החלוקה הזאת נראית לי מלאכותית ומבלבלת, ואני לא נוהגת לפיה. כשאני עובדת על טקסט, אני עורכת אותו על פי התיקונים המתבקשים:
- תיקון שגיאות: למשל, "עיברית" במקום "עברית", תיקון "יכל", "העיז", "המשיך" ללא פועל עזר;
- תיקון זכר ונקבה: למשל, "נתונים לפיהן";
- שימוש בכתיב מלא, בייחוד במקומות שבהם הדבר מתחייב, להבנה טובה יותר: למשל, "היעדר" במקום "העדר", "חוויית" בסמיכות במקום "חווית";
- תיקון של סימני הפיסוק: למשל, הוספה של מירכאות, הוספת פסיק או ביטול פסיק, הצמדה של הפיסוק למילים + רווח של מקש אחד אחריו;
- תיקון מילות שאלה, מילות יחס;
- כתיבת משפטים מחדש;
- בנייה נכונה של סדר המילים במשפט;
- העלאה של המשלב הלשוני;
- העברת פסקאות ממקום למקום;
- מחיקת משפטים/פסקאות שאינם שייכים;
- האחדה ועקביות בטקסט;
- שימוש בניקוד עזר;
- סימון מילים או משפטים או פסקאות לבירור עם הכותב;
ועוד.
פעולות אלה של עריכה לשונית בדרגה נמוכה או מורכבת יותר כרוכות זו בזו. זוהי עריכה לשונית ועריכת תוכן.
הגהה היא פעולה הנעשית במקרים הבאים:
1. הכותב סיים את מלאכת הכתיבה. הוא אינו מעביר את הטקסט לעריכה לשונית, אלא רוצה לבדוק אותו בעצמו: לקרוא את הטקסט שוב ולראות האם נפלו בו טעויות הקלדה או טעויות אחרות שהוא לא הבחין בהן תוך כדי כתיבה, לוודא שהטקסט מעוצב לפי הדרישות וכדומה. זוהי הגהה - סריקה מהירה של הטקסט, מעין הרצה שלו, כדי לוודא שהוא עונה על צרכיו.
2. הכותב סיים את מלאכת הכתיבה והעביר את הטקסט לעריכה לשונית. עורך הלשון ערך את הטקסט בהתאם לתיקונים הנדרשים, ובתום פעולת העריכה הוא עושה הגהה של הטקסט במצבו החדש. אם הוא מגלה דברים שלא הבחין בהם תוך כדי עריכה, הוא מתקן אותם, עד שהטקסט ראוי ותקין, וכך הוא מוסר אותו ללקוח.
3. הכותב העביר את הטקסט לעריכה לשונית. עורך הלשון ערך את הטקסט והחזיר אותו לכותב. הכותב, שמבקש חוות דעת נוספת, מבט אחר, פונה לעורך אחר ומבקש שיגיה את הטקסט, יבדוק האם עורך הלשון ערך את הטקסט כראוי וכדומה.
הגהה היא השלב שבו אולי אחליט לשנות דברים שבקריאה נוספת לא נראים לי, אבדוק האם חלוקת הפסקאות טובה, אוסיף סימני פיסוק או אשמיט סימנים מיותרים, או אתקן נקודה שנכתבה בטעות במקום פסיק, ולהפך - פסיק במקום נקודה.
הגהה היא השלב שבו אתקן טעויות שלא הבחנתי בהן: עיקלתי או עיכלתי, מן - מתוך, או מין (סוג), ביניהם במקום בינהם וכו'. הלקוח נוהג לכתוב "מאחריו", "מאחריהם", ואני תמיד מתקנת - "מאחוריו", "מאחוריהם", והנה מצאתי "מאחריו" אחד שפספסתי.
הגהה היא השלב שבו אוודא שכל הסוגריים סגורים, המירכאות, שאין רווח בין קו מפריד למילה ב-6:00 בבוקר ולא ב- 6:00 בבוקר, בין מילה לפסיק שבא אחריה , שיש רווח אחרי הפסיק,שאין רווח בין המילה (לסוגריים )ועוד.
המטרה היא לאתר את הטעויות לפני שהטקסט מודפס או מתפרסם, ולפני שהוא מוגש ללקוח כמוצר מוגמר. במילים אחרות: שלא יהיו פדיחות.
כולנו עושים טעויות, אבל אפשר להימנע מהן אם נהיה קפדנים ונבדוק את עצמנו. זה מייגע - החומר כבר לעוס, רוצים לסיים את הכתיבה או העריכה ולהעביר אותה לשלב הבא, אבל צריך לעשות הגהה.
ככל שהעריכה קפדנית יותר, ההגהה שתבוא אחריה תהיה קלה יותר. בכל פעם שאני עושה הגהה ומוצאת טעויות אני חשה סיפוק גדול על כך שמנעתי מעצמי בושות. זה שווה הכל! העיקר שהמצפון שלי כעורכת יהיה שקט ולא אקום באמצע הלילה בבהלה, שטופת זיעה, ואזכר שבפסקה ההיא השארתי משהו שחלף מול עיניי ושהבטחתי לעצמי לתקן ואחר כך שכחתי. סוגיות בעריכה לשונית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
