החוק להנפקת תעודות זהות ביומטריות שם ללעג חוקי יסוד של מדינת ישראל 

החוק להנפקת תעודות זהות ביומטריות שם ללעג חוקי יסוד של מדינת ישראל

מיכאל (מיכה) שפיר

פרויקט חוק האח הגדול או בשמו הרשמי: תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח ? 2008

ביום א' 3 אוג' 2008, מאשרת ממשלה בישראל מכהנת בפעם הראשונה בתולדות המדינה, הצעה לחוקק חוק העונה להגדרה: חוק דרקוני ביוזמה של שר בכיר בממשלה, בנסיבה חפוזה, בה מנוסח משפטית במדינה דמוקרטית וחופשית, חוק מציק המונע אפשרות לציית לו... חוק מיותר שיכניס אזרחים חופשיים וחפים מפשע, למלכודת אישית מערטלת, פולשנית ובלתי סבירה בעליל, לגבי עצמם. בחוק המוצע קיים פגם מהותי היורד לשורש עקרונות היסוד של המשטר החוקתי והתפיסות הדמוקרטיות בישראל, בלא כל התחשבות ברצונות ודעות של הפרט.

1.      החוק המוצע בנוסח שאושר בישיבת הממשלה, מכיל הפרה של זכויות יסוד מוקנות, לעניין שליטה של אדם על גופו וכבודו, זכות שאינה תלויה בדבר ואשר הצעת החוק מלבישה אותו בלבוש ניסוחי מאחז עיניים.

2.      אזרח במדינה דמוקרטית "נדרש באמצעות חקיקה" לוותר על זכותו הטבעית לשלוט במזהים העצמיים שלו (פרטיותו, גופו, כבודו), זכות יסוד המוקנית לו בחוק יסוד, ואם לא יאות האזרח לציית ו/או "לוותר" על זכות יסוד זאת, תישלל ממנו כ"עונש" זכות יסוד אחרת, חופש התנועה (לאזרח בלי מסמכי נסיעה אין חופש תנועה), ואפילו תישלל חירותו (מאסר).

3.      מהניסוח המקומם של החוק עולה מייד כי, הישות המשפטית, שחיברה אותו לא התמודדה עם סוגיות היסוד הבאות:

א)     מתן מטריה משפטית לאדם, שנכפה עליו בידי מדינה בה הוא אזרח, "לוותר" על זכות יסוד טבעית, המוקנית לו.

ב)     האם לשלטון חוק דמוקרטי, יש לגיטימציה להתנות, "מתן" זכות יסוד אחת, במחיר "וויתור" על זכות יסוד אחרת?

ג)       למי השליטה במזהים העצמיים (גופו) של אדם? לאדם עצמו, או לישות חיצונית שלטונית חזקה ממנו?

ד)      מתוקף איזו זכות יש למדינת חוק, כוח משפטי וחוקי, ליטול דגימות ו/או כריתות גוף מכל אזרחיה בניגוד לרצונם?

ה)     מהי המשמעות החוקתית לניצול "מאגר דגימות גוף לאומי", כפוי ואנוס, למטרה שלטונית ומעקב משטרי?

ו)        מהי ההגדרה המשפטית של "דגימת גוף" ככריתה אוטונומית, מנותקת או שנותקה בכפיה מגופו של אדם?

ז)       האם הדמוקרטיה תשים את האדם במרכז, כסיבה לקיומה, או תהפוך את האדם לאמצעי להשגת מטרות אחרות?

4.      חוק יסוד קובע כי לכל אדם יש זכות על גופו, המגיעה לכל אדם באשר הוא. זכות זאת היא זכות מלידה, זכות טבעית, ועל המדינה להגן על הזכות הזאת. הצעת החוק שבנדון היא בדיוק הנסיבה בה לא מתקיימת ההגדרה של הפילוסוף עמנואל קנט: "האדם הוא המטרה בפני עצמה ולא אמצעי להשגת מטרות". כלומר: אסור להקריב בני אדם לצורך השגת מטרות שונות. עיקרון יסוד זה כתוב במגילת האומות המאוחדות.

5.      הזכות לכבוד, לפרטיות ולחופש התנועה הם חלק מזכויות היסוד הראשונות ואולי היחידות הנמצאות בקונצנזוס מלא ואין עליהן כל מחלוקת. הזכות לפרטיות מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא השגחה, חשיפה, התערבות וחדירה לחייו. זכות חופש התנועה מאפשרת לאזרח המדינה, לנוע חופשי ממקום למקום, לגור במקום שהוא חפץ בו ולצאת מן הארץ ולהיכנס אליה כל אימת שירצה ללא תנאי. למדינה חופשית ודמוקרטית אסור להתנות זכות יסוד אחת באחרת.

 ___________________

חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו

חוק יסוד: כבוד האדם וחרות - נתקבל בכנסת ביום יב' באדר התשנ"ב 17- במארס - 1992

מטרה: חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחרותו , כדי לעגן בחוק היסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

שמירה על החיים הגוף והכבוד : אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

שמירה על קניין : אין פוגמים בקנינו של אדם.
הגנה על החיים, הגוף והכבוד.
כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו.

חירות אישית: אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

יציאה מישראל וכניסה אליה : כל אדם חפשי לצאת מישראל.
כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להכנס לישראל.

פרטיות וצנעת הפרט: כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו.
אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של האדם, על גופו, בגופו או בכליו.
אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.