דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


כיסוי האחוריים כאקורד אחרון עם סיום הלחימה בלבנון,שדרוש היה אומץ כדי לסיימה. 

מאת    [ 16/08/2006 ]

מילים במאמר: 314   [ נצפה 2693 פעמים ]

כסוי האחוריים כאקורד אחרון בלחימה בלבנון, שצריך היה אומץ כדי להפסיקה.

מאת: צבי גיל - 15.8.2006
אם אתם חושבים על מה שאני חושב שאתם חושבים,אז אתם טועים. נכון שאין תחום ציבורי כלשהו אשר בשלב זה או אחר לא מודיע ברבים שאם המעות,הקיצוץ בתקציב,בסל התרופות,בביטחון,בחינוך וכיו"ב לא יתוקן התוצאות שיחולו על....אפשר למלא את החסר.בדרך כלל לחץ ציבורי כזה מצד גוף שמופקד על התחום שמקופח,הוא דבר טבעי ואף רצוי.אלא שאצלנו מתלווה ערך מוסף.כי היה והאיום יתממש,אז רשמתם לפניכם
ש " אמרנו לכם". כלומר האזהרה,האתרעה הושמעה כדי שתהיה On the record .

לעתים אפשר להביא את המרשם הזה עד אבסורד. בלחימה בלבנון הושמו הרבה מגינים מאחור במקום קדימה.כי קדימה יש לך עיניים,מה שאין כן מאחור,ואינך יודע מי יתקע בך את הפגיון האוזבקי.כאשר הלחימה הסתיימה בדיוק בזמן שנקבעה בשעת הש' כהפסקת אש, ראה פיקוד העורף לנכון להודיע לציבור ,בכול השופרות שעמדו לרשותו במהלך המלחמה ,להמשיך ולהישאר במקלטים ובאזורים המוגנים.

זאת בשעה שרחובות בירות נתמלאו אנשים,כמו גם בנהרייה,בחיפה ובמקומות אחרים.
אותם אנשים בעורף שהובאו כדוגמה לסבל,לאחריות,לאיפוק ואשר חיכו לשנייה שבה יוכלו לצאת מן המרתפים הטחובים,מן המחנק, מן ההסגר,מן המנהרה , לראות קצת אור בקצה המנהרה ולחוש קצת אוויר צלול.ופיקוד העורף,שמן הסתם מאויש גם בפסיכולוגים ,בשלו. המשיכו בשגרת המלחמה.זאת לא מפני שהאנשים שם אטומים.הם בסך הכול רוצים לכסות את האחוריים.והיה אם....אז אנו הזהרנו.מבלי לתת את הדעת על האינסטינקט של האנשים. שכן,אפשר היה להסתפק בהערה,שרצוי שאנשים אשר יוצאים החוצה יהיו בקרבת מקום שבו ניתן למצוא מחסה.

אבל אז לא כול האחוריים היו מכוסים אלא מקצתם,ואם חלילה וחס היה קורה משהו אז התקשורת ,שלא זו בלבד שלא תנום ולא תישן אלא מעוררת רעש גדול כל העת,תגלה את קלונו של פיקוד העורף ברבים,על ההודעה הלקויה. כעבור כמה שעות הודיע פיקוד הערוף על רשימת ישובים שאליהם ניתן לחזור או לצאת מן המקלטים. הפיקוד נכנע. העורף לא.החיים חזקים מכול גם מפיקוד העורף, והציבור חפץ בהם, חפץ בהם מאוד.זאת הסיבה שהמלחמה נפסקה,ושום סיבה אחרת לא.גיבורים ,גיבורים. צריך היה אומץ , הרבה אומץ ,כדי להפסיק את המלחמה הזאת.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב