דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


יחסי גומלין משתנים בין משטרה לתקשורת בעקבות ריבוי מקרי הטרור 

מאת    [ 18/08/2008 ]

מילים במאמר: 1573   [ נצפה 4807 פעמים ]

במצבי חירום יתאחדו התקשורת והמשטרה בהעברת מסר אחיד בעולם וגם בישראל. כל זאת במסגרת כללי משחק ברורים ומוגדרים.

הנחת המוצא שלי היא שבתקופת משבר כמו מלחמה, אירועי טרור מתמשכים, איום קיומי על המדינה ועל התושבים, אסון טבע או רצח בדרגת חומרה רבה ממלאת התקשורת באינטנסיביות את הפונקציות של סיקור המתרחש, הסברת המתרחש, הבטחת היציבות וקביעת עמדה בטורי עורך. הכתבים פובליציסטים, מביאים להגברת הסולידריות, הפגת חששות ומתחים בקרב האוכלוסייה בעת עמידתה בפני הבלתי-נודע. במקרים אלו יש חשיבות עליונה לקביעת אוכלוסיית היעד אליו מתכוונת התקשורת. במילים אחרות ובוטות יותר אמצעי התקשורת המקומיים במדינה בה ארע הפיגוע יתייחסו לכך בראש מהדורת החדשות, יבטלו שידורים מתוכננים של חיי השגרה ויפעלו רק בטווח המסר המיידי של אותו אירוע חירום. אמצעי התקשורת בעולם ייתנו לכך מקום משני. כפי שהוצג בעבודה. יוצא דופן בקביעה זו היה אירוע הטרור בארצות הברית ב-2001 שהיה כה גדול וכה טראומתי.

קרמניצר (2004) טוען: "כלי התקשורת זקוקים לקהל".כאשר הביטחון האישי והציבורי מתערער, התקשורת פונה לרגשות השבטיים והעמוקים של צבור קוראי העיתון ומחזקת אותם. בימים של עימות מול הפלשטינאים, כוחות הביטחון הם אנחנו ויש צורך בהגדרת האויב באופן מובהק. לתקשורת יש תפקיד חשוב ביותר בהגדרת הצד ובהגדרת יעדי הלחימה שנגדו. כל זאת באמצעות שימוש בשפה מתלהמת, כותרות ענק, תמונות, גרפיקה חזותית צבועה באדום ועוד. פלד וכ"ץ (1974) מציגים מקרים רבים מאוד בהם לתקשורת הייתה חשיבות מרבית במצבי חירום כמו רצח קנדי ב-1963, משבר הטילים בקובה ב-1962, משברים פוליטיים במזרח-אירופה וכדומה. (2001) Riddellהקדישה גיליון שלם לקשר שבין המשטרה לטרור וזאת בהתייחסות לתקשורת המשפיעה על מכלול התייחסויות בהיבט: מדיני, כלכלי, פוליטי תוך הקביעה שניהול המידע במשבר הוא החשוב ביותר. Berman&Flint (2003) מציגים במאמר פולמוסי את הפגיעה הקשה בחופש הפרט תחת הכיסוי של לחימה בטרור וטוענים שגם התקשורת משתפת פעולה עם השלטון מאז אירועי ספטמבר 2001. לתקשורת תפקיד חשוב במתן הדרכה למודיעין הלאומי ולסוכנויות אכיפת החוק. דרשוביץ (2003) בחן, בין היתר, את תפקידה של התקשורת בחברה הדמוקרטית ובעיותיה בהתמודדות עם הטרור. וימן (1997) בחן את תפקידה של התקשורת בעת רצח רבין ז"ל, ראש ממשלת ישראל בשנת 1995 והשווה את תפקידה של התקשורת לזו שבארצות הברית לאחר רצח ב-1963. בתהליכים שונים של בשורת האסון, תיווך האבל, עם אחד, ערוץ אחד, מסך אחד, ניתוב האשמה לגורמים ברורים. גם בפיגועים הגדולים בארצות הברית ובספרד נקטו כלי התקשורת המרכזיים המקומיים בקו אחיד של סולידריות מקומית והוקעת הטרור על כלל צורותיו.

בישראל, במצב חירום העשוי להיות: פיגוע טרור בישראל או כנגד מטרה ישראלית בעולם, רעידת אדמה, אסון תעופה או כל דבר השונה באופן קיצוני מהרגיל נכנסות מערכות התקשורת האלקטרונית באמצעות: מנהל המדיה או מנהל החדשות, להגדרת שידורי חירום. האחראי מחליט מיידית, על אופן ניהול האירוע ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. המגיש הבכיר עולה, מיידית, לשידור והעורך התורן או הבכיר שבמקום מעלה את הכתב (משטרה או שטחים) לדווח ראשוני. מבחינת העורך, הכתב ימשיך לדווח עד שיאתר אנשים נוספים. מערך כוח האדם מתוגבר מיידית, כל הנוכחים במקום ואנשי התקשורת בכל מקום בו הם נמצאים כפופים, מיידית, לעורך האחראי הרשאי להפסיקם מכל פעילות אחרת בה הם עוסקים. השידורים הרגילים מופסקים מיד לטובת גל פתוח עד להודעה חדשה. כתב משטרה נשלח מיד לזירת האירוע, וכתבים אחרים נשלחים לבתי חולים (בהתאם לחומרת האירוע). הכתב שנשלח לאירוע מעדכן, בשידור ישיר, כבר בדרכו בפרטים הראשונים שהגיעו אליו: בדרך כלל מדובר בפרטים מועטים, כלליים מאוד ומסויגים. בדיווחים הבאים הוא מוסיף פרטים ככל שמגיעים אליו. במקביל מעלים ערוצי הרדיו והטלוויזיה לשידור גורם משטרה מוסמך (בדרך כלל המפקד המקומי החל מרמת סגן מפקד תחנה ) שיעדכן מה ידוע למשטרה, וגורם מוסמך במגן דוד אדום (בדרך כלל הדובר הנמצא במוקד הארצי אליו מגיעים הדיווחים) המעדכן לגבי מספר הנפגעים ומצבם. עדי ראייה מועלים לשידור כדי לספר מה ידוע להם ומה ראו. אם יש מחסור בפרטים, ויש צורך למלא את זמן השידור, מועלים לשידור גם כתבי צבא ובטחון כדי לספר על מצב ההתרעות.

בזירת האירוע נפרסים זמן קצר מאוד אחר כך צוותי שידור מהארץ ומחו"ל. הלימן שהוא דובר שירותי הכבאות וההצלה טען: "מתחילת פיגוע יש חצי שעה לנצל את המצב, לאחר מכן השידור עובר לצד הפוליטי/מדיני ולבתי החולים". לאחרונה, בכל אירוע רב נפגעים, מועלה לשידור, כמעט, מיידית מפקד שרות הכבאות באזור הנשאל על מהות האירוע. תמיד חל ערוב תחומים והוא נשאל גם על התחומים עליהן אחראית המשטרה. בדרך כלל עונה אותו קצין על השאלות ומסייג את דבריו תוך הדגשה שחלק מהתשובות הן בידי מד"א ומשטרה. כעבור כמחצית השעה מכנס מפקד המחוז במשטרה את כתבי המשטרה לתדרוך ומסכם את כל הפרטים הידועים. לכתבים יש אפשרות לשאול שאלות, לכל פיגוע עם נפגעים מצטרף גם מפכ"ל המשטרה. מטבע הדברים הגעת המפכ"ל מביאה לכנוס מחודש של התקשורת לשמיעת דבריו.

בישראל לאחר כל פיגוע או אירוע דרמטי במיוחד יוצאים שני העיתונים היומיים הגדולים במהדורה מיוחדת הנקראת כפולה. כפי שהוצג במחקר זה לאחר שני הפיגועים בירושלים וראשון לציון שנסקרו כאן. לימים שכאלו יש תבנית גרפית בסיסית שבהם שוטפים כפולה בצבע שחור ומציבים, בדרך כלל, שתי תמונות בעמוד הכפולה המרכזי. הכותרות הן תמיד בצבע אדום בוהק, או שחורות במסגרת אדומה. ההחלטה על גודל, עובי וצורת הגופן היא של העורך הראשי וכמובן מהות ושילוב התמונות בעמודים הראשונים. יש הקפדה רבה על מינון ואופי התמונות בעיתון, לא תודפס תמונת קורבן שפניו מזוהים, לא יודפסו תמונות איברים כרותים הן בעיתונות הארצית והן בעיתונות הבינלאומית. כפי שצוין פעמים רבות, האחריות לעימוד, הכותרות והתמונות היא בידי העורך האחראי הנוקט באירועים אלו משנה זהירות במה שאסור להראות ולכתוב.

מדובר בסדר אירועים שכמעט ואינו משתנה וכל צד (התקשורת, המשטרה, הציבור) עושה את תפקידו כפי שנקבע בתסריט. מתכונת השידור הזו התגבשה מעצמה, בעקבות "הניסיון" של כלי התקשורת בסיקור עשרות פיגועים בשנים האחרונות. אך סימנים ברורים לריטואוליזציה, הן בשיח התקשורתי והן בשיח הציבורי והפוליטי, נראו ,נאמרו ונכתבו כבר באמצע שנות התשעים. כך שההגדרה המצמררת: "אין חדש תחת השמש" נכונה גם לאופן סיקור מעשי הטרור בישראל כבר מלפני תקופת זמן.

בעולם, המצב דומה כפי שתואר לגבי המציאות הישראלית. בכל מדינה מערבית מופסקים השידורים הרגילים בעת אירוע חירום ומועבר המידע לצבור. בארצות הברית, לדוגמא, בעקבות הפסקת החשמל בחוף המזרחי שנתפסה בתחילתה כאירוע טרור התייחסו כל אמצעי התקשרת לכך וציינו כי טראומת ה-11 בספטמבר תרמה לפחות בממד אחד ל"אמריקנים". המערכת, בעזרתם של אזרחים לימודי מגה-פיגוע, עבדה. שירותי החירום, וכל אותן תוכניות לעת משבר שאופסנו במגירות לאחר קריסת גדלי התאומים, עבדו היטב" (בכר, 2003). הצורך בעבודה מתואמת ומשותפת של גורמי החירום תוך התייחסות והכוונה של דרג פוליטי מקומי ברמת ראש העיר ומעליו. מערכות העיתונים המקומיות בניו-יורק הצליחו, לאחר מאמצים ואלתורים רבים, לצאת במהדורות מיוחדות אך קצרות מאלה שיוצאות לאור ביום רגיל. חלק מהעיתונים יצאו במהדורות קצרצרות של שמונה עמודים וללא אף מודעה המהווה הפסד רב לעיתון, אך מצד שני מדגיש, אולי יותר מהכול את החשיבות הרבה שבה מתייחסת העיתונות המקומית לתפקידה בעיקר בעתות משבר. בחלק מהמקרים נאלצו כתבים לנדוד למקומות אחרים בהם פעלו גנרטורים שספקו חשמל למכונות הכתיבה והקשר. באנגליה, התגלו גופות של שתי ילדות שנרצחו, לאחר חיפושים של ימים שהכניסו את תושבי אנגליה לחרדה ותחושת חירום. הכתב של SKY הסביר לצופים כי שלושת רשתות הטלוויזיה: SKY, BBC, A.T.N הסכימו להיענות לבקשת דובר המשטרה ולעזוב את העיר סוהאם, שם התגלו הגופות באותו ערב ולהניח למשפחות. המנחים באולפן הסכימו ואמרו: "כי אך זה מובן מאליו שכלי התקשורת התבקשו לסגת מפני שתפקידם העיתונאי תם לעת עתה". החשודים ברצח נתפסו לאחר מספר חודשים.

בישראל, התעוררה בעיה ייחודית הקשורה ליחסי הגומלין שבין התקשורת למשטרה בחירום: התראה חמה על כניסת מחבל מתאבד לישראל. מידע זה, היה עד לפני מספר חודשים (שנת 2002)נחלתם של קצינים בכירים בצה"ל, במשטרה ובשב"כ כאשר הציבור לא היה מתעדכן על כך, אלא נוכח בכך בעת מחסומי הפתע, פעילות המשטרה המוגברת וכד'. כיום, משודרת ההתראה, מיידית, באמצעי התקשורת. יתרה מכך, מידי כמה ימים משודרת חדשה המגדירה את מספר ידיעות הממוקדות שיש לצה"ל ולשב"כ על מחבלים מתאבדים המנסים לחדור לישראל (בדך כלל המספר הוא בכפולות של עשרות התראות חמות). לשאלת כתב המשטרה לענייני פלילים (מנשה 2002) אמר המפכ"ל כי המשטרה החליטה כיום, משודרת ההתראה, מיידית, באמצעי התקשורת. יתרה מכך, מידי כמה ימים משודרת חדשה המגדירה את מספר ידיעות הממוקדות שיש לצה"ל ולשב"כ על מחבלים מתאבדים המנסים לחדור לישראל (בדך כלל המספר הוא בכפולות של עשרות התראות חמות). לשאלת כתב המשטרה לענייני פלילים (מנשה 2002) אמר המפכ"ל כי המשטרה החליטה לשתף את הציבור בידע על כוונת מחבל לחדור לירושלים כדי לעורר מודעות וכנקיטת אמצעי זהירות מצד הציבור בישראל. עיתון גלובס הציג בכותרת החדשות את הודעת המפכ"ל על אפשרות פיגוע בצפון ירושלים ובמרחב שרון ובכך נוצרה למעשה אינטראקציה רבת משתתפים: משטרה, תקשורת והציבור הרחב. את ההתלבטות בנושא ניתן לראות בפרק מיוחד שהוקדש בעבודה זו לנושא זה.

המשטרה והתקשורת מקיימות ביניהם מערכת יחסי גומלין ותלות במצבי חירום. מיד לאחר האירוע קיימת מעין זהות מטרות בין פקוד המשטרה לתקשורת בהעברת המידע לציבור. לאחרונה, החלו יחסי הגומלין כבר לפני קרות האירוע בהודעת דובר משטרתי לכתבים על מידע על מחבל מתאבד ועל ההערכות המשטרתית בהתאם. כלי התקשורת מדווחים, מיידית, על מידע זה באמצעות הכתב לענייני משטרה גם בהפסקת שידורים אחרים והכנסה בשידור חי את הכתב המדווח על כך. למשטרה חשוב להביא לידיעת הצבור את המידע הזה המסביר את המחסומים האחרים והמביא את הציבור ליתר ערנות והעברת מידע על פעילות חשודה למוקד המשטרתי. לאחר אירוע חירום חשוב למשטרה למנוע את הגעת סקרנים ולהציג שליטה על אירוע האסון לפני הציבור באמצעות אמצעי התקשורת. לתקשורת נחוץ וחשוב להעביר מידע מיידי ואמין. במצבי חירום ניתן להציג סממנים רבים של ריטואל שבהגדרתו מציג מצב החוזר על עצמו בטקסיות קבועה. היטיב להציג זאת עיתונאי מקומי מירושלים שחווה פיגועים רבים: "מי שמכיר מקרוב את מציאות הטרור בירושלים, התרגל גם לשגרת ההתנהגות אחרי פיגועים. סביב האוטובוס המפוצץ יש המולה ענקית במשך שעתיים - שלוש. המשטרה, האמבולנסים ואנשי זק"א נכנסים זה בזה, מתרוצצים סביב הגופות והפצועים. העיתונאים רצים למקום חסרי נשימה, עם מיקרופונים, רודפים אחרי המפכ"ל או מפקד המחוז, שמגיעים תמיד לאירוע, אבל אף פעם לא אומרים כלום. אחר כך ובימים הבאים התמונה מצטמצמת, כמו בפוקוס משתנה של מצלמה. את הכאב סופגות רק משפחות הנפגעים מתייסרות... העניין התקשורתי עובר לשניים - שלושה מוקדים, בעיקר לאבו-כביר ולבתי החולים בעיר" (ירושלמי 2004 ע' 27). אכן אוששה ההשערה במלואה.
קרימינולוג ויועץ ארגוני



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב