מהו חינוך?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מהו חינוך? 

מאת    [ 24/01/2010 ]
מילים במאמר: 2700   [ נצפה 6990 פעמים ]

 
 

מהו חינוך?  / דוד אבודרהם,דוקטוראנט בחינוך

 

החכם מכל אדם המליץ לנו :"חנוך לנער על פי דרכו" ותילי שיטות וגישות נתלו באמירה מבריקה זו על פני אלפי שנים.

מהו אם כן אותו "חינוך"?

חינוך, מלשון חנוכה,חניכה,התחלה חדשה. לפיכך יהיה החינוך כיוון דרך בלבד לתחילת דרכו של הילד, הצבת הילד בראשיתה של אותה דרך איתה ימשיך בחיים, "גם כי יזקין לא יסור ממנה". אולם גם אם נאמר כי זו אכן תחילת דרך, נראה שהתחלה בצעידה ללא כיוון,אין בה משום סיוע למודרך.מאידך, הואיל וזו רק הכוונה והצבה על מפתן הדרך, צפויים בה גם מהמורות,מסוכות וכשלונות.

כל הכשרה בחיים יש משום כיוון והדרכה אך יש להבחין כי אין די בהצבת שלטים המצביעים על הרעיונות, או הכיוונים הניצבים במהלך הדרך, אלא יש צורך בהכשרה, בהורדה לרמה הביצועית. רבים האנשים היודעים מחוז חפצם, אך נעדרי הכשרה והדרכה כיצד להשיג יעדיהם. אחדים, אף יתקשו לבחור את היעד לו נכספים בחינוך ילדיהם, אף הם זקוקים למורה נבוכים.

ככלל צריך להדגיש כי בחינוך הנער לא יתגלו המצאות חדישות אלא מה שהיה הוא שיהיה והארץ לעולם סובבת על צירה. אז מה אם כן יהיה האתגר? יש לגלות את הפוטנציאל הטמון בגרעין הנפש של הילד. לכל ילד יש עולם משלו ותפקיד המחנך,ההורה הוא לסייע בחשיפת האוצר הגנוז.

לפיכך יהיה תפקידו של ההורה המחנך לגלות את הטבעיות האצורה בילד ולא להלביש ולכפות עליו טבע שונה מן החוץ. דומה הדבר לקצב הלב השונה של כל בעל חיים שננסה לשנותו באמצעות שוקר חשמלי מן החוץ, דבר שיגרום לנזקים חריפים.

אשר על כן, אין מנוס מלקבוע שראוי הוא כל תלמיד וילד לקבל את מלא תשומת הלב בהדרכה יחידנית שתסייע לו לחשוף את מטמונו האישי החבוי לו במבוכי מחילות הנפש. בעוונותינו הרבים,עולמנו בעל הקצב המואץ המונע על פי שיקולים כלכלים, ראה לנכון לקבץ 40  עולמות חבויים, שונים בתכלית זה מזה ולקבצם בכתה אחת ולזה אנו קוראים כיום בשם המוטעה :"מערכת החינוך". אבל, החים הם אומנות ה -"יש" ולא יתקדמו באמצעות בכיינות על החסר וה- "אין" שבחיינו,לפיכך שומה עלינו לבחון מהן הדרכים הפחות גרועות מאלה הניצבות בפנינו בבואנו להעניק ליקר ביותר בחיינו את כיוון עולמם החדש.

בבית על כל פנים,אף אם ישנם עוד עשרה ילדים, חייב החינוך להיות יחידני. בודאי נטעה אם נשווה בין אחים,נדרוש מהאחד בהתאמה לדרישות מאחיו האחרים, או נפתח ציפיות על סמך ניסיון מגידול ילד אחד למשנהו.

בעל ספר "חובת התלמידים", מסביר כי בתהליך בו הילד מתחנך יש שלושה רכיבים עיקריים:

מ-ל-ך: מוח, לב, כבד. המוח, מסביר המחבר,זהו השכל האנושי,הבינה של האדם, הצד הרציונאלי בניהול חייו.

הלב- זהו הפן הרגשי,ההתפעמות וההתלהבות, האש והמנוע הרגשי שבחייו.

הכבד-זהו הצד הפועל,העובד, זוהי ההכוונה המעשית בחייו של האדם.

 

ישנן גישות או מערכות חינוך המקפידות בעיקר על הפן המעשי בחינוך, מבחן התוצאה.הקפדה על החוקיות והסדר בחיי הילד. שלטון החוק. בבסיס גישה זו קיימת ההבנה שאדם פועל מתוך אינטרס ברור ועל כן ימנע מחוויות שליליות ויתקרב לחיוביות. לפיכך מערכת שכר ועונש היא בסיס הגישה. על דרך המליצה,מסביר המחבר כי במצב עניינים זה בו קדם הכבד ללב ולמוח, תהיה התוצאה :כלם (ל' בשורוק), כ-כבד,מעשי ורק אחר כך ל-לב,רגשי ולבסוף מ- מוח רציונאלי. גישה זו נלמדת מהתבוננות בעולם החי, באילוף בעלי חיים, בקרקס ,למשל.

מנגד, ישנן גישות או מערכות המושתתות על עולם השכל בלבד. הכל מתחיל ומסתיים בעולם הרציונאלי. לפיכך, מה שיובן לילד יהיה מנת חלקו ומה שלא...עוד חזון למועד. ילד הגדל בגישה כזו, יצמח להיות פילוסוף חכם המסוגל לנתח מצבים ואף להורות דברי חוכמה, אפס כי תקצר ידו מלנהל את עצמו ולכבוש יצריו הטבעיים אף הבסיסיים ביותר.ילד כזה יוכל לצמוח להיות אומן בעל שם ובעל חופש יצירתי עד שמי רום, אך יפסיד את הבסיס הפשוט ביותר ביכולת לכוון חייו. גישה זו בהכרח תפריד בין החוק הרציונאלי ובין המוסר האנושי ותתקרב לדרכו של אריסטו שלימד ביום כמחולל החוכמה העילאית ובלילה היה...סתם  "כאחד האדם..."

בדברים אלה אין כדי לבטל את עליונות השכל בכל מהלך חינוכי. אך יש לגלות ערנות ולהקפיד על כך כי לא יתפוס מקום בלעדי וידחק את הבא בתור אחריו,הלב, לקרן זווית. הסדר אמנם חשוב, מוח,לב וכבד, אך האיזון ביניהם חשוב לא פחות. בחינוך הילדים, על כל פנים, יש להקפיד על עבודת הלב ולהעניק לה מקום של כבוד. ראשית יש להסביר ולפעול עם הרציונאל, אך יש לקחת זאת בעירבון מוגבל בשל קשיי הגיל הרך לקבל הכל בחשיבה מופשטת. לפיכך יש לעבור בשלב השני לעולם החוויתי, הרגשי.להכיל את עולמו הרגשי של הילד ולכוון את ליבו,רגשותיו,התלהבותו לדרך בריאה ונכונה.השקעת מרבית המשאבים החינוכיים,תתרכז אם כן בעיקר בעולמו הרגשי והחוויתי של הצעירים.

הדרך ארוכה היא וקשה,רווית מהמורות ומכשולים,אך יש בה לא מעט רגעי אושר קטנים,גדולים.

אפשר להביט על כל המכשולים והכשלונות במבט זועף ולהצר על קיומם, ואפשר לראות בכל נקודת שפל, בסיס חשוב להתרוממות האדם.

 חשיבות "הנפילות" עצומה היא.ראשית הן תכנסנה אותנו,החכמים והמנוסים  לפרופורציות בחיים. יש בהן כדי להעניק לנו את קורטוב הצניעות לו אנו כה זקוקים באיזון חיינו. אבל אף מעבר לכך, הכשלונות מציירים בעבורנו את קו הרצף באישיותנו בין הקוטב השלילי לעמיתו החיובי.קו המלמדנו כי אין רע בחיים ואף לא באישיות הילד.זה הכל עניין של המיקום היחסי של  "המעשה"  בקו הרצף על פי הזמן והמקום.על אותו מעשה נעניק צל"ש ביום אחד ונעמיד לדין באחר.(חייל המחסל מחבל דקה לפני  שמתחיל בהרג המוני אל מול סתם רוצח). בהמשך, נעמוד על קו רצץ זה בהרחבה משום חשיבותו הרבה לעיצוב אישיות המתחנך.הכשלון,על כל פנים, איננו עומד בזכות עצמו אלא מצייר קצה של תכונה לה גם קוטב חיובי.לפיכך, אם נטיב לכוון את המתחנך,תחת לרמוס אותו בעבור כשלונו,ידע כי איננו "ילד רע" כלל וכלל, אלא רק פעל בקוטב השלילי של התכונה החיובית הקיימת בו.

אמרנו כי החינוך מתקיים היטב כאשר הוא אישי ומכוונן לפגוש את הייחוד שבנפש המתחנך. אך שומה עלינו לזכור כי איננו חיים בריק ובואקום.הפרט אותו אנחנו מחנכים,הוא חלק מפאזל הרבה יותר רחב,של משפחה,קהילה,עם ומולדת ואף חלק מהעולם הגדול.לאמירה זו שני קטבים,לכאורה מנוגדים. האחד,חינוך הפרט יכוון לסייע בהבניית משפחה,קהילה,חברה ועולם טוב יותר:חינוך להתחשבות בזולת,לחלוקה צודקת עימו ואף לתרומה ושיפור עולמם של האחרים בכל המעגלים שהוזכרו.

מנגד,יש לסייע בבניית חומות מגן מהשפעתם השלילית של מעגלים אלה על הפרט:לחץ חברתי שלילי,נורמות קלוקלות הבאות מהסביבה הקרובה והרחוקה. שוב נציין את האיזון ביחסי הפרט עם העולם הסובב אותו. מקסימום תרומה ואכפתיות סביבתית, ומינימום קבלת השפעה שלילית מאותם מעגלים. על כן החינוך לאיפוק,ריסון,דחיית סיפוקים מיידיים,עמוד שידרה ערכי ויציב, ויכולת התמודדות מול מניפולציות הן כוחניות אלימות והן רגשיות,פרסומיות וכיוצא בזה,הוא שלב חשוב וקריטי בעיצוב אישיות האדם.

הואיל ועיקר החינוך הוא לפתח את האוצר הטבעי הטמון בילד ולגלות את טבעיותו הייחודית,עלינו להקפיד על העברת האחריות ל "גילוי" זה על המתחנך.

 לכל אורך הדרך, יהיה הקו המנחה ברור: "החיים האלה הם שלך ובאחריותך.אתה בעיקר,תהנה מפירותיך(גם הסביבה) ואתה בעיקר תשא בתוצאות ותשלם את המחיר על מחדלך(גם הסביבה).

אנחנו כאן בשבילך! אבל רק כגורם מייעץ,מכוון,מדריך ומסייע. אם תבחר להשתמש בסיוע,יהיה זה רווח נקי בעבורך,אבל אם תבחר להתעלם מתמרורי דרך המכוונים ומזהירים מפני מכשולים בהמשך,ראה כי רעה נגד פניך!   מכל מקום...רק אתה תבחר!"

 ככל שאמירות ברוח זו ילוו את חינוך הילדים וככל שיפנימו את גודל האחריות הרובצת על כתפיהם עוד משחר ילדותם, כך ילמדו להעריך נכונה את חייהם,את המסע הארוך אליו הן יוצאים,את תמרורי הדרך הניצבים לאורכה ואף...את המחנכים וההורים העומדים לצידה.

על כן חינוך בכפיה לא יצלח ויש להניע את עולמו הפנימי של הילד ליצור שיטור פנימי ולזקק כמה שפחות לזה החיצוני. מובן שאין פירוש הדבר להימנע מלהציב דרישות,חוקים וכללים שמחיר כבד מתנוסס בקצותיהם.

בשנות ה 60 החלה להתפתח תפיסה חינוכית ליברלית בכמה מארצות המערב. בבסיסה עמדה ההנחה שהאדם טוב באופן טבעי ואם רק נניח לו לנפשו בלא לחץ חיצוני ובלא הצבת כללים ועקבות מוסריות, ידע לכלכל צעדיו בתבונה ולגדול לתפארת סביבתו. הגישה ניזונה מתאוריות החופש בהשראת הוגי הדעות ג'ון סטיוארט מיל הבריטי ועמיתו הצרפתי,זאן ז'ק רוסו. בהשראת תפיסת עולמם הליברלית הוקמו בתי ספר "חופשיים", כך למשל קם באנגליה ביה"ס "סאמר היל" שהאמין בחופש החינוכי.שם הילדים והמבוגרים חיו בקהילה שקבעה את אורח חייה כשלמחנך ולמנהל קול שווה ערך לזה של צעיר הילדים. הרבה דברים יפים התפתחו בחממת החופש, שמחת חיים,יצירתיות ואומנות ולמידה לשם הנאה וסיפוק הסקרנות הטבעיים. אולם עד מהרה התגלתה המפלצתיות האנושית במלא מערומיה. הפיקוח החינוכי הבריטי הזדעזע בכל פעם מחדש מהגילויים והחשיפות על המפלצתיות והסטייה החברתית שהתפתחה במקום ואחר ויכוח ציבורי נרחב בן שנים רבות,נסגר מקום זה. מאז קמו בעולם וקיימים אף היום מוסדות דמוקרטים למיניהם בדרגות חופש משתנות. יחד עם זאת, לא ראינו כי גישות אלה קנו להם מקום נרחב ומשמעותי בחיי העולם המערבי. הצלחות אם היו,מעטות הנה וגישות אלה לא הצליחו לסחוף אחריהם את מערכות החינוך בזרם המרכזי שבכל מדינה ומדינה.

אם נרצה לחנך ילדים בחופש מקסימאלי,נצמיח את כל אותם היבטים חיוביים החבויים בילד,יצירה,שירה,אומנות,טוב לב,אחריות וכן הלאה. דא עקה, לצידם נצמיח בלא בקרה נטיות הרסניות הקיימות בכל קוטב שלילי של אותה תכונה חיובית שהתפתחה. נראה לפיכך,שהחינוך לריסון,שליטה עצמית,ויכולת ברורה לדחיית סיפוקים מידיים, יעמוד בבסיסו של כל שיטת חינוך מוצלחת.הגילוי הטבעי בעולמו של הילד חשוב. אולם אל נשכח כי בטבע האדם קיימים אף ההיבטים הגשמיים החייתיים הנדרשים לחיים מוצלחים אם מפתחים את הקוטב החיובי שלהם. בה בעת נדרש האדם לרסן את ההיבטים השלילים של אותן תכונות טבעיות אותן רצינו לפתח.

בשל כך, בצד הפיתוח הטבעי ותהליך העברת האחריות אל המתחנך, נסייע בעידוד ובהתלהבות לכוונו לעולם מוסרי השולט בעולמו הטבעי, זה שאנו כה רוצים לפתחו.על כן יש חשיבות רבה לחוויות חיוביות שיחווה,לסביבה חברתית המעודדת פיתוח קטבים חיוביים,ניצור חוויות רגשיות איכותיות רבות ונסייע ליצירת אוירה חיובית שתלווה את הצמחת עולמו הטבעי של המתחנך.נעמוד לימינו ונציב תמרורי אזהרה כך שלא יפול ברשת שטווים לו יצריו הטבעיים המתפתחים לפחות באותו קצב עם נשמתו הטבעית, אם לא בקצב מסחרר יותר.

המקצב המלווה את חינוך הילדים שונה מאדם לאדם ומחברה אחת לחברתה, אך חובה על מקצב זה,יהא אשר יהא,לשמור על עקביות ברורה. ככל שנצליח להביא את ילדינו לבניית מקצב עקבי, נסייע בעיצוב רמת יציבותו הנפשית. יציבות שתהא בעבורו נשק אסטרטגי כנגד סערות החיים. סערות, שלא יהיה בכוחנו למונען אף בעטיפה החינוכית החמה ביותר. מוחנו עובד ככל סביבתו הטבעית ביקום,בסדר מופתי ומאורגן.כל נסיון שלנו להפר סדר זה, יפריעו את עבודת המוח וישפיעו על כל המערכות האחרות.הסדר,הארגון,הקביעות אף בהנהגות היומיות הפשוטות ביותר, יסייעו בידינו לעמוד בכל רוח מצויה ואף בסופות העולם הסוערות ביותר.הסדר והארגון יסמלו בעבורנו את היציבות באופן כזה שיאפשר לטפל בתנודות ובנפילות החורגות מהם.אין משמעות הדבר ליפול אל תוך עולם "מרובע" וחסר חדוות חיים. הכוונה היא ליצור שכבה אחת לפחות של יציבות בחיים שתהווה מסד לחיים הדינמיים והמגוונים שיבנו בהמשך. מעין רפסודה אחת יציבה ובנויה לתלפיות עליה נבנה עולם מלא שיהא די חזק כדי לשמור על יציבותו במים הסוערים של החיים. הקרקע היא הדבר היחיד היציב בחיינו, על כן כשהיא רועדת, כל מה שבנינו, אף המגדלים הגבוהים והמפוארים ביותר, כל ההרים הרמים והנישאים,החומות הבצורות ושכיות החמדה ימצאו בסכנה קיומית.

העולה על דרך חדשה,החונך את דרכו בחיים נמצא באווירה מרוממת.לידת הילד היא אחת החוויות המרגשות ביותר שיש בעולמנו,החיים לצד הילד רך השנים בשנותיו הראשונות ממלאת את חיינו באושר שאין לו קץ.והנה אך מעט אחר כך וכמה מבינינו  שואלים עצמם: "מי בכלל ביקש ילדים?".

לאן נעלמה חדוות החיים? אנה פנו החוויות המסעירות שהעניקו לנו ילדינו בגיל הרך? ואם נאמר שאז היה הדבר קל.האומנם? האם לא כרעה כל אם תחת עומס הדרישות של תינוקה שלא ידע מעולם לדחות סיפוקיו,אף לא לדקה אחת עד שתתחמם לה הדייסה? וחוצפת הרך בשנותיו הראשונות, האם אינה קיימת עוד? וסרבנותו? ונזקיו? ולאן נעלמה הסלחנות והסבלנות שאפשרה לנו לגדל ילדינו מתוך שעשוע ואושר,מתוך התמוגגות מכל סרבנות ודבר חוצפה שהשמיע העולל במילותיו הראשונות?

נכון,בשלב מסוים באים אירועים אלה לכלל הצטברות מעיקה ומכבידה ומשובבות משעשעת הופכת לדרך רווית ייסורים "המצמיחה לנו קרניים" ומאיצה את לובן שערינו ההולך ומשתלח בשחרות נעורינו.

אך עלינו לזכור, כי ייסורים אלה הינם אבני דרך בחיינו.הייסורים,אף שכואבים הם, מקדמים את האדם. על אף  זאת נראה לומר, שהאדם המקבל עליו את עול החיים בשמחה ופועל בדרך ברורה,עקבית,תחת צווים מוסריים אחידים וקבועים, חוסך מעצמו ייסוריי דרך רבים. בבחינת הרוכב לתומו בכביש המפותל וממלא בעקביות אחר הוראות תמרורי הדרך.חברו יוכל לגחך על "מרובעותו" וצייתנותו לתמרורים ישנים שצבעם דהה,אך עלול למצוא עצמו ממשיך לדהור בדרכו בעת עקומה חדה.ייסוריו של הצייתן,אמנם באו בגין החלטתו שלו, אך אם ישרוד, ישמשו בעבורו,הם עצמם, כתמרור דרך לבאות. בלשון העם נוכל לומר שאפשר ללמוד מנסיונם של אחרים "להתגלח על זקנם", או ללמוד בדרך הקשה, בהתנסות,תהייה וטעייה ואולי אף התרסקות.

נחזור ל "מלך" שלנו: המוח,הרציונאל הוא החשוב שבחבורה, אך השימוש בו ויעילותו חלקיים בגיל הילדות, אף אם אין לוותר על יתרונם. הלב,העולם הרגשי, הוא הנדרש יותר ובו יושקעו עיקר מאמצינו בחינוך. והכבד,עולם המעשה הפעיל,הוא הנפוץ יותר. בו נעשה שימוש רב ומלא.על פני הרחוב נראה בניינים רבים(עולם המעשה,הכבד),אבל נדע שיש להם יסודות חזקים המעמידים אותם על תילם(הלב,העולם הרגשי),בעוד שבניין יפה ללא יסודות מתאימים, אף אם נראה מהודר מחבריו,לא יעמוד בעת מצוקה.מובן שנדע כי מאחריה כל מבנה היה גם תהליך תכנון הנדסי(המוח,הרציונאל),אולם בינינו, לכמה מאיתנו חשוב מי בדיוק בנה וכיצד תכנן?

ברור כי יש לנהוג באיזון בין שלושת היסודות באופן שונה משנה לשנה ומגיל לגיל. בתחילת דרכו,נפעיל את כל עוצמת החלק הרגשי בעולמו של המתחנך. אך ככל שהילד מתבגר והולך, יש להעצים את  החלק השכלי בחינוכו ולהעצים את אחריותו המוסרית לעצמו, עד שיוכל לעמוד כיחידה עצמאית ברשות עצמו ויאזן את כוחות השכל,הרגש והמעשה.

 

הפעולה החיצונית,משפיעה על הפנימיות ולכן יש לעודד פעילות חיצונית חיובית וראויה. לפיכך אין להקל ראש אף בפרטים שנזנחו מאוד בעולם המודרני,צורת הלבוש,המראה,התספורת,הסביבה החברתית הנבחרת והתפקיד החברתי אותו ממלא הפרט בתוכה וכיוצא בזה.

ממבט בעולם המודרני על כל חולאיו,מעוצמת האלימות,ההרס,הפריצות,ההתמכרויות לסמים ואלכוהול,רדידות המחשבה של הנוער ובערותו המתרחבת, אפשר היה להתייאש ולומר כי מה שהיה שוב לא יהיה ואנו צועדים אל עברי פי פחת. אולם אם נאמין באדם,באנושות ובבריאה כולה נבחין בסדר העולמי הקיים.גם הזרע הנרקב ויורד אל פי האדמה,עוד ילבלב בירקרק חרוץ.

אם נאמין,באדם,בחינוך,במוסר,בבריאה ובמנהיגה, כי אז נאמין ביכולתנו לשנות ולהצמיח עולם טוב יותר.

לפיכך,נקבל באהבה את ייסורי העולם ואת ייסורי החינוך,נאמין כי במקום בו קלקלו,נוכל לתקן.נצא לדרך החינוך מלאי שמחה ואמונה ביכולתנו לשנות ולעצב נער ונערה אחרים,עולם אחר.נוכל בהחלט לנגן לנו:"אני ואתה,נשנה את העולם".

היכולת לעמוד במשברים וכשלונות בלא קריסה היא ההוכחה שאנחנו בדרך הנכונה.הרצון העז של כל אחד מאיתנו ללמוד כיצד לבנות חינוך טוב יותר,עולם טוב יותר,היא הערובה להצלחתנו. מי שמחפש רק הצלחות,לא נמצא במקום הנכון.מי שברור לו כי יכשל מעת לעת, אבל ידע לרתום כל כשלון ונפילה להסקת מסקנות ושיפור בעתיד, בלא להתייסר על העבר שאיננו,לו נכונו פסגות ההצלחה.

כל מי שמוכן לחנוך דרכו החדשה,ללמוד מכשלונותינו ומאלה של אחרים,לפעול כדי לעצב את עצמנו בתחילה ואז גם את ילדינו,מוזמן לצאת עימנו למסע זה בהורה נבוכים,אף אם אינו חש במבוכת הדור בעצמו.      

 

הכותב:דוד אבודרהם, דוקטוראנט בחינוך,25 שנים בחינוך, ניהול תיכון שש-שנתי,

בוגר הכשרה טיפולית של האגודה הישראלית לביופידבק

dab10@nana10.co.il

http://www.davidabu10.co.il

 

הכותב: דוד אבודרהם, איש חינוך ותיק, 25 שנים בניהול וחינוך, דוקטוראנט בחינוך ומוסמך האגודה הישראלית ל"ביופידבק"

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב