הדילמה הפילוסופית של הפיצויים העונשיים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הדילמה הפילוסופית של הפיצויים העונשיים 

מאת    [ 20/07/2009 ]
מילים במאמר: 992   [ נצפה 1501 פעמים ]

 
 

אחת הדילמות המעניינות והמדוברות ביותר בפילוסופיה, בכלל, והפילוסופיה של המשפט, בפרט, הינה מהו הקריטריון לשפוט את האדם - על פי מעשיו, או על פי תוצאות מעשיו (לעתים נלווית לכך שאלת הכוונה, אולם זו שאלה נוספת).

על מנת להסביר את הדילמה נדגים במספר דוגמאות:

1. משה נוסע במהירות מטורפת בשטח עירוני. משה כמעט פגע ביצחק. יצחק ניצל ברגע האחרון בזכות ערנותו של אברהם. נגרם נזק קל ליצחק, בא נאמר, 100 ש"ח. אולם אילו אברהם לא היה מציל אותו, היה נגרם נזק של 1000. מהו הסכום שראוי להשית על משה - האם 100, שהוא הנזק שנגרם ליצחק, או שמא 1000, שהוא הסיכון שנגרם כתוצאה מהתנהגותו? ברור כי פיצוי של 100, לא ירתיע את משה מלנהוג בצורה מסוכנת ויתכן שבפעם הבאה אכן יגרום נזק של 1000 ואולי אף יותר. השאלה היא מהו הקריטריון לשפוט את משה - לפי מעשיו (סיכון ל-1000) או תוצאות מעשיו (נזק של 100).

2. דוגמה נוספת: משה כרת חוזה עם יצחק. משה מפר את החוזה. עלול להיגרם ליצחק נזק של 1000. יצחק פועל על פי חובתו, ומקטין את נזקיו ל-100. יצחק תובע את משה בגין נזקיו. מהו סכום התביעה? 100, כפי נזקו, או 1000, כפי הנזק שהיה עלול להגרם לו? מחד, אין רצון לתת ליצחק להתעשר על חשבון משה. אולם מאידך, אם משה נהג בחוסר אכפתיות או אף בכוונה, מדוע לתת לו ליהנות ממאמציו של יצחק להקטין את נזקיו?

3. דוגמה שלישית הינה העיקרון המכונה בנזיקין "הגולגולת הדקה": משה נוסע ברכבו בצורה לא זהירה ופוגע ביהושע. יהושע סובל ממחלה נדירה ועל כן הפגיעה גרמה לו נזק חמור, הרבה יותר חמור מאשר היה נגרם להולך רגל "נורמלי". האם משה יצטרך לשלם פיצויים לפי האדם הנורמלי (קרי לפי התוצאות שהתנהגותו היתה גורמת לאדם הסביר) או לפי התוצאה - מה לעשות שמשה פגע דווקא באדם עם גולגולת דקה? הוא לא צריך לסבול בשל כך...

4. דוגמה אחרונה מהכיוון השני: בית הספר מקיף י"ח מחלק פרס לתלמיד המצטיין. לשלב הגמר עלו 2 תלמידים: ראובן ויעקב. ראובן נולד גאון, אולם הוא עצלן. מבלי שלמד מאומה, הגיע לציון 90. אילו היה מתאמץ טיפ טיפה, היה מקבל ציון 100+. לעומתו, הרמה האינטיליגנטית של יעקב נמוכה בהרבה. הוא השקיע כל השנה, קרע את עצמו ולאחר מאמצים אדירים הגיע לציון 70. למי נעניק את הפרס? למי שהביא תוצאה גבוהה יותר, או למי שהשקיע יותר?

כיצד בחר המשפט להתייחס לכך?

המשפט בחר להתייחס לסוגיה זו בצורה מעורבת. יש עניינים בהם הוא ילך לפי העיקרון התוצאתי ויש עניינים בהם ילך לפי חומרת ההתנהגות. כך, למשל, במשפט הפלילי קיימת עבירה של "ניסיון". למשל "ניסיון לרצח" - פלוני ניסה לבצע עבירה של רצח אולם לא הצליח. לפי מבחן התוצאה לא היינו צריכים להעמידו לדין כלל. אולם כאן בוחנים את המעשה (כמובן בצירוף לכוונה הפלילית שהיתה לו לבצע את הרצח).

לעומת זאת, במשפט האזרחי ובמיוחד בדיני הנזיקין, הדגש הוא על התוצאה, קרי מטרתם של דיני הנזיקין הוא להשיב את המצב לקדמותו, לתקן את התוצאה המזיקה וליצור מצב כאילו לא נגרם הנזק. יתרה מזאת, כאמור, יש חובה לניזק להקטין את הנזק.כמו בכל מצב אחר של דילמה במשפט, הרי העולם לא בנוי משחור ולבן, ולעתים נוצרת בעיה שבה תכלית דיני הנזיקין אינה מספיקה - מכל מיני סיבות - ואז נשאלת השאלה האם לחייב את המזיק בפיצויים גבוהים יותר מהנזק שנגרם בפועל, מה שמכונה "פיצויים עונשיים". המושג פיצויים עונשיים מכיל סתירה פנימית - אם מדובר בפיצוי הוא לא יכול להיות עונשי, שהרי עונש הוא קנס. מכל מקום, לעתים בית המשפט יחייב את המזיק בפיצוי גבוה יותר. השאלה היא מתי ייעשה שימוש בסמכות זאת.

פסק דין שניתן לאחרונה: רע"א 9670/07 (מתאריך 6.7.09). 

באותו המקרה לא מצויינים שמות הצדדים, בשל צנעת הפרט של הנפגעת. מדובר במקרה חמור של אדם (אמנם נורמטיבי בעבר), שכן וידיד של משפחה מסוימת, אשר ניצל את הקרבה על מנת לבצע מעשים מגונים בבת המשפחה שהיתה באותה תקופה ילדה בת 6. הלה הורשע וישב בבית הסוהר, והוטל עליו פיצוי בהליך הפלילי בסך של 5000 ש"ח. לאחר מכן הוגשה תביעת נזיקין על ידי הקטינה ועל ידי ההורים, בגין הנזקים שנגרמו להם.

על פי חוות הדעת שהוגשו מטעם ההורים, לילדה לא נגרם נזק נפשי עתידי. משכך סכום הפיצוי לא יכול היה להיות גבוה משמעותית. בית המשפט חייב את המעוול בפיצוי לילדה בסכום של 100,000 ש"ח ועוד פיצוי להורים בסכום של 46,410 ש"ח.התיק הגיע לבית המשפט העליון בשתי סוגיות, שהאחת מהן הינה האם היה מקום להטיל על המעוול פיצוי עונשי מטעמים של הרתעה.

בית המשפט העליון חזר על העיקרון לפיו רק במקרים נדירים ישולמו פיצויים עונשיים. בנוסף, במקרה זה הושת על המעוול עונש של פיצויים גם בהליך הפלילי - פיצויים כאלה יש להם אלמנט עונשי ועל כן במקרים כאלה רק במצבים נדירים שבנדירים יושתו גם פיצויים עונשיים נוספים. עוד יצויין כי בית המשפט השלום כבר כלל "אלמנטים עונשיים" בפיצוי שפסק, וזאת לאור העובדה כי מרבית הנזק הנטען לא הוכח.

בית המשפט התייחס לעובדה כי למרות שהמעשה חמור ביותר, המעוול הורשע בדין, שילם מחיר אישי כבד, יש בכלא, הביע חרטה על מעשהו, ואף שילם פיצוי גבוה שכלל מרכיבים עונשיים. מידת ההרתעה והגמול קבלה את שלה. ולכן בנסיבות העניין ולמרות חומרת המעשה לא היה מקום להטיל גם פיצויים עונשיים. 

ראוי לציין גם את עמדת המיעוט השופט ריבלין, שמצא לנכון להמליץ להגדיל את הפיצויים לנערה לסך של 300,000 ש"ח במקום 100,000 ש"ח.

בשולי הפסק

1. פיצויים עונשיים מקובלים יותר בארה"ב. ככלל, פיצויים עונשיים יוטלו במקרים של ספק, למשל מקום בו בשל מעשיו של המעוול נגרם קושי להוכיח את גובה הנזק; או במקרים בהם הנזק שנגרם הוא נמוך אולם קיים צורך להרתיע את המעוול ויתר אלה שפועלים כמוהו - דוגמה קלאסית במקרים צרכניים, שבהם עוסק מרמה את לקוחותיו בסכומים קטנים והם לא תובעים. עד שמגיע אחד שמוכן להוציא את הכספים, ובית המשפט מכפיל את הפיצוי על מנת שהמעוול לא ייהנה מעוולתו - עדיף שכספי הגזל יהיו בידי הניזוק ולא בידי המעוול, וזאת כאמור למען יראו וייראו.

2. במקרים רבים בית המשפט פוסק פיצויים עונשיים גם אם הוא לא קורא להם כך, וזאת על דרך הערכה מוגדלת של הנזק שנגרם. למשל אם הנזק מוערך בטווחים של 100 עד 200, הוא יפסוק על דרך האומדנא 200. באופן זה הוא לא צריך להתמודד עם דילמת הפיצוי העונשי, ועדיין כולל מרכיב מסוים של עונש בתוך הפיצוי.

אם אתם מעוניינים בקישור לפסק, נא היכנסו לבלוג שלי

ד"ר שי שגב, עו"ד ונוטריון
לתגובות / שאלות: dr.shay.segev@gmail.com
לבלוג שלי: http://segevlaw.blogspot.com/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב