מאמרים בעברית
Free Articles
הסיפורים העלומים של רכבת העמק
עבודות הסלילה נמשכו כ-8 שנים בפיקוחו של המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר והשתתפו בהם כ-10,000 חיילים תורכיים. ההשקעה הכספית בבניית המסילה הסתכמה בסכומי עתק בנתונים של אותם ימים, אך השלטונות התורכיים העריכו כי היתרונות הכלכליים והצורך במתן פתרונות לעולי הרגל מחייבים את הקמתה של המסילה.
מפרש על גג הקרון
בשנים הראשונות הוקמו לאורך המסילה רק שמונה תחנות, אך במהלך השנים המאוחרות יותר כבר הגיע מספרן ל-23, בהן גם תחנת פולה, היא עפולה של ימינו. המחנה הצבאי שהוקם ליד התחנה סיפק מגוון סיפורים ואנקדוטות, בהם סיפורו של הקרון שנסע בעזרת הרוח.
בשנות מלחמת העולם הראשונה נוצר מחסור בקטרים להפעלת רכבת העמק. בניסיון לפתור את בעיית המחסור התקינו מהנדסים גרמנים מפרש על גגו של קרון שנועד להסיע חיילים מחיפה לעפולה בעזרת הרוח. כשהתברר כי הקרון יכול לנוע רק בכיוון אחד הותקן עליו מנוע שיאפשר את חזרתו לתחנת המוצא. התקנת המנוע אפשרה לרכבת העמק לקבוע שיא נסיעה של 100 קמ"ש על מסילה צרה.
באותן שנים נוצר גם מחסור גדול בחומרי בעירה לקטרים. כדי להתגבר על כך נהגו התורכים נהגו לכרות עצי יער וחורש ואפילו עצי פרי לצורך הפעלת הרכבות. כתוצאה מכך נגרם הרס רב ליער ולחורש בארץ.
"רכבת החלב" של הבוקר
מעפולה המשיכה הרכבת עד לתחנת הרכבת של כפר יחזקאל וקיבוץ גבע. ניתן לראות כיום את שרידי התחנה בכניסה למעיין חרוד. התחנה הוקמה בין השאר לצורך איסוף התוצרת החקלאית של יישובי האזור והרכבת שהגיעה לתחנה בשעת בוקר מוקדמת קיבלה את השם: "רכבת החלב".
לעתים, כשנהג הרכבת היה רואה עגלה עמוסת תוצרת חקלאית בקרבת המסילה, הוא היה עוצר את הקטר וכל הנוסעים היו יורדים לסייע בהעמסה. הדבר היה מקובל גם כשאנשים נופפו לנהג לעצור במקום ללא תחנה ואיש מהנוסעים לא התלונן על כך. סיפרו גם, כי לעתים נאלצו הנוסעים לרדת ולדחוף את הרכבת במקומות שבהם התקשתה לטפס בעליות.
נסיעתה של הרכבת בדרכי העמק הפכה להיות משמעותית ביותר אפילו כתחליף לשעון והתושבים נהגו להתייחס לזמן במשפטים כמו: "לפני הרכבת" ו"אחרי הרכבת".
מבנה מפואר בחצר הכלא
תחנתה הבאה של הרכבת בכיוון מזרח, הייתה בשאטה שליד קיבוץ בית השיטה. בתחילה הייתה זאת תחנה קטנה למדי, אך לאחר כניסתם של הבריטים לארץ בתום מלחמת העולם הראשונה ובעקבות תנופת ההתיישבות החלוצית בעמק, נבנתה במקום תחנת משטרה שנועדה לאבטח את הנסיעה בקו. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 שופצה התחנה ושודרגה, אך לאחר הקמת מדינת ישראל, היא הפכה לשמש (יחד עם תחנת המשטרה שלצדה) בית כלא באחריותו של שירות בתי הסוהר. לימים, כשהוחלט על הרחבת בית הסוהר, הוכנסה תחנת הרכבת אל תוך מתחם הכלא ובמצב זה היא נותרה בשלמותה עד ימינו כתוצאה מעבודות השימור והטיפוח של שירות בתי הסוהר.
התחנה הנמוכה בתבל
משם המשיכה הרכבת לתחנת בית שאן שהייתה אחת הגדולות לאורך הקו. כאן שינתה המסילה את כיוונה בדרכה לעבר יישובי עמק הירדן.
בדרכה של הרכבת מבית שאן לג'יסר א-מג'מע (קיבוץ גשר של ימינו), היא חצתה את נחל יששכר על פני גשר מרשים שנבנה מאבני בזלת ונשמר במצב מצוין עד ימינו. נחל יששכר מנקז את מי הגשמים מאזור הגליל התחתון ורמת יששכר ובימי החורף ניתן לראות פה לעתים זרימה מוגברת של מי שיטפונות. ההגעה לגשר אפשרית מכביש 90 על פי השלט המכוון לחוות דושן.
מסלול הרכבת מביא אותנו בהמשך לאתר גשר הישנה. נוכל לערוך כאן תצפית נהדרת על הירדן ולבקר באתר תיירותי המשחזר את פעולתה של תחנת החשמל בנהריים. תחנה הרכבת שהוקמה בסמוך סיפקה פרט פיקנטי לסיפורה של רכבת העמק בהיותה התחנה הנמוכה ביותר בעולם בגובה 246 מטר מתחנת לפני הים.
התחנה הבאה לאורך המסילה נבנתה בשנות ה-30 המאוחרות של המאה הקודמת במטרה לשרת את עובדי תחנת הכוח בנהריים. זוהי תחנה ייחודית בקנה מידה עולמי, בהיותה בנויה בסגנון ה"באוהוס" שאפיין את האדריכלות ששלטה בתל אביב של אותן שנים. לא מכבר הכריז ארגון אונסק"ו על בתי "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת תרבות עולמית, דבר המעמיד את התחנה המסוגננת בנהריים, כאתר יוצא דופן ומומלץ ביותר לביקור (הכניסה למקום נעשית במסגרת הסיורים המודרכים לאי השלום מול הכניסה למושבה מנחמיה).
קרונות השינה של "תומס קוק"
לאחר שחלפה על פני תחנת דלהמייה, סמוך לקיבוץ אשדות יעקב של ימינו, הגיעה הרכבת לצמח.
התחנה שהוקמה ליד הכפר הערבי שנשא שם זה הייתה מהחשובות בקו רכבת העמק. היותה סמוכה לצומת הדרכים המוליכה לטבריה, לגולן ולעמק הירדן הפכה אותה לשוקקת ופעילה. כאן עלו עליה סוחרים ועולי רגל, תיירים שיצאו לדמשק וסחורות שנשלחו להטענה בנמל חיפה. משך הנסיעה מחיפה לצמח היה כ-3 שעות, אך לעתים נמשכה הנסיעה גם יותר.
מצמח עשתה הרכבת את דרכה לכיוון דמשק בדרך הררית לאורכו של הירמוק. הנסיעה הארוכה הביאה את הנהלת הרכבת לשלב במהלך השנים גם כמה קרונות שינה במטרה לספק פתרונות לנוסעים לדמשק. חברת הנסיעות הבריטית "תומס קוק" אף הציעה לתיירים חבילות תיור ונופש בארץ הקודש שכללו גם נסיעה בקרונות השינה של רכבת העמק.
