קשה לך לעשות קקי? הקקי שלך קשה?
ההגדרה ל*מצב קקי נורמאלי*, היא:
איכות וכמות: קקי אחד ביום, לפחות, לא רך מידיי, לא קשה מידיי, שיוצא בקלות ואין צורך לבזבז חצי גליל נייר טואלט כדי לנקות את עצמך..
צבע: צבעו יהיה סביב הגוון של חום-אמצע..
כלומר – אינו צהוב-כתום או חום-כהה-עד שחור.
התווית-נגד חמורה:
כשיושבים על האסלה, *אסור בשום פנים ואופן* לעשות "אההההה...." ולדחוף את הקקי למטה.
זה דוחס את איברי הבטן לכיוון ריצפת האגן המסכנה, שעשויה, ברובה, מרקמת-חיבור = חומר רגיש שלא כדאי שייווצרו בו קרעים..
אם יש לך ילדים – בבקשה לא ללמד אותם ללחוץ. זה מסוכן.
אז מה כן אפשר לעשות?
חוץ מלשתות הרבה מים ולאכול חסה ותפוח ירוק ושזיפים מיובשים?
אפשר לשנות את מנח האגן!
איך?
על-ידי שרפרף קטן!
השרפרף גורם לברכיים להתקרב אל החזה.
על-ידי כך, הטוסיק נפתח קצת ועצם הזנב יוצאת החוצה, כמו אצל כלבים שעושים פיפי ולא רוצים ללכלך את הזנב.
זה גורם למעיים לרדת קצת למטה, בלי שנצטרך לעשות מאמץ ולדחוף.
עוד דבר שניתן לעשות בזמן שיושבים על האסלה, זה פיתול בעמוד השדרה, על מנת לתת עיסוי למעיים שלך:
תשים את יד ימין על ברך שמאל ותפתל את כל החלק העליון של הגוף, מהאגן ומעלה, לכיוון רגל שמאל.
תישאר שם 5 נשימות.
אח"כ תעשה להיפך: יד שמאל על ברך ימין. לפתל ולהישאר 5 נשימות.
ולסיום: כפיפיה לפנים. תישען עם המרפקים על הברכיים ותן לראש להשתחרר למטה.
תן למשקל הטבעי של הראש, לעשות את העבודה. תרפה לגמרי את הצוואר, כך שהסנטר יישמט אל עבר החזה. זה ישחרר לך את שרירי העורף ואת המתח מהצוואר – וזה כבר שווה לך!
אחר-כך תשב כרגיל ותראה איך זה יוצא יופי!
סיון סניור, מורה ליוגה ולפילאטיס ומטפלת ברפואה אינטגרטיבית
