בשנת 1973 נחקק בישראל חוק הנוטריונים המעניק לנוטריון את הסמכות המשפטית החזקה ביותר בכל הקשור לביצוע תרגום מסמכים וכן מתן אישורי נוטריון. כדי לשכור את שירותיהם של נוטריונים עבור תרגום משפטי או כל סוג אחר של אישורי נוטריון, יש לפרט את השירותים השונים שהנוטריון יכול להעניק ללקוחותיו.
בעת ביצוע של תרגום מסמכים מעורבים שני אישורי נוטריון הניתנים עם סיום המלאכה - אישור נכונות התרגום, וכן אישור הצהרת מתורגמן. ההבדל בין השניים הוא לא גדול, וכדי להסביר את המעט הבדלים שקיימים יש לפרש את שני הביטויים. אישור נכונות התרגום נועד לאשר שהנוטריון שולט בשפת המקור והיעד של המסמך וכן הוא מאשר שעבודת מסמכים או תרגום משפטי שערך הייתה מהימנה ונאמנה למקור. משום שכפי שציינו, סמכותו של נוטריון נחשבת לחזקה ביותר בחוק, אישורי נוטריון הם מסמך שאין לחלוק עליו, והם נחשבים אף לראיה לכל דבר בבתי המשפט בישראל.
הצהרת המתורגמת נועדה לאשר את נכונות התרגום ע"י צד שלישי. בגלל מקרים שקרו בעבר שנוטריונים לא הכירו את השפות עליהם הם עבדו במסגרת תרגום מסמכים או תרגום משפטי, מתורגמן חיצוני צריך לאשר שהוא עבר על המסמך, מכיר את שפת המקור והיעד של המסמך, והוא מצהיר שהתרגום שנערך הוא נכון ומהימן.
כל אחד מהאישורים אמור לחזק את השני. אישור נכונות התרגום קשור למעורבות של הנוטריון בעבודת תרגום מסמכים או תרגום משפטי, והאישור נועד לתת אישור משפטי שעבודת התרגום הייתה נכונה ונאמנה למקור. במידה ולאחר מכן נמצא שחלו שגיאות בתרגום, יוכלו הלקוחות לתבוע פיצוי על הנזקים שנרגמו כתוצאה מהנפקה של אישורי נוטריון שגויים.
האישור השני, אישור הצהרת מתורגמן, נועד להעניק לאישור של הנוטריון סמכות חזקה יותר. בגלל שמתורגמן חיצוני אישר את התרגום ואת המהימנות שלו, אישור זה נועד לוודא שעבודת התרגום נעשתה כהלכה - כך שהלקוח לא יוכל לטעון לתרגום או אישור שגוי.
