איך לממן את הלימודים? 

נכון, יש אנשים עם מזל שההורים משלמים בשבילם את כל הלימודים, אבל זה לא הרוב. אז מה עושים? נניח שאתם הולכים על מכללה אזורית או אוניברסיטה, ולא על מכללה פרטית שעולה הרבה יותר כסף.

כמה זה עולה לנו?

כמובן שההוצאות משתנות מאוד לפי פרמטרים כגון האם אתם גרים במעונות או בדירה שכורה, במרכז או בפריפריה, האם אתם מחזיקים רכב פרטי, והאם אתם אוכלים סנדוויץ' מהבית או מתפנקים בסנדוויץ' מהקפיטריה. אבל באופן כללי, בואו נראה בכמה כסף מדובר:

לכל שנת לימודים (ותואר טיפוסי אורך בין 3-4 שנים), זה נראה בערך כך:

- שכר לימוד לשנה / מכינה: 10,000-17,000 ש"ח,

- שכר דירה / מעונות: 10,000-30,000,

- סלולרי, חשמל, מים, ארנונה (עם הנחה בארנונה), ועד בית: 4,000-6,000,

- מזון ובילויים: 6,000-12,000,

- תחבורה ציבורית: 1,000-2,000 ש"ח,

- שונות (בריאות, מתנות, טיולים, ציוד לימודי ועוד): 5,000-10,000.

סה"כ: 38,000-77,000 ש"ח לשנה.

העלות המינימאלית של תואר, אם כך, היא כ- 115,000 ש"ח אם אתם חסכנים ולומדים לתואר באורך שלוש שנים בפריפריה, והיא בקלות יכולה להגיע לכ-360,000  אם אתם בוחרים בסגנון חיים קצת יותר חפשי, ולומדים למכינה ואז לתואר באורך ארבע שנים באזור המרכז. חשבו אתם את הסכום הכולל הרלוונטי ביותר לכם.

נשמע אסטרונומי, אבל בהחלט יש דברים שאפשר לעשות. קודם כל נפחית מהסכום הזה את מה שיישאר לכם מסכום הפיקדון הצבאי שקיבלתם (13,000-28,000 ש"ח, תלוי מה עשיתם בצבא וכמה חודשים שירתתם) בקיזוז מה שכבר הוצאתם על שיפור בגרות או קורס ברמנים. מה עם כל השאר? קראו הלאה.

1. מלגות

יש שני סוגים עיקריים של מלגות. הראשון, מלגות הניתנות רק לאוכלוסיות מסוימות, למשל מלגה על בסיס סוציו אקונומי, מלגה ליוצאי שירות קרבי כללי או ביחידה מסוימת, מלגה רק ליוצאי עדות מסוימות, מלגה רק ללומדים מקצוע מסוים וכו'. מומלץ מאוד להיכנס לאתר היחידה להכוונת חיילים משוחררים, או לעמודי אגודת הסטודנטים במוסד הלימוד שלכם, או סתם לחפש באינטרנט על מלגות לסטודנטים, ולהגיש בקשה לכל מלגה שאתם מתאימים לה. הרבה סטודנטים מתכננים לעשות את זה ובסוף מתעצלים כי ההגשה כרוכה בהרבה בירוקרטיה, וחבל. אם תגישו בקשות למספיק מלגות, רוב הסיכויים שתקבלו חלק מהן!

            סוג שני של מלגות הוא מלגות הניתנת בתמורה להתנדבות כלשהי בקהילה, למשל מלגת פר"ח. כל אחד יכול להגיש בקשה לקחת חלק במלגה הזאת, ורוב מי שמגיש מתקבל. סטודנט שלוקח חלק במלגה כזאת מקבל בתחילת שנת הלימודים ילד או ילדים, ומלווה, חונך או מלמד אותם לפי דרישות המלגה. הדרישה היא להקדיש לחונכות כ-4 שעות בשבוע בין אוקטובר ליוני, והמלגה עומדת על כ-5,000-6,000 ש"ח לשנה. יש גם אפשרות לעשות מלגות כפולות ולקבל שכר כפול. השתתפות במלגות כמו פר"ח נותנת עדיפות לסטודנט בקבלת מלגות נוספות.

2. לחסוך כסף לפני התואר

כדאי לנסות למצוא עבודה במשרה מלאה שאפשר לתת בה גם שעות נוספות או משמרות לילה שהשכר עליהן גבוה יותר, כמו עבודה באבטחה, בפס ייצור במפעל הייטק, בנמל התעופה או בליווי טיולים. עבודות כמו מלצרות או שיעורים פרטיים פחות מתאימות למטרה הזאת.

אפשרות שנייה ופופולארית מאוד היא כמובן – עבודה בחו"ל. יש היום חברות רבות שמציעות לדאוג לכל הנחוץ לישראלי שרוצה לעבוד בחו"ל תקופה מסוימת; אישורי עבודה, שיבוץ בעבודה, מגורים וכד'. הרבה סטודנטים עובדים בחו"ל רק חודשיים-שלושה בחופשת הקיץ, לפני כל שנת לימוד וחוסכים כסף לשנה הבאה. המשכורות בעבודה בעגלות בחו"ל מבוססות על עמלות ומגיעות ל-3,000-5,000 דולר בחודש בממוצע, ובעונות החמות יכולות להגיע גם ל-8,000 דולר בחודש, תלוי כמה אתם טובים בתור אנשי מכירות. קל עוד יותר יהיה לכם מבחינה פרוצדורלית אם אתם בעלי אזרחות אמריקאית או אזרחות אירופאית, אבל גם עם סתם ויזה לארה"ב יש הרבה חברות שירצו אתכם.

3. להרוויח כסף במהלך התואר

כדאי למצוא משרה שמגדירה את עצמה "מתאימה לסטודנטים" כי משרות כאלה בנויות להתחשבות בלוח הזמנים של הסטודנט. אפשר לתת 2-3 משמרות בשבוע במלצרות, בחנות או באבטחה, באמצע השבוע או בשישי-שבת, ואפשר ללמד שיעורים פרטיים בתחום שלומדים או בתחום קרוב. יש גם סטודנטים שמוצאים עבודה במכללה; באגודת הסטודנטים, בספרייה, בתליית שלטים בלוחות מודעות בקמפוס ועוד. עבודות חלקיות מהסוג הזה מכניסות בדרך כלל 1,000-2,000 ש"ח בחודש.

בשנים מתקדמות של תארים מסוימים, בעיקר בתארים המדעיים, אפשר ומקובל למצוא עבודה במשרה חלקית בתחום הנלמד, ולהתחיל לצבור ותק כבר מהשנה השנייה-שלישית בתואר. העבודה יכולה להיות משרת סטודנט בתעשייה בחברות חיצוניות, או אם אתם סטודנטים מצטיינים, גם באקדמיה בתור עוזרי מחקר. עבודות כאלה מכניסות מ-1,000 ש"ח בחודש לעוזרי מחקר באקדמיה ועד 5,000 ש"ח בחודש למשרת סטודנט בחברת הייטק.

4. מכללות בפריפריה

ללימודים בפריפריה יש הרבה יתרונות, ביניהם שנת לימודים ראשונה בחינם ומגורים זולים משמעותית ממגורים במרכז הארץ. יש הרבה מכללות שמשתתפות בהטבת שנת לימודים ראשונה בחינם, וזה יכול להיות שיקול משמעותי מאוד בבחירה היכן ללמוד.

5. הלוואות

בנקים מציעים מגוון הלוואות מיוחדות לסטודנטים. כמובן שלא מומלץ להסתחרר ולקחת הלוואות רבות וגבוהות מאוד שקשה יהיה להחזיר, אלא לקחת הלוואה שתוכל לעזור נקודתית לשנות התואר ושההחזר שלה הוגן ונוח. חשוב לברר את תנאי ההלוואה ולהבין אותם לעומק לפני שבוחרים באפשרות הזאת.

6.  לגור אצל ההורים במהלך התואר

לא לכולם זה מתאים, ולעיתים יהיו בכך הרבה חסרונות, אבל חשוב לזכור שזאת אופציה. מגורים אצל ההורים, גם אם הם כרוכים בעלות נסיעות למוסד הלימודים, הם כמעט תמיד חסכוניים הרבה יותר ממגורים בדירה שכורה בקרבת מוסד הלימודים. אם אתם מרגישים חנוקים כלכלית לפני תחילת התואר או במהלכו, אפשר לשקול להישאר או לחזור לבית ההורים, ולהוריד מעצמכם משמעותית נטל כספי רב.

7. התנהלות חכמה

בררו לגבי התנהלות כספית חכמה. למשל בקשו וקבלו מהעירייה הנחה בארנונה, עבדו בעבודה קטנה שתשלם לכם את דמי הביטוח הלאומי (וגם תכניס קצת כסף), פרשו את שכר הלימוד לתשלומים נוחים שתוכלו לעמוד בהם, ערכו את הקניות בסופר גדול וזול ולא ב-AM-PM מתחת לבית, חסכו בחשמל (רכשו טיימר לדוד כדי שלא תשכחו אותו דולק שעות) וכו'.

            לסיכום, ההשכלה הגבוהה במדינתנו היא עדיין לא חינוך חינם, אך בהחלט לא מופרך לקבוע שמי שרוצה ללמוד לתואר ראשון יכול לעשות את זה. הפיקדון הצבאי של יוצאי שירות קרבי הוא גבוה מספיק כדי לממן תואר שלם (לא כולל מגורים והוצאות כמובן), אבל גם מי שלא יכול להסתמך על זה, יכול להיעזר במגוון הכלים הכתובים פה למעלה לצלוח כלכלית את תקופת הלימודים. בתקווה שאחרי התואר הראשון, כולם ימצאו עבודה בתחומם, ויוכלו לעזור לילדיהם שלהם במימון תקופת הלימודים.