דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


רגעים קסומים בחיים 

מאת    [ 23/08/2009 ]

מילים במאמר: 370   [ נצפה 2659 פעמים ]

שבת ,שעות הבוקר.סימתי עובדת בחדר המיון בבית החולים.אני לאחר הליכה בת שעה.יושב מול המחשב.משחק ברידג' עם שחקנים מכל העולם תודות לנפלאות האינטרנט ומודה למזלי הטוב.כותב מאמר אחד או שניים על נושא לשון הרע. חושב על טבעו של האדם.חושב על כל האנשים הטובים שנקרו בדרכנו.בדרך המשותפת של סימתי ושלי. חלקם התאדו להם ככל שהקשר בין שנינו התהדק.חלקם הפכו להיות חברים קרובים יותר.זה טבעו של עולם, אני חושב לעצמי. יש גם אנשים רעים בעולם הזה. אנשים שהקשר ביני לבין סימתי אינו לרוחם. קשה להם לקבל אותו,להבין את עוצמתו, את איכותו. קשה להם. אכן בעיה שלהם ולא שלנו.
שבת בבוקר. מגיע לחדר המיון להשתתף בארוחת הבוקר המסורתית.ארוחה של סלט בריאות ענק אותו מכינה סימתי, חלה טובה, בליל גבינה.ארוחה לאנשים עסוקים אני חושב לעצמי.ארוחה לאנשים עובדים המגיעה להם. משוחח להנאתי עם רופאה פנימאית. משוחח ולומד דברים חדשים. מעניין להקשיב לה. מעניין לשמוע על לבטים, קריירה וציונות ללא מרכאות מבחינתה. כן, יש עדיין אנשים כאלו.
שבת בצהריים.אוסף את האישה שלי מחדר המיון. מתחבקים בבית החולים. זה מותר כאשר אוהבים ואנחנו אוהבים..מגיעים הביתה. אוכלים ופורשים לחדרנו. נמצאים ביחד. יחד של זוגיות.
שבת אחר הצהריים. נוסעים לירושלים לבקר את בתי, לבקר חברת ילדות של סימה. שעת נסיעה קסומה. מאזינים לאלבום הכפול של לאונרד כהן.מחזיקים ידיים. ( לא להיבהל רק יד אחת).נסיעה נעימה.נוסע לאיטי.נהנה וחש את היותנו יחדיו.רק היא ואני ומוסיקה נפלאה המנוגנת בעוצמה בחלל הרכב.משוחחים.מקשיבים.מתבוננים על הנוף. מתבוננים אחד על השני.מחייכים בסיפוק פנימי. תחושות קלות של אושר פורצות ומתמזגות בחלל הרכב.ריח נעים יש לאושר אני חושב בלבי.
שבת בערב.חוזרים מירושלים.בקרנו את אילה בתי.היא שמחה לבואנו במגבלות היכולות שלה.במעון בו היא שוהה עתה למספר ימים שמחנו לבואנו.ראינו במו עיננו עד כמה תרומתנו במתן כלי מיטה ובגדים יעילה וחשובה. נעים לדעת ולראות שתרומתנו כה חשובה במקום הזה. נותן תחושה קלה של גאווה ונעימות.הצלחנו, באמת סייענו להם. הפגישה בין סימתי לחברת הילדות הייתה מרגשת.הן שמחו מאוד.כך גם בעלה. שמח לראות אותה ונדמה לי שגם אותי. לפתע , ראיתי את סימתי עשרים וחמש שנה קודם לכן בקורס האחיות.ראיתי ואהבתי את שראיתי.את השמחה, הזיכרונות המתפרצים , החיבה והכבוד ההדדי .
שבת לקראת לילה.יוצאים להליכה. הליכה של צעידה , הליכה של הגוף והנפש החוברים להם יחדיו.הליכה לסיומו של יום שבת מופלא ונעים. שבת של זוגיות ,שבת של חיבה ואהבה. שבת כשבתות אחרות בעבר ,בהווה ובעתיד.
"אלי שלא יגמר לעולם" אני חושב לעצמי.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב