דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


''הלל'' - התאמת למידה לאדם 

מאת    [ 04/05/2009 ]

מילים במאמר: 2604   [ נצפה 5020 פעמים ]

 

פיילוט מסלול חקר אישי במרחב החינוך של חולון

 

מאת : אבינועם גרנות

 

בשנים 2006, 2007 עוצבה בחולון תכנית אב לחינוך "חולון 2015 " . בין הקווים האסטרטגיים המובילים היה הקמת מסלולי חקר אישיים ,כשכל העיר מהווה מרחב חינוך העומד לרשות התלמיד. במהלך השנים נחשפתי למודלים ותצורות שונות של פיתוח מסלולים אישיים בחינוך. אחד מהם ( מתואר בקצרה בהמשך ) היא רשת בתי ספר בארצות הברית, המבססת את כל הוויתה על פיתוח הלמידה האישית , במקום זו המקובלת , הקבוצתית והפרונטלית. הקמת תכנית "הלל" ניזונה מתפיסת עולם הרואה את יצר הסקרנות הטבעי של הילד ומנחיו, המחנכים, ככוח המניע העיקרי בתהליך החינוך והלמידה. עוד מניחה תכנית ,"הלל" כי חיבור הלמידה עם הקהילה הסובבת ופתיחת מרחב החינוך באופן הליברלי ביותר, מעצבת אדם ערכי, נטוע בקהילה, חקרני, מנהיג.

 

רקע

 

בחולון תשתית ענפה של מוסדות חינוך , מרכזי התמחות , מרכזי פנאי והעשרה. המערכות הללו מופעלות על ידי גורמים שונים ומגוונים כמו : מינהל החינוך , רשת קהילה ופנאי , חברות הבת . במרכז תכנית "הלל" החדשה עומדת ראיית צרכי הפרט , ראיית הילד במרכז העשייה. ההצעה רואה בילד היחיד , הסיבה לפיתוח אותה מערכת וההשקעות בה .

הנחת היסוד היא כי במצב הנוכחי , כאשר כל גורם במערכת מבצע פעולת גיוס ורתימה נפרדת, נשחק פוטנציאל רב הטמון במרחב החינוך. בעיקר מול ילדים ובני נוער בעלי יכולת , מוטיבציה , כישורים ( ולא בהכרח המצטיינים , במובן של רמת ציונים ) . חסרה לגיטימציה מלאה של כל גורם בעשייה המגוונת של הילדים בתחומים אחדים , ולא פעם הם "נופלים בין הכסאות" . חסר שיתוף הפעולה מספק בין הגורמים לגבי היכולת לחבר ולמזג עשייה חינוכית למסלול הרמוני אחד.

 

המסלול האישי במרחב החינוך

 

המסלול האישי במרחב החינוך , פירושו , התלמיד "תופר" לעצמו את החליפה , במסגרת מוכרת על ידי העיר, על ידי משרד החינוך ועל ידי הוריו. במסגרת המסלול האישי יינתן ביטוי מרבי לעקרון הבחירה של נושא העיסוק ומטרותיו . כל "תחנות" המסלול ( בתי החקר ) ייבחרו בקפידה על ידי צוות מוביל, ויעמדו בדרישות מקדימות של רמת ההוראה , ההדרכה , ההנחיה . המסלול האישי הוא מכלול . תלמיד הנכנס אליו , מתחייב לראייה כולית ושלמה של העשייה והלימוד . צוות ההיגוי בנה מתווה של מספר מסלולים המזמנים את ילדי העיר לחוויה לימודית , ערכית.

מרחב החינוך , לפי תפיסתי, הוא כלל המרחב העירוני על כל מוסדותיו וייחודיותו האורבאנית, כשהם בשירות עולם החינוך. מרחב החינוך כולל גם מרכיבים שאינם עוסקים ישירות בחינוך כגון : מפעלים , מרכזים טכנולוגיים, עסקים, גנים. חלק מהותי בהגדרת מרחב החינוך הם כלל מוסדות החינוך כשהם מקיימים אינטראקציה מתמדת ביניהם. כל אלה הם חלק מהותי מחיי הילד הגדל בעיר, ולא תמיד מייחסים להם אנשי החינוך חשיבות ראויה.

 

למידה אישית ולמידת חקר בישראל

 

מערכת החינוך בישראל ידעה ויודעת ערוצי לימוד אישי ובעיקר ניסויים ממוקדים , ברובם בהיקפים קטנים , ייחודיים . עבודות חקר לסוגיהן מקובלות בחטיבות הגיל השונות , לא כולן מבטאות למידה אישית משמעותית . הביקורת העיקרית המושמעת נגד הנעשה בתחום מתייחסת לעבודה ללא הנחייה צמודה , וללימוד שאין בו חקר של ממש .

במספר מקצועות בגרות אכן קיים מערך של עבודות חקר אישיות : מדעי החברה , ביולוגיה , אקולוגיה , תחום עבודות גמר אישיות . בבתי הספר היסודיים מבצעים תלמידים עבודות אישיות ברמת העמקה שונה ובהיקפים שונים. הדבר תלוי במידה רבה בגישת מנהל/ ת בית הספר ובגישה של הצוות המקצועי.

 

תכנית "הלל" חולון מבקשת לעצב דמות לומד חקרני, עצמאי , היונק את הידע ותאוות הלימוד מסביבתו הקרובה , קודם כל . התכנית מחברת בין האיווי ללימוד וידע , לבין המחויבות והשייכות לקהילה. "הלל" חולון תטפח דור של תלמידים בעל גישה ומוטיבציה אחרים ללמידה ולחוויה החברתית של הילד .

 

גישתי למודלים של למידה אישית

 

במהלך השנים גיבשתי עמדה מוצקה ביחס לתהליך הלמידה הרצוי . בשלבים שונים התמקדתי באתגר הלמידה החקרנית , הפרויקטלית , החוויתית. בלעדיה הלימוד כולו הוא סטנדרטי ומשעמם . תכניות חקר שבהפעלתן השתתפתי או יזמתי כללו : בניית והפעלת "פרויקט ירושלים" בבית הספר "אשל הנשיא" , המושתת כולו על קבוצות חקר קטנות בירושלים, במקום מודל הטיול השנתי הרגיל. סמינריונים בספריית בתי הספר , ואף בספריות על כמו "בית אריאלה", כשהמטרה היא השתלבות חופשית במרחב הספריה ומשאבי הלמידה. יזמתי הקמת מרכז לתלמידי תיכון המבצעים עבודות גמר וחקר על תנועת העבודה , בשיתוף עם המרכז הסמינריוני "אפעל". בשנת 2002 כתבתי תכנית מקצוע מורחב לבגרות בתורת המנהיגות , הכולל חקר והתנסות אישית של הלומד במנהיגות אישית.

 

תכנית I.B.O - אפשר ליצור חינוך אחר

 

לתכנית הבינלאומית BACCALOUREATE INTERNATIONAL התוודעתי בעת שליחותי כמנהל הכללי של בית הספר היהודי "מגן דוד" במכסיקו סיטי. רשת בתי הספר הזו, פרושה כיום על פני 135 ארצות, ומונה 2617 בתי ספר מוסמכי IB . בישראל שיטת IB לא נכנסה עדיין, למעט בית הספר הבינלאומי האנגליקני בחיפה. ב 1998 התחלתי בתהליך המורכב של הסמכת בית הספר "מגן דוד" לצורך כניסה לרשת. התהליך מחייב הכשרת כל המורים כמורי חקר וחינוך לחשיבה ויצירתיות. התכנית מחייבת ארבעה עקרונות בסיסיים על פיהם יעבוד בית הספר :

לשאול שאלות וללמוד איך ללמוד.

להציג עבודת חקר או מאמר מחקרי מעמיק ומקורי.

לטפח את הזהות התרבותית והקהילתית של התלמיד.

לטפח מודעות לבעיות עולמיות וערכים אוניברסאליים.

 

תכנית הדיפלומה , בחטיבה העליונה, מזכה את התלמיד הבוגר בכרטיס כניסה אוטומטי לכ 1000 אוניברסיטאות , כולל מובילות, בכל העולם ( למשל, הסורבון ). הבחינות ועבודות החקר נבדקות על ידי מרכז התכנית בעיר קרדיף שבאנגליה. בוחני התכנית מגיעים אל בית הספר לבחינות אישיות. עקרון החקר והחשיבה הוא המוביל בקוריקולום של בית הספר, ואילו העיסוק בידע הצרוף תופס לא יותר משליש של היקף החומר הנדרש. במקביל לתכנית הדיפלומה, הטמענו שתי תכניות נוספות : לגילאי 3 עד 12 ( גן ויסודי ) ולגלאי 13 עד 16 . שתי התכניות מבוססות על אותם עקרונות, והן יוצרות רצף ורטיקלי של תרבות בית ספרית הבונה עצמה סביב ארבעת העקרונות.

תכנית ה IBO כאחרות הדומות לה, מפצחת את הרגל ההוראה הפרונטלית ומדגישה את הצורך להתמקד ביכולת האישית הטמונה בכל ילד. מסיבות רבות היא נחשבת לאליטיסטית ( בצדק ושלא בצדק ) . להערכתי ניתן לטפח אותה גם ללא המשאבים העצומים שמשקיעים בה חלק מהחברים בה.

 

פריצת דרך ברעיון "התאמת למידה לאדם": רשת MET , ארצות הברית

 

בשנה שעברה הציג ד"ר אליוט וושור (DR .ELLIOT WASHOR ) את רשת בתי הספר המטפחת למידה אישית. הרצאתו התקיימה בועידת בת ים לחינוך. ברשת MET בארה"ב 40 בתי ספר. בכל ביה"ס 160 תלמידים. ביה"ס פועל עפ"י מערכת שעות פתוחה, בה יש לתלמיד מרחבי זמן לעבודה עצמית ועבודת חקר. מערכת ביה"ס כוללת שעות ייעוץ אישי, שלושה ימים בשבוע: שני, רביעי ,שישי. במשך 4 שעות בכל יום ( שעתיים בוקר,שעתיים אחה"צ ) התלמיד עוסק בלמידה ועבודת חקר עצמאית. יומיים בשבוע : שלישי וחמישי התלמיד איננו בביה"ס. מתקיים תהליך למידה מהבית ובבית. התלמיד מקיים סיורים לימודיים, ראיונות אישיים, חבירה עם תלמידים עמיתים ללמידה.

בסוף ימי שלישי וחמישי, יכול התלמיד להגיע לייעוץ אישי בביה"ס.

 

הייעוץ האישי בעיקרו ממוקד ב"איך ללמוד", "איך לחקור", "איך להגיע למקורות". ביה"ס הוא המרכז הקהילתי של השכונה. הוא פתוח מבקר עד ערב. בסמוך אליו ( בפרובידנס למשל ) מרכזים רפואיים, שירותים חברתיים ועוד. ביה"ס הוא קולג' קהילתי, בבעלות הקהילה. הקהילה כולה מוזמנת לכל טקס ואירוע והיא שותפה מלאה להתפתחות בית הספר.

במערך MET השקיעה ממשלת ארה"ב מאות מליוני דולרים, להסבת או בניית בתי ספר שבמודל הנ"ל, כולל ההתאמה למתכונת קהילתית. מערך MET מפעיל 12,000 חונכים ( מנטורים ) מתנדבים. זהו המשאב העיקרי של התכנית, בלעדיו לא ניתן לקיימה ( המתנדבים הם הורים מומחים, רופאים, אחיות, עורכי דין, גמלאים , אנשי חינוך ) . הכול מוכוון: ללימוד אחד על אחד.

 

שתי האסטרטגיות הבסיסיות של MET :

1. הנחיית היועצים שהם בסיס להצלחת התכנית.

2. הנחיית המנטורים המתנדבים ע"י היועצים ומומחים אחרים.

מערך ה MET הקטין וביטל כמעט לחלוטין את השיעור הפרונטלי המקובל. מערך הייעוץ והנהלת ביה"ס מכוונת את הילדים להגדרת שאיפות, להגדרת התרגום של החלום והחזון, לשפת מעשה, להיות קונקרטיים בתוצאות שהם מביאים, ולהיות מקוריים. מערך הלימודים מדגיש את העבודה השיטתית ,הנינוחה, בקצב מתון, מבלי להיכנע לאופי של מירוץ החיים בחברה הטכנולוגית. ( מילת מפתח: SLOWNESS ) . הייעוץ מדגיש את שיפור יכולת הביטוי של כל תלמיד, יכולת ההחצנה של הידע הנצבר.

 

פיילוט "הלל" חולון, תשס"ט

 

ברכת "הלל": מצאנו שחיבור "התאמת למידה לאדם" יוצר בראשי תיבות את שמה של ברכת שבח והודיה במקורות היהודיים שלנו. ברכת הלל מבוססת על המזמורים קי"ג עד קי"ח בספר תהלים, והיא נאמרת בתפילה ובשירה בכל חג ובכל מועד. מאז קום המדינה היא נאמרת גם ביום העצמאות ומאוחר יותר, גם ביום ירושלים. תמציתה : שבח והודיה למעשה האל. "הלל" היא ביטוי לשמחה מתוך חוויה, ביטוי לאופטימיות ואמונה.

 

עיקרון "התאמת למידה לאדם" מופעל במסגרת תכנית אב בניסוי בתשס"ט במסגרת עירונית, פיילוט של מסלול אישי במרחב למידה , 60 תלמידים , ברובם מכיתות ה'. התכנית מופעלת במשותף על ידי מינהל החינוך בעיריית חולון ורשת קהילה ופנאי .

 

מתש"ע תופעל התכנית לא רק במימד העירוני, אלא במיקוד על שני בתי ספר, שיחברו אל הגורמים הקהילתיים, במסגרת הקו האסטרטגי של תכנית אב: חינוך מבקר ערב. כלומר, אנו מתחילים בשלב הבא, לפיו יהיו בתי ספר מתמחי "הלל", ואף יגייסו בעצמם את המנטורים.

 

 

תהליך יצירת המסלולים האישיים בפיילוט חולון

 

מנהלת התכנית וחברי צוות ההיגוי נטלו על עצמם את המחויבות ליצור קשר ישיר עם כל אחד מהגורמים שנענו לאתגר להיות בתי חקר . עם כל גורם הגענו לסיכום מקצועי מפורט לגבי תכנית שנתית שהוא מציע לקבוצת הילדים שבחרו בו . התכנית צריכה להוות שדרוג ובעלת רף גבוה מהמקובל במערכות הלימודים או החוגים . אין הכרח להתאים את התכנית לרמת מצוינות הישגית , אלא לעומק העשייה , השיטתיות , ההתמדה . כל חבר בצוות ההיגוי יצר קשר אישי עם ששה מבתי החקר הפוטנציאליים .

בית חקר הינו כל גורם עירוני או מרחבי, המעמיד עצמו לרשות ילד חוקר ( ילד אחד עד ארבעה ) . לאחר היכרות כללית עם בית החקר, מתחייבים מנהליו לפתוח בפני התלמיד את דלתות המידע, התכנון, העשייה בהם הוא מתמחה. הירתמות בית החקר, כמו המנטורים, היא התנדבותית. זאת על אף שמבחינת בית החקר עשויה להיות לו תפוקה רבה לתועלתו .

 

מה כולל המסלול אישי

 


    • 

    תלמיד "הלל" חולון מתחייב להקדיש ימי לימודים וחופשות מבוקר עד ערב לנושאים האישיים שלו . לכך יש להוסיף 4 עד 6 שעות שבועיות ( מחוץ ליום הלימודים ) להכנת סיכומי סיורים , תצפיות , פרויקט אישי שהוא תוצר ההשתייכות למסלול .


    • 

    תלמידי "הלל" חולון פועלים בקבוצות משימה של 10 תלמידים לצרכי הנחייה והחלפת דעות. הליווי הקבוצתי יוצר גם שילובי חקר בין התלמידים.


    • 

    חלק חשוב במסלול האישי היא הנתינה : חובת התלמיד לעשייה בקהילה , מעבר למקובל בבית ספרו, במסגרת בית החקר שלו , או בהקשר לעבודה האישית שלו.


    • 

    השתתפות והשתייכות התלמיד תזכה להערכה אשר תשולב בתעודת בית הספר , וכן בתעודת "הלל" חולון שנתית נפרדת .


    • 

    קבוצת הפיילוט מודרכת ומונחית על ידי מרכז( ת ) מקצועי( ת ) . בקבוצה זו, שהחלה פעילותה בנובמבר 2008 : 60 תלמידים מכל רחבי העיר , בגילאי כיתות ה' . אליהם הצטרפו גם מספר תלמידי כיתות ח'.


    • 

    לכל תלמיד מאמן אישי ( מנטור ) מתנדב שגויס לתכנית ועבר תכנית הכשרה מחייבת . ראשיתו של הפיילוט הייתה בסמינר האימון.


    • 

    הגשת פרויקט הסיום תהיה בסוף שנת הלימודים, ותתרחש בערב תצוגות וחשיפה .

 

בין הדוגמאות לעבודות חקר בהתהוות, אציין 2 תלמידות העוקבות לאורך השנה כולה אחר הפקת הצגה בסדנת התיאטרון של תיאטרון חולון, בהדרכת דרור טפליצקי וצוותו. 2 תלמידים משלימים תחקיר עיתונאי על פארק המים " ימית 2000 " בהדרכת שמשון חן ואתי גלעדי בחברה לבילוי ובידור. הכתבה תראה אור באחד העיתונים. תלמיד אחר מבצע עבודת חקר על האופרה "כרמן" של ביזה, בהדרכת המנהל המוסיקלי של בית שטיינברג, טל בן אור.

 

המאמן האישי ( המנטור )

 

אחד החידושים המשמעותיים בתכנית "הלל" , הוא הקמת גרעין המאמנים האישיים , המבוסס כולו על התנדבות מתוך הקהילה ולמען הקהילה . הייחודיות היא בכך שהמתנדב מכשיר עצמו להנחיה אישית במסלול אישי של הילד הלומד. זאת מבלי לגרוע מההנחיה המקצועית שיקבל התלמיד הן מיועצי התכנית והן ממוקדי הידע במרחב העירוני. תנאי בל יעבור להצלחת התכנית היא הכשרת וליווי המאמנים האישיים, ורמת מחויבותם. המנטורים המתנדבים הגיעו מתחומי עשייה מגוונים : שיווק, היי טק, חינוך, עורכי דין, גמלאים, וגם חיילים. קורס ההכשרה היה בהיקף 30 שעות . הנחיית המנטורים ממשיכה לאחר מכן, לאורך השנה כולה.

 

בתי החקר שנרתמו לפיילוט השנה הראשונה

 

מגמת הרובוטיקה של בית הספר השש שנתי קריית שרת

גן הקקטוסים

מגמת הקולנוע , תיכון "אילון"

ספריית המדיטק

המרכז הישראלי לבובנאות, חולון

מרכז המיחזור הארצי, פארק איילון

אולפני "ברודקאסט" , אזור התעשייה, חולון

תיאטרון חולון , סדנת התיאטרון

מגמת התקשורת , אורט מדעים

מרכז מורשת מקווה ישראל

מרכז "מורשת" , בית הספר "שז"ר"

מוזיאון הקריקטורה והקומיקס

המחלקה לאירועים, מינהל החינוך בחולון

"בית להיות", בית ניצולי השואה ,חולון

מוזיאון הילדים הישראלי, חולון

מרכז לוגיסטי חברת "אוסם" , אזור התעשייה.

מרכז המוסיקה והאמנויות, בית שטיינברג

 

בתי הספר

התשתית לפיתוח תכנית החקר היא בתי הספר. המהלך הראשון היה עירוב ורתימת המנהלים לתכנית החינוכית. ההיבט המשמעותי ביותר של מעורבות בתי הספר, הוא באיתור תלמידים מועמדים ועידודם להצטרפות. הוסכם עם בתי הספר כי עדיף לאתר תלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה, המתקשים לבוא לידי ביטוי במערך הרגיל של תלמידאות. איננו פוסלים לתכנית גם תלמידים עם בעיות משמעת או תפקוד, כאשר מובהר להם ולהוריהם מראש כי הבסיס להצליח היא המשמעת העצמית, ועמידה בתנאי ההתנהלות של מסלול החקר.

היבט אחר של שותפות בתי הספר, היא נכונותם לשמש בתי חקר לתלמידי "הלל" חולון. במסגרת זו הם מתבקשים להציג את יכולתם להוות שדה מחקר, מוקד התעניינות בנושאים ייחודיים לאותו בית ספר. מדובר במגמות ייחודיות, פיתוחים פדגוגיים מיוחדים, ארכיטקטורה ועיצוב של בתי ספר, תכניות חברתיות וקהילתיות.

הפן השלישי של מעורבות בתי הספר , היא נכונותם להיכנס לתכנית כבתי ספר "הלל" במלוא המשמעות של התכנית. ברמת המעורבות הזו, בית הספר מאמץ את שיטת "הלל" למינימום של % 20 מתלמידיו, ומגייס מנטורים גם בכוחות עצמם. גם במצב הזה, המנטור חייב בהסמכה של התכנית העירונית, ובהנחיה רציפה לאורך כל השנה.

 

ליווי , הערכה , ביקורת

 

התכנית תלווה בהערכה שתבוצע הן על ידי צוות ההיגוי עצמו, והן באמצעות כלי הערכה העומדים לרשותנו כמו אמנת השירות החינוכי והאגף לאסטרטגיה ומידע. סקר שביעות רצון ראשוני מבוצע בימים אלה על ידי אחד המתנדבים.

 

השלב הבא : תש"ע

 

בשנת הלימודים הבאה יגדל מספר התלמידים בתכנית מ 60 ל 120 עד 150. מספר המנטורים יגדל מ 25 ל 50 . יגדל היקף בתי החקר, וייעשה מחדש תיאום ציפיות עימם. לאנשי מפתח, אמנים, יוצרים ובעלי תפקיד יוצע גם כן להיות בית חקר. לדוגמא : מנכ"לית העירייה, סופרים ומשוררים תושבי העיר, הרב הראשי, ועוד.

כמו כן, כאמור לעיל, יעוצב מודל של "בית ספר הלל" . 2 בתי ספר שיאמצו את רעיונות התכנית, ויפעילו תלמידי חקר במתכונת "הלל" ואף יסייעו בגיוס המנטורים.

 

מימון התכנית

 

בהיות התכנית מושתתת על הירתמות התנדבותית , הן של המאמנים האישיים ( המנטורים ) והן מצד בתי החקר, העלויות שלה הן נמוכות מאד. אנו רואים במימוש הפוטנציאל של הקהילה שלנו, ובעיקר ההון האנושי , משאב בלתי נדלה. הורי התלמידים מממנים את עלות הנחיית הילדים באופן תקופתי, את הכשרת המנטורים, ופעילויות המוצעות לכלל משתתפי התכנית כגון : בגן המדע במכון וייצמן. מבחינת מעשה ההתנדבות אציין שני מתנדבים משמעותיים לקידום התכנית : אילנה הלפרין , אשת חינוך, לשעבר מורה ומרכזת מתמטיקה בבית הספר "בן צבי" בחולון, המרכזת את הליווי וההנחיה של המנטורים, וכן של סדנאות התלמידים. סרג' קרב , המשמש כמתאם המסייע בקישור ומידע, חבר בצוות ההיגוי המצומצם. סרג' הוא בוגר מגמת התקשורת של "אורט" חולון ובוגר תכנית LEAD . היה ממובילי מועצת הנוער העירונית לשעבר, ומרכז ממ"י ( מרכז מידע ידע במינהל החינוך , עיריית חולון ) .

 

את התכנית מנהלת לאה צדר , אשת חינוך לשעבר מנהלת בית הספר "ביאליק" בחולון, במשך 21 שנה. במהלך השנים התמחתה בנושא המידענות , וגם פיתחה לאחרונה את פרוייקט "אשכולות ידע" , מרכז המציג את היוזמות החינוכיות הנולדות בחולון, בספריית מרכז פיסג"ה חולון.

התכנית מופעלת , כאמור, במשותף על ידי מינהל החינוך ורשת קהילה ופנאי. הבסיס התפעולי שלה הוא בבית שטיינברג , מרכז המוסיקה והאמנויות.

רעיון "הלל" הועלה ופותח לראשונה על ידי אבינועם גרנות , מ 2006.

 

09 .4 .30

 

ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ,
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב