מבוא - מאמר 2: הקדושה שבאלוהות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מבוא - מאמר 2: הקדושה שבאלוהות 

מאת    [ 23/02/2011 ]
מילים במאמר: 705   [ נצפה 1614 פעמים ]

 
 
הקדושה שבאלוהות
כותב המאמר: שמואל קרמרמן
ייחוס נפוץ וחשוב ביותר בתיאור האלוהות הינו "הקדושה" שאופפת את הבורא. מושג זה חוזר ומופיע בספר התנ"ך, בסידורי התפילה, בניסוחי תפילות שמחוץ לסידור, ובכתבים שונים שחוברו ע"י מקובלים ורבנים גדולים במהלך כל הדורות.
קיימים פרושים מגוונים למושג "הקדושה" אך למרות זאת, אין אנו מסוגלים להסביר את משמעות המושג כלל ועיקר, אלא רק להשתמש במילים נרדפות שמנסות לתארו כמו: נורא, שגיב, מכובד, עליון, נפלא, כל-יכול, מיוחד, יקר, אדיר, נשגב, נעלה, מיוחס, נסתר, רב- עוצמה, טהור, ועוד.
הרושם הוא, שהמושג "קדוש" מביע ייחודיות, עוצמה, ריחוק ומופלאות "נוראה" השונה מכל דבר שמוכר לנו בעולם הגשמי. להלן מספר דוגמאות:
"מי כמכה באלם ה' מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא". (שמות ט"ו ,י"א).
"קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו', ג'). שפרושו בארמית :"קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא ה' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה". תרגום: "קדוש בשמי עליונים ומרומם מהכל קדוש על הארץ בגבורותיו וקדוש לעולמי עולמים ומלאה כל הארץ בזיו וביקרו" ויש שמפרשים:" "קדוש בשמים שנבדל מן הצורה, קדוש בארץ שנבדל מן החומר, וקדוש לעולם ולעולמי עולמות - שנבדל מן ההעדר(הזמן)".
"וידבר ה' אל-משה לאמר: דבר אל-כל-עדת בני-ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם". ( ויקרא, י"ט , א'-ב').
בתפילת שמונה עשרה, מזכירים בברכה השלישית: "אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה".
מפסוקים אלו ואחרים, ניתן להבין כי הקדושה מייחדת את הבורא במובן של "אין מי שידמה לו או ישווה לו" בהיותו נסתר ומצוי מעל הכל ו-"שהכל נעשה בדברו". קרי, רצונו של הבורא בא לביטוי דרך "הקדושה" שאופפת את הבורא ושהיא יחוס הנעלה ביותר שאנו יכולים לקשר אליו, הגם שאין בה ללמד ולא כלום על מהות הבורא עצמו.
הבנת המושג "הקדושה" אפשרית רק בדרכי השאלה ומטפורה. אפשר לדמותה כמין "אנרגיה שגיבה ונוראה" שהיא מרוממת, נבדלת ונעלה על הכל, וטהורה במהותה. כזו שיש ביכולתה "להבין" את רצון הבורא, למלא אחר רצונו לפי "רצה ונתהווה, ולהפוך את הרצון מנסתר למציאות במדרגות שונות. מכיוון שרצון הבורא הינו תמיד להיטיב יש להניח כי גם "הקדושה" שאופפת אותו הינה טובה, טהורה ומבורכת.
נשאלת השאלה: האם ניתן לזהות את אותה "הקדושה" ולקשר אותה עם מושג אחר מוכר לפי הקוד" הוא ושמו אחד"? לדעתי, ניתן לשער, כי הקדושה מזוהה עם "אור האינסוף ברוך הוא" שמצד אחד אופף את האלוהות ומצד שני אין בו כדי להסביר מאומה אודותיה. יתכן כי "הקדושה" הינה שם קוד נוסף שמורה על אור האינסוף שממנו נגזרת הבריאה כולה, שבו בעיקר עוסקת חוכמת הקבלה היהודית.
הרמח"ל בספרו " מסילת ישרים" מבחין בין שלושה סוגי קדושה הקיימים בעולמנו:
1. "קדושה שמוקניית דרך הייחוס" - מושג בעל ערכיות סגולית משל עצמו שמתקשר ומיוחסת אל סמלים, מנהגים, טקסים, מקומות ומוסדות שמאפיינים את עולם היהדות ומקושרים אליו, כמו: קדושת השבת, קדושת ארץ ישראל, לשון הקודש, כנסת ישראל, שיש בה שורש של קדושה, וכו'.
2. "קדושה שמוקניית דרך הבחירה" - הקדושה נרכשת ומלווה את האדם הודות לטיב הבחירות שהאדם עושה בעולם הזה, בגישה של "וקידשתנו במצוותיך". כלומר: אמונה בלא סייג, לימוד תורה, קיום מצוות, שמירת השבת, קיום מנהגי טוהרה, התנהגות מוסרית, יושר אישי, כיבוד האדם, מתן צדקה ונדבה, שמירת השבת והחגים, הוראת התורה, וכו'. הודות לכך האדם זוכה שיצרפו לשמו ולשאר תאריו כינוי שמרמז על קדושה, כמו: "הרב הקדוש והגדול בתורה" או "הגאון הקדוש" וכו'.
3. "קדושה שמוקניית בדרך ההשראה" - הקדושה מואצלת לאדם לפי מה שנגזר עליו ברצון האל. מעשיו יכוונו גורלו הוא שמכוון את מעשיו לעבר הקדושה באופן שדמותו והבחירות שעשה בימי חייו הופכים מקור השראה וסמל ערכי רב חשיבות ביהדות לדורות שאחריו. דוגמאות: שלושת האבות, שלושת האמהות, משה רבנו, אליהו הנביא, ונביאים המאוחרים: ירמיהו, ישעיהו, יחזקאל, וכו'.
הבחנתו של הרמח"ל נעשתה מתוך ההיבט של עיני הנברא ומתייחסת בעיקר להקשר של הקדושה כפי שמתגלית בעולם הגשמי. עם זאת, חוכמת הקבלה עוסקת במושג הקדושה בהיבט רחב הרבה יותר ובהקשר אל אור האינסוף, עולמות הרוחניים העליונים שלאחר הבריאה, מערכת הספירות, נשמות האדם וכל ההתגלויות הטובות הנוספות של צורות אור-כלי מתוך אור האינסוף.
האדם היהודי מתייחס אל "הקדושה" ביראה, בכבוד ובדבקות רבה. השימוש במושג זה הוכלל לאוסף רב של עניינים שהפכו לסימני הזיהוי ולנכסי צאן ברזל ביהדות כמו: תורה קדושה, קודש הקודשים, בית המקדש, תשמישי קדושה, דת קדושה, ספר הקדושה, תפילת קודש, תפילת קדיש, עם קדוש, ארץ ישראל הקדושה, גוי קדוש, לשון הקודש, קדושת החיים, התקדשות, עיר הקודש, קדושת החג, קודש וחול, נשמות טהורות וקדושות, קידוש השם, קידושין וחופה יהודית, ועוד.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב