן פירוקו בממוצע הוא
כחמש שנים.
4) צריכת המסטיקים לנפש בישראל דומה לצריכה לנפש בארה"ב ומגיעה
לכ- 750 גרם לשנה. גם ישראל וגם ארה"ב נכללות בתוך 10 המדינות
המובילות בעולם בתחום.
5) בתחילת המאה ה- 20 היה גומי הלעיסה מצרך מבוקש בארה"ב,
למרות שלעיסתו בפומבי ובעיקר על ידי נשים נחשבה למנהג גס.
חברת ריגלי (בעלת מותג אורביט), נחשבת לגדולה בתחומה בעולם, החלה את דרכה כמפיצה של מוצרים שונים כולל אבקות אפייה.
בשנת 1981 החליט מר ריגלי לקדם את מכירות אבקות האפייה שלו והציע "מבצע" שבו יינתן מסטיק בחינם על כל קנייה של אבקות אפייה.
לא לקח לו הרבה זמן להבין שעיקר הביקוש הוא למסטיקים ולאחר "ההסבה המקצועית" הפך לאימפריה ולשינוי הרגלי הצריכה בארצות הברית, בה לועס כל אמריקאי ממוצע כ- 300 מסטיקים בשנה, כמעט אחד ליום ובעולם כולו.
יובל לובנשטיין, משמש כיועץ לחברות בתחום מוצרי הצריכה.
שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים כולל ניהול פעילות היבוא בשופרסל.
יובל לובנשטיין, יועץ בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה מלווה חברות בתחום בכל הקשור למיזוגים ורכישות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות מובילות בישראל כמו שופרסל והום סנטר
