הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 32
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 32 

מאת    [ 09/03/2011 ]
מילים במאמר: 768   [ נצפה 1128 פעמים ]

 
 
המשך: הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות
מחבר המאמר: שמואל קרמרמן

(קלב) צריך להבין, כי גם אלו השייכים אל "מידת הבינוניים" ומצויים ב-" הסתר פנים" יכולים באמצעות לימוד התורה וקיום המצוות, לחזק את האמונה בתוכם לגבי קיום השגחה עליונה שפועלת לפי שכר ועונש, ואף להגיע למצב של "גילוי פנים במדרגת בינוניים" שמביא אותם לחוש ב-"אור גדול וביטחון בשם יתברך". הבעיה היא, שאלו אינם יכולים להיות בטוחים שאכן יצליחו להתמיד ולשהות במצב של "גילוי פנים במדרגת הבינוניים" כי הכף יכולה, עקב עבירה קטנה, לנטות לכיוון החובה. מכאן, שכדי לשמר את המצב של "גילוי פנים" על הבינוניים להתקדם אל מדרגת "התשובה מיראה".
(קלג) "זכות הבחירה" שמוענקת לאדם בעולם הזה באה לביטוי בעת שהוא מצוי במדרגה של "הסתר פנים" ועליו לבחור בין דרך הרעה שמוליכה ל-"כף החובה" לבין הדרך הטובה שמובילה אל "כף הזכות". מי שהתאמץ וזכה לעבור מ-"הסתר פנים" ל-"גילוי פנים" אינו יכול להרשות לעצמו לסבור, כי בכך תמו חובותיו לגבי לימוד תורה וקיום מצוות "לשמה", שכן ממילא הגשים את מטרתו וזכה ל-"גילוי הפנים". ההיפך הוא הנכון: מהעת שהאדם הגיע למדרגת "תשובה מיראה" ואחריה "תשובה מאהבה", עליו להתאמץ ולהשתדל יותר בלימוד התורה ובקיום המצוות, שהרי דווקא כעת, כשהוא זכה לכך שכל סודות התורה ורזיה מתגלים עבורו - עליו לשקוד ביתר שאת על ידיעתם והבנתם "כי רק אז אפשר לו לעסוק בתורה ומצוות באהבה ויראה כמצווה עלינו" מהסיבה "ולא אברי עלמא, אלא לצדיקי גמירי" (ברכות ס"א) קרי, שלא נברא העולם אלא בעיקר בעבור צדיקים גמורים מתוך כוונה, שאלו יקדישו את כל זמנם בלימוד תורה ובמצוות, על מנת שהבריאה תגיע לידי תיקון מלא.
הדבר דומה למשל שבו מלך אחד ביקש להעסיק בארמונו רק כאלו שיעמדו במבחן הנאמנות והמסירות אליו. לשם כך פרסם כרוזים בכל רחבי המדינה. אך אלו שנענו ובאו לארמונו מצאו את עצמם עומדים מול שומרים, שבמקום לכוון אותם אל כס המלך הטעו אותם בכוונה וגרמו להם לתעות במשך תקופה ארוכה בין משעולי הגנים בארמון. מרבית הבאים התייאשו ועזבו. רק מיעוט עקשן של "...הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם" שלא ויתרו במשימתם, הצליחו למצוא את דרכם אל המלך וזכו לקבל ממנו משרות נדיבות בארמונו. מאז ואילך, לא היה לאותם ברי מזל שום מגע עם אותם השומרים "שהסיתו והדיחו אותם ומיררו את חייהם כמה ימים ושנים בהלוך ושוב על הפתח". זאת מהסיבה, כי עמדו במשימה למרות התלאות שעברו ובזכות כך דרכם קדימה הינה ברורה ומובחנת: "לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה". הוא הדין בצדיקים גמורים. כל עוד שהו במדרגה של "הסתר פנים" הבחירה הייתה בידיהם - לטוב או לרע. אולם, כאשר זכו לעבור למדרגה הנעלה של "גילוי פנים", אין כאן יותר עניין של "זכות בחירה" אלא בידיעה של הדרך הנכונה - להשתדל על מנת להתקדם הלאה בשלבי ההתקדשות וההתעלות הרוחנית שניתן לדמותם אל "...המדרגות הרבות, שבסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". כל צדיק רואה את דרגתו של האחר, מתרשם ממנה ורוצה להתקדם ולהשיג בעצמו את אותה הדרגה לפי שנאמר "שכל צדיק נכוה מחופתו של חברו". ההתאמצות הרבה הזו במדרגה של "גילוי פנים" נועדה להכשיר את הצדיק כדי שיהא מתאים לחפצו של הבורא וכדי שיתקיים באמצעותו רצון הבורא: להגיע לידי תיקון הבריאה כולה כדי שהבורא יכול לתת שפע של הנאה ועונג לכל הנבראים "כידו יתברך הטובה והרחבה".
(קלד) וזהו עיקרו של חוק חשוב ומרכזי בעניין זה: אין אפשרות של גילוי אלא מתוך מקום שיש בו הסתר. שמשמעותו: דווקא מתוך הקושי של הסתר הפנים נוצרת ההזדמנות של גילוי הפנים. כך הם פני הדברים גם בעולם הזה "אשר ההעדר הוא קודם להוויה". דוגמא: אין מחשיבים ומעריכים צמיחה של חיטה אלא אם היא נוצרת דווקא מאותו המקום שבו זרעו את החיטה בעבר אך היא נבלה ונרקבה. כלומר, דווקא הצמיחה מתוך הריקבון היא שמרשימה ומורה על דברים נסתרים שחבויים מעינינו ומבצבצים מתוך מציאות קשה בדרך של נס אשר מעידים, כי מעבר לכל קיים רצון להיטיב ולתקן המעוות. היחס בין ההסתר לבין הגלוי הינו כיחס בין פתילה דקה לבין האור שנובע ממנה ומתקיים דרכה. ככל שהפתילה נראית דקה וכבלתי מסוגלת להחזיק ממנה את האור שיוצא ממנה, כך דווקא ממשיך האור להתקיים, להאיר בחוזקה את סביבתו ואינו כבה.
מכאן התובנה, שיש להתאמץ מאד במדרגת "גילוי הפנים" וכל פעולה - קטנה כגדולה - במדרגה זו חשובה כדי לשמור על רמת צדיקותו של האדם. על כן, יש להקפיד על כל עניין ועניין ולפעול באופן זהיר על מנת לשמור על "האור שבפתילה". קרי, על הקדושה והצדיקות במי שזכה "לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה". ועל כך נאמר: "וזכור זה בכל דרכיך".
(קלה) מתוך העקרון החשוב "הגילוי מגיע מתוך ההסתר" ניתן להבין את שאמרו חז"ל, שהתורה כולה כתובה על יסוד שמותיו של הקדוש ברוך הוא. אמירה זו תמוהה מכיוון שהתורה מכילה בתוכה גם דברים רעים וגסים כמו שמות של רשעים: פרעה, בלעם ועוד. כמו כן יש בתוכה איסורים, דברי טומאה, קללות קשות ותוכחות. אם כך, כיצד ניתן לומר שהתורה כולה בנויה משמותיו המבורכים של הבורא?
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב