מחלת כליות כרונית: תסמינים ודרכי אבחון
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מחלת כליות כרונית: תסמינים ודרכי אבחון 

מאת    [ 29/12/2020 ]
מילים במאמר: 436   [ נצפה 333 פעמים ]

 
 

מחלת כליות כרונית הינה הגורם החמישי לתמותה בישראל! זאת כאשר ישנם כ-400 אלף חולים, המהווים כ-10% מן האוכלוסייה הבוגרת. בנוסף, המחלה, המכונה גם "המגפה השקטה", מחייבת יתר תשומת לב והקפדה מבחינה בריאותית (למשל על רוגע וערכי סוכר ולחץ דם מאוזנים), משום שהיא אינה מאופיינת בסימנים בולטים בשלביה הראשונים אלא רק כאשר היא מחמירה. בין תסמיני המחלה ניתן למנות חולשה וחוסר תאבון וכן עייפות כרונית כתוצאה ממחסור בכדוריות דם אדומות. תסמינים שדורשים פניה מיידית לרופא הם: בחילות והקאות, גרד, בצקות, צורך מוגבר או מופחת במתן שתן, חולשה ועייפות חריפים, שינויים במצב החשיבתי וההכרתי, כאבים בחזה וקוצר נשימה. כל אלו מבשרים על כשל כלייתי.

כשל כלייתי משמעו חוסר תפקוד של הכליות עד כדי מצב סופני. כמו כן המחלה נגרמת מכמה סיבות שהמרכזיות שבהן סכרת, יתר לחץ דם ותורשה.  זאת ועוד, המחלה מסכנת חיים שכן לכליות תפקודים חיוניים לרבות סילוק פסולת מן הגוף דרך השתן, וויסות ויטמין D והשתתפות בייצור חומרים חשובים לגוף כגון: כדוריות דם אדומות הנושאות את החמצן לכל תאי הגוף. לכן, חשוב ביותר לבצע אבחון מוקדם שעשוי למנוע את התקדמות המחלה ולהציל את חיי המטופל.

דרכי האבחון פשוטות וכוללות:


    • 

    בדיקת דם של רמת הקריאטינין (ערך GFR) וכן של חומר בשם אוריאה (פסולת שנוצרת כתוצאתה מפירוק חלבונים).


    • בדיקת שתן לגילוי חלבון או כדוריות דם שהימצאותם מעידה על תפקוד כלייתי לקוי. 
    • מדידת לחץ דם, כאשר לחץ גבוה מעיד לרוב על מחלות כליות, שכן לחץ דם גבוה פוגע בכלי הדם הקטנים באופן שמונע מהם לסלק פסולת מהגוף. במידה והתוצאות מצביעות על ערכים בלתי תקינים יבוצע בירור נוסף על ידי בדיקות כגון: ביופסיה ובדיקות הדמיה כמו למשל MRI.

בהיבט הטיפולי, חולי כליות מתחילים דיאליזה כאשר תפקוד הכליות מתדרדר לרמה של מעל  40%.

ישנם שני סוגי דיאליזה: המו-דיאליזה ודיאליזה פריטוניאלית. המו-דיאליזה נעשית במכוני דיאליזה באמצעות כליה מלאכותית מחוץ לגוף המטופל. לעומת זאת, דיאליזה פריטוניאלית ניתנת לביצוע בבית וכוללת החדרת צינור עם תמיסה לחלל בטנו של המטופל. בטיפול זה הדם בקרום חלל הבטן מסונן, וחומרי הפסולת מוצאים מן הגוף עם נוזל הדיאליזה. יש לציין כי הדיאליזה אמנם מחליפה את תפקוד הכליות בסינון הדם, אך באופן חלקי ביותר של כ- 10%. על כן, ניתן לחיות עמה עד כ- 6 שנים בלבד. כמו כן היא מלווה בתופעות לוואי קשות כגון: לחץ דם בלתי מאוזן – גבוה מידי או נמוך מידי, מחלות עצם, מחלות לב, זיהומים ופגיעה במערכת העצבים.

האפשרות השנייה הינה למצוא תורם כליה. אפשרות זו טומנת בחובה הזדמנות לחיים חדשים, ולכן רבים הממתינים למימושה – כ-7,000 בארץ בלבד. ניתן לבצע ניתוח לתרומת כליה בארץ או בחו"ל, מן החי או מן המת. תרומה מן החי עדיפה משום שהיא מצריכה פחות טיפולי דיאליזה, ולכן כרוכה בפחות סיבוכים.  

 

ישראל,


ראש מחלקת כתיבת תוכנים במילוסלבסקי שיווק ופרסום. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב