יציאת מצרים - אמת היסטורית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

יציאת מצרים - אמת היסטורית 

מאת    [ 03/04/2010 ]
מילים במאמר: 910   [ נצפה 3533 פעמים ]

 
 

יציאת מצרים - אמת היסטורית / מאת: זאב בן-יוסף

 

בכל חג פסח חוזרת ועולה השאלה, על ידי פובליציסטים והיסטוריונים כאחד - האם סיפור יציאת מצרים על ידי המנהיג משה כפי שהוא מתואר בתנ"ך, איננו אלא תוצר של הגות מאוחרת, בעיקר בעלת אופי תיאולוגי, או שמא הוא אכן משקף אירוע היסטורי כלשהו; האם יש בו גרעין של אמת היסטורית, או שמא הוא אך ורק פרי דמיונם של סופרים ותיאולוגים מאוחרים.

נכון שחלק מהחוקרים מטילים ספק אם יציאת מצרים התקיימה בפועל, שכן חוץ מהמקרא אין שום תעודה מצרית או אחרת המעידה במישרין על ישיבת בני ישראל במצרים ועל יציאתם משם. אולם למרות אי הוודאות, ארכיאולוגים והיסטוריונים רבים סבורים כי לא ניתן לשלול את קיומם מכל וכל.

 ראשית – כל הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו עד היום לא סתרו את מה שנכתב בתנ"ך.

שנית – יש עדויות עקיפות במקורות מצריים המסבירות את הרקע להתיישבות העברים במצרים, לעבדות שנכפתה עליהם שם וליציאתם ממנה. המחקר המובהק ביותר בנושא זה בוצע ע"י פרופ' אברהם מלמט מהאוניברסיטה העברית, לפיו אומנם אין בידנו מקורות חוץ-מקראיים על שעבוד בני-ישראל במצרים ועל כיבוש הארץ, אך בידנו מקורות בלתי-ישירים, המשמשים ראיות נסיבתיות, ובכך הם מחזקים את מהימנותו של הסיפור המקראי.

שלישית -  מידי מספר שנים מתגלה במצרים חשיפה ארכיאולוגית שמשנה כליל הערכות קודמות, כך שסביר מאוד שעוד יתגלו חשיפות ארכיאולוגיות שיאמתו את מה שמספר התנ"ך.

ויתרה מזו: אחד העם במאמרו "משה" מציין שלא כל אמת ארכיאולוגית היא גם אמת היסטורית. הוא קובע כי האמת ההיסטורית איננה אלא זו המגלה את הכוחות הפועלים בחיי החברה האנושית. כל שפעולתו בחיים ניכרת, אף אם מצד עצמו אינו אלא ציור דמיוני, הרי הוא כוח היסטורי ממשי ומציאותו היא אמת היסטורית; וכל שאין רישומו ניכר במהלך החיים הכלליים, אף אם מצד עצמו אין מציאותו המוחשית בזמן מן הזמנים מוטלת בספק, אינו אלא אחד מאלפי רבבות הממצאים, שמציאותו של כל אחד מהם לעצמו היא בודאי "אמת" במובן המוחשי, אבל – אמת שאינה מוסיפה ואינה גורעת כלום, ולכן היא כאילו איננה קיימת במובן ההיסטורי.

ולפיכך, כשאנו קוראים בהגדה בליל פסח על יציאת מצרים ומשה בן עמרם, וכאשר עולות השאלות והספקות אם באמת אירעו כל אלה במציאות - מעניק אחד העם תשובה פשוטה וקצרה: אף אם היו מצליחים להראות בבירור גמור שיציאת מצרים ומשה האיש לא היו כלל, או שלא כך היה, לא ייגרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של יציאת מצרים ומשה האידיאל, אותו אידיאל שהלך לפנינו לא רק ארבעים שנה במדבר סיני, אלא אלפי שנה בכל ה"מדבריות", שהתהלכנו בהם ממצרים ועד הנה.

כך בדיוק סבור גם זאב ז'בוטינסקי, המעניק לכך ביטוי ברומן ההיסטורי הגדול שלו – "שמשון", שם עולה שאלה זו של אמת היסטורית-תנ"כית מול האמת העובדתית: מהי באמת ה"אמת"? מהי בדיוק "אמת היסטורית"? האם באמת חשוב מה באמת קרה או לא קרה פעם?

למשל – האם חשוב אם יציאת מצרים הייתה באמת או אם היה באמת מישהו בשם שמשון שעשה את כל מה שכתוב עליו בתנ"ך, או שאלה הם רק סיפורים שאי אפשר להאמין בהם מבלי שיהיה לכך בסיס עובדתי והוכחה מדעית.

התשובה של ז'בוטינסקי ניתנת ברגע השיא המרשים ביותר בספר - כששמשון נחשד על ידי כל עם ישראל כמי שאיננו יהודי אלא יוצא חלציו של פלישתי שבעורמה שכב עם אימו "הצללפוני", ולא מלאך אלוהים ניקרה לה אז וניבא לה כי תלד בן, כפי שסיפרה. כאן שם ז'בוטינסקי בפיו של מכבוני הלוי את הדברים שבעיניי הם המשמעותיים והעמוקים ביותר בספר:

"...אמת נכון הוא לא הדבר אשר קרה או לא קרה באחד הלילות. אמת נכון הוא הדבר אשר יישמר לנצח בזיכרון בני האדם... רבה חוכמתך, שמשון, אבל קצרת מועד היא. איש חזק אתה, אבל מידת כוחך היא יום אחד: יהי ערב ויהי בוקר וייוולדו אנשים אשר לא ידעו את שמשון. אני ומולדתי הננו כתולעים בעיניך: הננו נודדים מארץ לארץ ולוחשים לחש, ורושמים קווים על עור עיזים. אבל יחיו רק אותם דברים אשר שימרתי בתפילה ורשמתי על פיסת עור. להם יקראו בני האדם 'אמת'; כל השאר יכלה כעשן".

 ז'בוטינסקי מדגיש כאן אמת נצחית גדולה: מושג ה"אמת" איננו מוחלט. האמת של הפרט אשר חווה משהו איננה בהכרח האמת האמיתית באמת, אלא רק אותה אמת אשר תישאר לנצח, זו שהועברה על ידי המסורת, מאב לבן.

ובמיוחד נכון הדבר בכל הנוגע למסורת היהודית המבוססת על התורה, שהיא תורת חיים ולא רק מקבץ של פולחנים. לכן – "וספרת לבנך" היא אחת המצוות החשובות ביותר בתורה, וגם מצוות "כבד את אביך ואת אימך" שנועדה להבטיח שהבן יכבד גם את סיפורי המסורת והמורשת שמספרים לו הוריו.

 

כאן באה לידי ביטוי העוצמה המיוחדת של העם היהודי,  ששרד אלפי שנים גם לאחר שנעלמו ונפלו מעצמות ואימפריות כבירות, כמו המצרים, הפלישתים, הבבלים, היוונים, והרומאים, שניסו להשמיד את עמנו, נכחדו ונעלמו מבמת ההיסטוריה, בעוד עם ישראל ממשיך לככב עליה הודות לשמירת המורשת שלו. והיא שעמדה לאבותינו ולנו: שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.

__________________________________________________________________________ 

זאב בן-יוסף, הוא עיתונאי, פובליציסט, עורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים.

___________________________________________________________________________ 

מקורות:

 

פרופ' אברהם מלמט -  "יציאת מצרים: מקבילות מצריות" - http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10906&author=912

 

יהודה בלו – "יציאת מצרים בראי הארכיאולוגיה" –  

http://www.notes.co.il/ben-hateva/24880.asp

 

אחד העם – "משה" –

http://www.benyehuda.org/ginzburg/Gnz018.html

 

זאב ז'בוטינסקי- "שמשון" –

הוצ' כתר ומכון ז'בוטינסקי, תרגום: פטר קריקסונוב, 2007

 

זאב בן-יוסף הוא יו"ר הסתדרות האקדמאים במחוז ירושלים, עורך פרסומים, סופר, משורר ועיתונאי.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב