קוים אדומים העלולים להביא לשבירת כלים ביחסים. 

לכל אדם יש גבולות אישיים וקווים אדומים העלולים לגרום  ל"שבירת כלים" (Deal Breaker). רובנו מסוגלים לשאת לזמן מוגבל,  התנהגויות הנחוות כשליליות,  מתוך תקווה שיחול שינוי ואפשר יהיה להמשיך הלאה. הגבולות הם אישיים - מה שנחשב כבלתי נסבל עבור האחד, נחשב כ"עובר" עבור האחר. אין כללים בנושא.

ישנם  אנשים שגבולות הסובלנות שלהם רחבים יותר, בתנאי שהדברים נעשים בגבולות המקובלים עליהם ולמשך זמן מוגבל, ישנה תקוה ואמונה שהדברים זמניים וישתנו בעתיד הקרוב מאוד.  אך התנהגות מתמשכת ולעיתים מתעצמת, תגרום לחציית קוים אדומים ול"שבירת כלים". הדברים ביחס לקווים אדומים,  צריכים להיות מדוברים ומסוכמים באופן ברור לשני הצדדים, תוך לקיחת אחריות ומחוייבות לשינוי.

אך כאשר ההבטחה לעשות שינוי נדחית, לא יוצאת לפועל ולא מתממשת – זו יכולה להיות סיבה טובה לשבירת כלים ולהתרחקות. תלוי, כמובן ביכולתו של בן הזוג האחר להמשיך לסבול בנסיבות אלה.ישנן אין ספור דוגמאות לסיבות אשר  אצל אדם אחד עלול להיות מאיץ לשבירת כלים ואצל האחר פחות. יחד עם זאת, אנשים הנשארים במערכות יחסים ארוכות, בהן ישנו סבל וקושי, זו סוגיה המצריכה בדיקה והתייחסות רחבה ועמוקה.

ככל שיש יותר בטחון בקשר, בכנות בן הזוג לעמוד בהבטחותיו -  כך קטן הסיכוי לשבירת כלים, בנושאים המקשים על חיי בני הזוג או אחד מהם. הדברים קשורים בעיקר לכוונות, לכנות ולישרות לב של בן הזוג, פחות להתנהגותו. ישנם מצבים הנראים שאינם ניתנים לפתרון ובכל זאת אנו רואים זוגות המצליחים לעבור משוכות אשר נראות לכאורה, בלתי ניתנות לפתרון. לא תמיד צריך לפתור הכל, ישנם מערכות יחסים אשר לא נועדו להיות. אם וכאשר יסוד השותפות הוא חזק מספיק, ניתן להתגבר על מכשולים אשר לכאורה אינם ניתנים לגישור.

הנושא המרכזי הנכנס לקטגוריה של "שבירת כלים" הוא לא סוגיות התנהגותיות, אלא נושא שהינו הרסני בזוגיות: חוסר או אובדן  אמון.

אמון מבוסס על תחושת בטחון שאנו יכולים לסמוך על מישהו שיהיה איתנו ובשבילנו, יספק  בטחון, תמיכה והגנה. צריכה להיות ידיעה ברורה שאפשר לסמוך על  בן הזוג שיהיה לצידנו, יהיה מוכן לעשות עבורנו מעשים שיקלו על הזוגיות ועל החיים.  אמון דורש הדדיות ויחסי גומלין.

אמון צריך לתחזק. בכל פעם שישנה תחושה שמשהו התערער באמון, חשוב לדבר על הנושא. מאוד מפתה לא לדבר בנושא, כדי לא לפתוח "חזית", לא להישמע קטנוני ו"פרנואידי"...  הימנעות מלשוחח בנושא, עלולה להחריף את תחושת חוסר האמון, בעוד שיחת הבהרה עשויה להחזיר את הבטחון והאמון, בחלקו או במלואו.

תחושת חוסר יושר ויושרה, הוא המקור הנפוץ ביותר לערעור האמון. מטבע הדברים, אנשים  אשר נוהגים "לעגל פינות", לא ממש אומרים את האמת או מסתירים אותה באופן חלקי או מלא – חושי  ההישרדות  של בן הזוג, יזהו בקלות את חוסר הכנות. מכאן עלולים להיכנס למדרון חלקלק של "שבירת כלים". אין זה  מספיק להודות בטעות – בחזקת "מודה ועוזב ירוחם...". הרבה יותר קשה להחזיר ולבנות מחדש אמון שהופר.

במקרים בהם ישנה הפרה של הסכמים זוגיים, חזרה לאמון מצריכה הוכחות חוזרות ונשנות שאפשר  לחזור ולסמוך על בן הזוג. הדבר מצריך זמן ומבחנים רבים, כדי להחזיר אמון בקשר. מדובר בתהליך המצריך סבלנות של כל אחד מבני הזוג. תהליך  החזרת אמון וביסוסו מחדש,   אורך לעיתים, זמן רב יותר מכפי שמצפים.

לאחר משבר אמון, לוקח זמן ומאמץ לבסס מחדש אמון שאבד. יחד עם זאת, ישנו סיכוי רב לבסס מחדש אמון,  יותר עמוק.

יש לזכור שבמהלך הדרך יתכנו כשלים באמון. לא פחות חשוב לזכור -  בכל פעם שהאמון יופר, הסיכוי לתקן הולך וקטן. בעוד שמירה על אמון הדדי, תמיד תהיה בתוקף, תתחזק ותחזק את הקשר לאורך החיים המשותפים.