דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


המשטרה בחברה 

מאת    [ 11/08/2008 ]

מילים במאמר: 1553   [ נצפה 6802 פעמים ]

משטרה - police ((Oxford Dictionary 2003
?1. noun the official organization whose job is to make sure that people obey the law, and to prevent and solve crime: Dial 999 if you need to call the police. * a police car. * Kamal wants to join the police force when he finishes school. * the local police station.
2. verb to keep control in a place by using the police or a similar official group: The cost of policing football games is extremely high.?

Cain Morin (1979) הסוציולוגית מגדירה את המשטרה במונחי אמצעים ולא במונחי מטרות. הסיבה לכך שבמשטרים דמוקרטיים מבחינים בין המשטרה לארגונים אחרים באפשרות של הפעלת כוח הכולל אפשרות לכוח ממית Klockars1985)). בכך שונה המשטרה מהצבא הרשאי להפעיל כוח ממית מול אויב חיצוני מחוץ לגבולות המדינה.

דפוסים מסוימים של שיטור ומשטרה קיימים כיום, כבעבר (גם בחברות הקדומות ביותר) בכל חברה אנושית. לא ניתן לתאר סדר חברתי, ביטחון אישי וסדרי שלטון ומשטר ללא קיומה של משטרה (גימשי 2003). Stanley (2000) סקר את בניית מודל המשטרה החדש באל-סלבדור וגווטאמלה כלימוד במהלך עיצובה של המדינה במקומות אלו. הוא בחן את שילובה של המשטרה במרקם החיים החדשים בדמוקרטיה המתפתחת ותמך בהגדרה שאין חברה ללא משטרה שהיא הבבואה החברתית של אותה מדינה. שיטור ומשטרה הם מושגים הקיימים בכל חברה, מראשית התפתחותה של ההיסטוריה האנושית, גם אם לא נקראו בשמות וכינויים אלו Lundman 1980)). המושג "שיטור" רחב יותר ממושג המשטרה", ומתייחס למכלול התהליכים והפעילויות הפורמאליות שמטרתן לשמור על הסדר והביטחון בחברה נתונה כאשר המשטרה היא הגוף המבצע פעילות זו בחברה המודרנית (Reiner 1994).

חלק ניכר מפעילות השיטור בהיסטוריה לא התבצעה על ידי המשטרה אלא באמצעות ארגונים קהילתיים בלתי פורמליים (Klokars & Mastrofski 1991). בין האזרחים לשלטון נחתמה מעיו "אמנה חברתית" הכולל הגנה על הנפש והרכוש וזאת באמצעות המשטרה. כל זאת תוך יכולת לכפות על האזרחים להתנהג כפי שרצוי לשלטון בעיקר במצבי סכנה להם ולאחרים Cohen 1991,Reiman 1974)).

המושג משטרה, מבטא, בעיקר, את הפעילויות הפורמליות שמבצעים ארגון או ארגונים ממוסדים, הכפופים לגוף או לגופים ממשלתיים מרכזיים, המקנים למשטרה את סמכויותיה, מפעילים אותה ומפקחים על פעילותה. פעולות השיטור הפורמלי נעשות בצורה ממוסדת ומאורגנת בעיקר על ידי המשטרה, כאשר הן מבוססות במידה רבה על הסמכויות הפורמליות הנמצאות בידה (גימשי 2003).

החוקרים העוסקים במדעי המשטרה אינם מסכימים לגבי כלל הפרמטרים השונים המתייחסים למשטרה: ביחס לייעוד המשטרה, הגדרת אחריותה, סמכויותיה, תפקידיה העיקריים, אסטרטגיות עבודתה ואופי פעילותה, בייחוד בחברה דמוקרטית (Walker1999 Clark 1970, Goldstein 1972, Skolnick & Manning1986). יתרה מכך, המשטרה מהווה ונתפסת כמעין איום פוטנציאלי על מבנה ויסודות המשטר הדמוקרטי ((Skolnick 1966. בטורקיה, למשל, נתפס הצבא "כמגן הדמוקרטיה" והז'נדרמריה (המשטרה הכפרית) מהווה חלק מאותו כוח. לפיכך זוכה אותה משטרה לדימוי טוב יותר מזה של המשטרה בתוך הערים (זלבהa, 2003(. קיים מתח מובנה בין חירות פוליטית ואזרחית תוך חשש שאותו איום באם יתממש ישמש בידי השלטון הנוכחי במדינה כנגד קבוצות סקטוריאליות, מעמדיות או ארגונים שונים בתוך המדינה (Goldstein1977 ,Waddington 1993). הקונפליקטים העמוקים הקיימים בעבודת המשטרה, כמו הקונפליקט בין חוק וסדר או הקונפליקט בין אכיפת החוק לבין זכויות האדם, תורמים גם הם לחוסר הבהירות ביחס למהות האמיתית של עבודת המשטרה. חילוקי הדעות בין החוקרים משתקפים גם ביחסו של הציבור למשטרה ולאופן עבודתה (גימשי 2003). לעיתים מתעורר חשש כבד ביותר ומעין עמימות פוליטית העלולה להוביל לאווירה של זהות קולקטיבית של מלחמה ומצורIanni&Iannie 1983)).

למונח "משטרה" יש משמעויות שונות בקרב אנשים שונים בזמנים ובנסיבות שונות. לעיתים, מצב זה יוצר בקרב הציבור תמונת מצב בלתי ברורה בדבר מהות המשטרה, וגורם לקונפליקטים שנובעים מהאופן שבו נתפסים תפקידי המשטרה וצורת עבודתה. לעיתים מזומנות אותה אי בהירות גורמת לעימותים תוך ארגוניים ברמת הפרט (Maslach1982) או ברמת הארגון (Toch 2002). כדי להבין את עבודת המשטרה ואת מהות השיטור, יש להבהיר את הסוגיות העיקריות המרכיבות את מהות המשטרה והשיטור, כמו הגדרת מושג המשטרה, המנדט שלה, ייעודה ותפקידיה העיקריים, והאופן שבו היא ממלאת את הפונקציה העיקרית שלה. יש חשיבות במחקר על המשטרה תוך התייחסות למדינה או לצורת השלטון בו פועלת המשטרה Davis1990)). קיימים הבדלים רבים בין משטרות שונות במדינות שונות.

Bittner (1970) טוען, כי המאפיין המרכזית של עבודת המשטרה הוא בסמכות וביכולת של המשטרה להפעיל כוח אוכף, כך שקריאה למשטרה היא בעצם קריאה לשימוש בכוח. בהתבסס על גישתו שלBittner , מגדיר Klockars (1985) את המשטרה כ"מוסדות או יחידים שיש להם סמכות כללית להשתמש בכוח אוכף שניתן להם על ידי המדינה". לטענתו הבנה נכונה של מהות עבודת המשטרה נעוצה באמצעים הייחודיים בהם היא משתמשת . אמצעי עיקרי זה הוא כאמור, הסמכות הרחבה והיכולת להשתמש בכוח אוכף. אין משטרה שאינה משתמשת בכוח אוכף להשגת מטרותיה, והשימוש הרחב בכוח אוכף להשגת מגוון רחב של מטרות, הוא המאפיין הייחודי של עבודת המשטרה. אחד המאפיינים הקיצוניים של שימוש בכוח הוא השימוש בנשק או בהגדרתו "נשק ממית" או "כוח ממית" והשימוש הנאות או הלא נכון הנעשה בו לעיתים (Alpert 1999, Klotter1999, Silver 2000,Nelson 2000). בחלק מהמשטרות (כולל אנגליה וסקוטלנד) רק יחידות מיוחדות נושאות נשק ובכל עימות חובה עליהן להכריז מיידית: "Armed Police? בקול רם.

במשטרת ישראל עבר, לפני מספר שנים, נושא השימוש בכוח, כולל כמובן, שימוש בנשק לאחריות המחלקה לחקירות שוטרים הפועלת תחת מרות משרד המשפטים. קרא (2003) עמד על הבעייתיות הכרוכה בכך בכל הקשור לתחקירים שבהם מעורב השימוש בכוח מאחר ועתה, לא יוכל להתנהל תחקיר רציני ומקצועי בשל החשש של השוטר להיחשף לחקירת מח"ש (גם בצה"ל התחקיר המבצעי לוקה מאוד בין היתר בשלל החשש של פתיחת הליך פלילי ע"י המשטרה הצבאית, פישמן 2004). השימוש המותר בכוח, שלעיתים עשוי להיות כוח ממית, הוא המאפיין המרכזי של הארגון המכונה משטרה Whitaker 1979) ואחרים). לפיכך חלק ניכר מהמקרים הנחקרים במח"ש או מובאים לדיון בבית הדין למשמעת עוסקים באספקטים שונים של סוגיית השימוש בכוח (מתוך עדות אישית שלי בהיותי שופט במקרים כדוגמת אלו).

המשטרה כיום, היא ארגון פורמאלי הפועל כזרוע ממשלית של השלטון המרכזי (זו הסיבה לביזור הרחב מאוד של כ-40,000 סוכנויות לאכיפת החוק בארצות הברית בשל החשש מהצטברות כוח בידי גוף אחד והרצון לחלק אותו) או של רמה שלטונית אחרת הקיימת במדינה, כמו רמה מוניציפלית או רמת המדינה במשטר פדראלי. תכלית קיומה האידיאלית של המשטרה בדמוקרטיה, היא כאמור, להגן על האדם ועל זכויותיו ולפעול למען איכות חייו. כדי להשיג תכלית זו המשטרה ממלאת מספר פונקציות מרכזיות, כמו: שמירת הסדר הציבורי, אכיפת החוק, מאבק בפשיעה, מתן שירות לציבור ושמירה על שלום הציבור וביטחונו (גימשי 2003).

המשטרה היא גוף אזרחי ציבורי, שבסיס קיומו מעוגן ביצירת ערכים ציבוריים ובהגנה עליהם, כמו הגנה על חיי אנשים, סיוע לאנשים הנמצאים במצוקה, שמירה על זכויות האדם והאזרח, הגנה על שלטון החוק ושמירה על הדמוקרטיה ועל עקרונותיה המרכזיים (Moore 1994). המשטרה היא הגוף המרכזי במדינה, הנותן מענה בזמן אמיתי למצוקות התושבים במצבי חירום, כמו: אסון המוני, פיגוע חבלני, תאונות דרכים, נעדרים ועוד מגוון רב של תחומים שונים. עיקר פעולתה של המשטרה הוא גם במצבי שגרה תוך מתן מענה לסכסוכי שכנים,התפרצות, שוד ועוד. לעיתים, עשויה המשטרה להיתפש כצבא כובש והאוכלוסייה כנמצאת במצב כבוש כך שנוצר מעין מצב של: "במלחמה כמו במלחמה", או, בשלטון רודני Uldriks&Van Mastriht 1991)). כפי שאכן קורה במדינת ישראל בעת פיגועי הטרור, ומבחינת המשטרה אפילו דורשת מלחמת-נגד קשה ואלימה (Marx 1987). הבחנה זו באה לידי ביטוי ממשי במדינת ישראל שבה המשטרה אחראית רק על השטח המוגדר של המדינה. זו הסיבה שהמשטרה אחראית על מזרח ירושלים ורמת הגולן בשל החלטת הכנסת על סיפוחם של אלו ולא על שטחי הגדה המערבית ועזה שם הריבון הוא הצבא והמשטרה מסייעת לו.

למשטרה מגוון רחב ביותר של תפקידים ומטלות, שרובם מתייחסים להבטחת שלומו וביטחונו של האדם. אולם, קיים קונפליקט מובנה בקרב חלק גדול ממשימות המשטרה במובן של ערכים, עקרונות פעולה, סמכויות, אמצעים ותוצרים שמנדט המשטרה מכוון להשגתם. השיטור הקהילתי הרחיב את תחום העיסוק של השוטרים כמו: פרוייקט שוטר בגן ילדים, סיוע לנזקקים, סיוע לקשישים ונוער,טיפול בנרקומנים ועוד. בחלק מהמקרים יש צורך בהתבוננות רחבה יותר על השוטר ומשפחתו והתהליכים המתווים בהם (Kirschman 1997).

חלק אחר נובע מקונפליקט מובנה בתחום האתיקה של השוטר הבודד ושל הארגון Kleinig1996) ,More1992) לעיתים, עולה השאלה בצורך ליחידה מיוחדת לחקירת שוטרים, כפי שהוקמה במשטרת ישראל. היחידה מהווה, לעיתים, את מקור המידע הראשוני לפעילות חריגה של שוטרים הנחשפת בתקשורת (Weber 1992, יחזקאלי 2003) Colaprete) 2003) הציג את התכונות הנדרשות מחוקרי שוטרים כאשר החשובה ביניהן היא ההכרה של פעילות וארגון המשטרה. Forsyth (2003( הציג את מטרת העל של כל משטרה בהעלאת רמת היושר המוסרי והמחויבות המוסרית בתוך הארגון ושל השוטר למניעת טעויות של השוטר כפרט ושל המשטרה כארגון. נושא שלא נדון בעבודה זו הוא תחום פעולתו של הסוכן הסמוי בקרב ארגוני פשיעה, או, פעילותם של יחידות מיוחדות בתחום הטרור בו נדרת רמה שונה של התייחסות.


המבנה הארגוני של משטרת ישראל

המבנה הארגוני של משטרת ישראל כיום מעוצב במידה רבה על פי המודל של המשטרה המנדטורית הבריטית אשר פעלה בארץ עד מאי 1948. זו משטרה ארצית הכפופה למשרד ממשלתי האחראי על פעילות המשטרה. המבנה הבסיסי של משטרת ישראל לא שונה מהמבנה שהיה למשטרה המנדטורית הבריטית, והוא מורכב משישה מרכיבים עיקריים: לשכת המפקח הכללי; אגפי המטה הארצי; יחידות הכפופות למפקח הכללי; מחוזות המשטרה; מרחבי המשטרה; תחנות המשטרה. פעילות המשטרה בישראל מבוססת על פקודה המגדירה את תפקידי המשטרה ומהווה את הבסיס החוקי לקיומה ופעילותה- "פקודת המשטרה (נוסח חדש) תשל"א - 1971".

בשנת 1974 החליטה ממשלת ישראל (החלטה 411), להטיל על משטרת ישראל את האחריות על ביטחון הפנים במדינת ישראל. ההחלטה התקבלה לאור לקחי מלחמת "יום כיפורים" (1973), ובעקבות פיגועי טרור פלשתינים שפגעו בתושבים, כמו הרצח של ילדי בית ספר "דה שליט" מצפת אשר, במסגרת טיול, לנו בבית ספר במעלות ב-1974. החלטה שהביאה בין השאר להקמת המשמר האזרחי כארגון מתנדבים המסייע למשטרה בתחום הביטחון. כך שהאחריות לביטחון הפנים היא אחד מתפקידי משטרת ישראל כיום. בשנים האחרונות המשטרה משקיעה משאבים רבים בתחום בטחון הפנים ובמאבק בטרור, יחסית למשאבים המושקעים לתפקידיה האחרים.

"חוק משטרה" ישראלי נמצא בתהליכי הכנה כבר מספר שנים, אך הכנתו טרם הושלמה, והוא לא הובא לחקיקה בכנסת. מכאן שתפקידי המשטרה מוגדרים, כאמור על ידי פקודת המשטרה, 1971, ובהתאם להחלטת ממשלה 411 משנת 1974.
קרימינולוג ויועץ ארגוני



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב