ערק זחלאווי, אירופאי 

תקציר

בימים אלה, דחה בית משפט השלום בנצרת תביעה להשבת התפוס, בקשר לבקבוקי אלכוהול שיובאו מגרמניה.

בית המשפט קיבל את טענת רשות המכס, לפיה מדובר באלכוהול-ערק שיוצר בלבנון, מדינת אויב שלגביה חלות מגבלות בקשר ליבוא, ועל כן הורה לחלט את הטובין, אף אם יובאו דרך מדינה אחרת (1).

• ·     מה היה סיפור המקרה?

התובע ייבא מגרמניה לישראל 12 בקבוקי אלכוהול מסוג ערק. במסמכי היבוא נכתב כי מדובר במשקה שנאפס מגרמניה.

רשות המכס ביצעה בדיקה והחליטה כי מדובר בערק שיוצר בלבנון, מדינת אויב שלגביה נדרש אישור מיוחד כדי לייבא.

לאור זאת, החליטה רשות המכס לתפוס ולחלט את הטובין, והתובע פנה לבית המשפט.

התובע טען כי הוא עו"ד ורו"ח ופעל על פי החוק, ייבא טובין מגרמניה עמה לישראל יחסי סחר תקינים, ואין עילה לתפוס את הטובין. התובע טען עוד כי משקאות כאלה הם מיוחדים ואינם מיובאים לישראל בשגרה, אך ניתן למצוא כאלה גם בדיוטי פרי בירדן, וגם בחנויות בישראל.

רשות המכס טענה גם להתיישנות התביעה, בשל כך שהוגשה לאחר יותר מחודשיים מיום הודעת החילוט.

• ·     מה הכריע בית המשפט?

בית המשפט קבע כי החלטת המכס לתפוס ולחלט את המשלוח, היא סבירה ונסמכת על התשתית העובדתית שעמדה בפניה. בית המשפט קבע, כי אין עוררין שמדובר בערק שיוצר בלבנון, וכי לבנון היא מדינת אויב, לגביה נדרש אישור מיוחד כדי לייבא (אישור שלא היה בידי התובע). גם התובע לא חלק על כך שמדובר בערק לבנוני, אלא טען שייבא אותו ממדינה אחרת וכי מוצרים כאלה נמכרים בשגרה בישראל.

בית המשפט קבע כי התכלית שבאיסור יבוא ממדינת אויב, היא בטחונית, ולכן לא ניתן לאפשר יבוא שכזה דרך מדינת צד שלישי, שאחרת תיפגע התכלית.

בית המשפט לא התרשם מכך שמוצרים דומים נמכרים בישראל או בדיוטי פרי בירדן, וקבע כי יש סיכוי שמוצרים דומים הנמכרים בחנויות בישראל, יובאו במסגרת רישיון מיוחד שהוצא ליבוא ממדינת אויב, ואין להסיק מכך דבר לעניינו האישי של התובע.

בית המשפט קיבל גם את טענת ההתיישנות של רשות המכס, וקבע כי מאחר והתביעה הוגשה לאחר יותר מחודשיים מיום הודעת החילוט, הרי שבהתאם לסעיף 192 לפקודת המכס, התיישנה התביעה. בהיבט זה, קבע בית המשפט כי רשות המכס מילאה את חובתה בשליחת הודעת החילוט לכתובת הדוא"ל של התובע עצמו, שהוא עו"ד בעצמו, ולא היה עליה לשלוח אותה לעורך דינו.

• ·     מה ניתן להעיר על ההחלטה?

דיני מדינת ישראל אוסרים על מסחר עם מדינות אויב, כאשר ההגדרה מי תיחשב כמדינת אויב, היא דינמית ומשתנה עם הזמן, בהתאם להחלטת הממשלה.

תיק זה מדגיש את העובדה, כי הנתון הקבוע הוא היכן יוצרה הסחורה, ולא מאיזה מדינה היא יובאה.

במקרה דומה שעלה לדיון בשנת 2012, התעוררה שאלה האם פיסטוקים שיובאו מטורקיה, יוצרו בטורקיה או באיראן, הנחשבת כמדינת אויב. בית המשפט קיבל באותו המקרה את טענת היבואן וקבע כי לא היו בידי רשות המכס מספיק ראיות לקבוע שמדובר בסחורה ממדינת אויב, והורה על שחרור הסחורה (2).

בפן הטכני, סעיף 192 לפקודת המכס, שמקורו בתקופת המנדט הבריטי, קובע סד זמנים צפוף מאד להגשת תביעה לבית המשפט בנושא השבת טובין תפוסים. הסעיף קובע כי אם התביעה לא הוגשה בתוך חודשיים מיום הודעת החילוט, מופקעת זכותו של התובע לתבוע את ההשבה.

פעמים רבות נערך בבית המשפט דיון טכני, בקשר לשאלה, מתי שלחה רשות המכס את הודעת החילוט לתובע, איך שלחה לו, האם התובע קיבל את הודעת החילוט בזמן, וכל זמן בשל סד הזמנים הצפוף שקבוע בפקודה.

למשל, בתיק שהוכרע בשנת 2021, קבע בית משפט השלום בפתח תקווה כי שליחת הודעת חילוט לסוכן המכס של היבואן אינה כדין והיה על המדינה להודיע ליבואן, ועל כן, לא התיישנה התביעה. בשלב הערעור במחוזי, הפך בית המשפט את ההחלטה וקבע כי שליחת הודעת החילוט לסוכן המכס, מתחילה את מירוץ ההתיישנות (3). לדעתי, טוב יעשה המחוקק אם יאריך את המועד להגשת התביעה ובכך ימנע מחלוקות לפחות מן הסוג הזה.

הפניות

(1) ה"ת (שלום נצרת) 60781-03-21 הישאם מטר נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ-בית המכס חיפה, פסק-דין מיום 20.10.22, כבוד השופטת רות שפילברג כהן. התובע יוצג ע"י עו"ד יוסף סמארה. רשות המכס יוצגה ע"י פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי. פסק-הדין כפוף לזכות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

(2) ע"א (מחוזי ת"א) 31274-11-10 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נגד מיאל אימפקס (1986) בע"מ, פסק-דין מתאריך 13.2.12.

(3) ת.א. (שלום פתח תקווה) 8806-08-15 סאמר עלי מצרי נ' מדינת ישראל-משרד האוצר-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.10.20. ע"א (מחוזי מרכז) 24741-12-20 מדינת ישראל נ' סאמר עלי מצרי, פסק-דין מיום 20.7.21.