פרשת רכש אדמות מעוז חיים כדוגמא להפרכת נרטיב הנישול הפלסטיני.
בימים אלה של עיסוק יתר באקטואלי ובבידוד יכול להיות נחמד לעסוק קצת בהרחבת הדעת ובבלתי אקטואלי.
סיפורנו עוסק 'בפרשה עלומה' רכש אדמות הקק"ל עבור הקבוצים מעוז חיים ונווה איתן תוך פיצוי המוכרים בקרקע חלופית בעבר הירדן שם הם יושבים עד ימינו אלה מזה 80-90 שנה.
אם כן.
בעמק בית שאן ישבו שלושה שבטי בדואים שהיו בשלבי התיישבות קבע. אחד השבטים היה הע'זאוויה(תרגום: העזתים ,אם כי אין לחוקרים כל סימוכין שמוצאם אכן ממחוז עזה) .
במהלך המאות הקודמות הופקעו אדמותיהם ע"י השולטן התורכי עקב אי תשלומי מיסים או מסיבות אחרות כל שהן, חלק גדול מאדמות אלה הפך 'נחלת השולטן' .מהפכת התורכים הצעירים בתחילת המאה ה20 הביאה להלאמת אדמות השולטן. לאחר תבוסת האימפריה העותומנית לבריטניה במלחמה העולמית הראשונה עברו נכסים אלה להיות 'נכסי צבור' של ממשלת בריטניה.
באפריל 1921 ביקר הנציב העליון הבריטי(יהודי) בבית שאן והתקבל במטר אבנים ע"י מפגינים שדרשו החזרת הגזלה. בצמרת השלטון נפלה החלטה לפתוח בפרויקט מדידות ומיפוי קרקעות
(פרוייקט שהיה פיילוט למדידות בא"י) . מיזם זה פתח תקוות גדולות לערבים ומפח נפש לתנועה הציונית שלא זכתה באדמות וראתה בכך נסיגה מהצהרת בלפור.
כך או כך, בתחילת שונות ה30 החלה הקק"ל בהליכי רכש אדמות הע'זאוויה ואחרים בעמק בית שאן(ובעמק חפר). צבור בעלי הקרקעות ראה בכך הזדמנות נדלנית .לא כך ההנהגה שחיפשה דרכים להצרת רגלי התנועה הציונית(אם כי כיחידים בוצעו על ידם עסקאות רבות מתחת לשולחן). אחד מגדולי השותפים העסקיים של הקק"ל היה שייך הע'זאוויה מוחמד זינאתי שהיה בן למשפחה עניפה ועתירת קרקעות. רבות סופר בו ובבני שבטו ע"י מייסדי מעוז ובקשריהם הלעיתים מורכבים שעסקו בסכסוכי מים ואדמות ומאידך בשירותי מרפאה על כך יעידו חליפות מכתבים רבים בארכיון עמק המעיינות.
אך לא נרחיב בנושאי פולקלור אלה.
אוהלי השבט שכנו משני צידי הכביש בין מעוז חיים לכפר רופין בסיבה ובתל בשה.
בקרב גורמי רכש הקרקעות -אנשי הסניף החיפני של חברת "הכשרת הישוב" שהייתה הזרוע הביצועית של קק"ל ובהם 'גואל האדמות' יהושע חנקין התגבשה הגישה האומרת כי כדאי לרכוש עבור מוכרי הקרקע אדמה חילופית בעבר הירדן. מבצע מורכב עתיר מתווכים(שכל אחד 'קילף' את חלקו) החל בשייך וגמור במקורבו האמיר עבדאללה מלך עבה"י. מובן שהדבר הביא להעמרת מחירים שהיגיעו למחיר ה'עצום' של כ 11לא"י לדונם.
הפעולה החלה בשלבים. בשנת 1935 החל מעבר בני השבט אל מעבר לירדן לאיזור ואדי יאבס(יבש גלעד) בערך מול טירת צבי. שם נרכש עבורם שטח של 8000 דונם כפול מהשטח שהיה להם.
המהלך הלך והתקדם תוך כדי עיכובים והקשחת התנאים כנראה שידם של האחים זינאתי והחוגים הלאומנים הייתה בדבר . בעוד הנותרים מקיימים יחסי שכנות .
ומה הסוף? הסוף עצוב. בינואר 1947 נסע מוחמד זינתי כהרגלו לחיפה להסתפר במספרה החביבה עליו(למרות שהיה לו ספר אישי) בכיכר חמרה(ככר פריז כיום) ,שם בכיכר שהייתה תחנת המרכבות העירונית נרצח ע"י כנופיה לאומנית .
. לאחר מספר חודשים חצו אחרוני בני הע'זאויה את הירדן. ובכך נסללה הדרך לרכוש אדמות ללא נישול היושבים עליהן.
סליחה על החפירה .לייק יתקבל בתודה
מקורות
פרשת מעבר הע'זוויה אהרון יפה
בחבלי ארץ נחלה יוסף וויץ
ראובן חורש מעוז חיים
