שיחת טלפון אחת מעצבנת , ביטול של שתי פגישות עבודה ומיד קפצתי על העגלה ," אוף אין לי כוח נמאס לי למה זה קורה" כן , כן קיטרתי וקיטרתי אחר כך חברה התקשרה וכעסתי וגם קיטרתי התעצבנתי אפילו הבעתי ייאוש קל...כמה דקות אחר כך הוצאתי את עצמי לטיול באוויר הפתוח עם הכלבה שלי, כן כן זו שהלכה ועברתי אישזהו מהפך רגשי ,חזרה בדיוק בשלב ההשלמה והרגיעה שלי.
בלי ממש סיבה ברורה חזרה , סיטואציה הזויה ובהחלט מגיע לי לקטר ולכעוס קצת , לא ?אז הלכתי באמת רוצה להרים ידיים בהחלט במקום שבא לי לוותר על הכול ולתת לעצמי לשקוע באיזה דיכאון קליל או לפחות קצת ייאוש וזה פשוט לא הלך...
חצי שעה של רחמים עצמיים וקול קטן מבפנים לחש לי "נו את יודעת שהכול לטובה את יודעת שהאקזיסטנס הזה תמיד , תמיד עובד לטובתנו העליונה ככה זה, אז הפתרונות יבואו ממקום אחר "זה אותו קול פנימי שהלך וגדל עם כל מדיטציה עם כל הרחבה של התודעה
זה שרואה את התמונה הגדולה ומגיע שלב שכבר חווינו יותר מדי בשביל להתייאש או בשביל להרים ידיים,אי אפשר כבר לחזור לתפיסה קורבנית מסכנה פשוט אי אפשר כי זה נראה כל כך מגוחך כל כך טיפשי!
אז התחלתי את הטיול בנסיונות ייאוש חזרתי עם מצב רוח מרומם ומחוייך אין טעם הרי לראות את חצי הכוס הריקה זה באמת כבר לא רלוונטי או שאני פשוט נולדתי אופטימית ללא תקנה. אם פתחתם את הדלת הראשונה בעולם המודעות אי אפשר לחזור אחורה ההילוך של הרוורס לא עובד גם שזה נראה שהנה יש פה רגרסיה אז זהו זה שלא הקול המודע האחראי זה שיודע ומבין שהמחשבות יוצרות את המציאות שלנו שהאנרגיה בה אנחנו נמצאים מכתיב את הדברים.
מגיע שלב כזה שכבר אי אפשר לספר לעצמנו סיפורים, להכנס לעמדת הקרובן או לזרוק אחריות פשוט אי אפשר זהו זה הגעתי לשלב שבו אני יודעת יותר מדי ושמבינים שהבחירה בכל רגע ובכל סיטואציה היא להרגיש טוב עם עצמנו לא משנה מה אז זה בדיוק מה שקורה אנחנו מרגישים טוב וטוב ורגוע זה ההוויה שלנו במלואה :-) ימים יפים ואהבה
לילה
לקוח מתוך הניוזלטר לאן נושבת הרוח , להצטרפות לרשימת התפוצה אנא הכנסו לקישור
אז התחלתי את הטיול בנסיונות ייאוש חזרתי עם מצב רוח מרומם ומחוייך אין טעם הרי לראות את חצי הכוס הריקה זה באמת כבר לא רלוונטי או שאני פשוט נולדתי אופטימית ללא תקנה. אם פתחתם את הדלת הראשונה בעולם המודעות אי אפשר לחזור אחורה ההילוך של הרוורס לא עובד גם שזה נראה שהנה יש פה רגרסיה אז זהו זה שלא הקול המודע האחראי זה שיודע ומבין שהמחשבות יוצרות את המציאות שלנו שהאנרגיה בה אנחנו נמצאים מכתיב את הדברים.
מגיע שלב כזה שכבר אי אפשר לספר לעצמנו סיפורים, להכנס לעמדת הקרובן או לזרוק אחריות פשוט אי אפשר זהו זה הגעתי לשלב שבו אני יודעת יותר מדי ושמבינים שהבחירה בכל רגע ובכל סיטואציה היא להרגיש טוב עם עצמנו לא משנה מה אז זה בדיוק מה שקורה אנחנו מרגישים טוב וטוב ורגוע זה ההוויה שלנו במלואה :-) ימים יפים ואהבה
לילה
לקוח מתוך הניוזלטר לאן נושבת הרוח , להצטרפות לרשימת התפוצה אנא הכנסו לקישור
לילה בן הרוש - מפיקה ויח"צנית, עיתונאית, אמנית ועורכת הניוזלטר לאן נושבת הרוח.