הכרזת העצמאות : המסד למשטר במדינת ישראל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הכרזת העצמאות : המסד למשטר במדינת ישראל 

מאת    [ 22/04/2020 ]
מילים במאמר: 795   [ נצפה 330 פעמים ]

 
 

 

 

בימים אלה, כשסכנה אמיתית מרחפת על יסודות הדמוקרטיה הישראלית, ועל בסיס הסולידריות החברתית - ערב יום העצמאות, ראוי לציין מחדש את קווי היסוד של הצהרת העצמאות. 

הכרזת העצמאות היא מעשה היסטורי שבא לסמל את הקמת מדינת ישראל . היא  ניתנה במעמד חגיגי באולם מוזיאון תל אביב הישן (שדרות רוטשילד) בנוכחות מועצת העם. מועצת העם הייתה גוף שכלל 37 חברי הועד הלאומי של היישוב העברי , וחברי הנהלת הסוכנות היהודית .   מדובר בנציגי הקבוצות והמחנות הפוליטיים השונים שהיו אז . עם ההכרזה , הוגדרה מועצת העם כמועצת המדינה הזמנית . 

הכרזת העצמאות ניתנה שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה , ולאחר השואה שהתחוללה על העם היהודי . חצי שנה לאחר החלטת האו"ם על "החלוקה" שאישרה הקמת מדינה יהודית וערבית בשטחי המנדט הבריטי (ארץ ישראל ) . עם ההחלטה החלו מעשי האיבה מצד ערביי ארץ ישראל בניסיון למנוע הגשמת החלטת החלוקה. עד ליום ההכרזה זה נחשב לחלק הראשון של מלחמת העצמאות. מיום ההכרזה ואילך החלה פלישת צבאות ערב לישראל, והמלחמה בין ישראל לחמש מדינות ערב.מלחמת העצמאות הסתיימה עם הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למצרים , ירדן , סוריה וירדן . כך נקבעו הגבולות הראשונים של ישראל גבולות קווי שביתת הנשק . 

מבנה הכרזת העצמאות (שימוש מקביל: מגילת העצמאות, הצהרת העצמאות):

הכרזת העצמאות נחתמה על ידי מועצת העם בה' אייר, תש"ח , 48 . 5 . 14. מבחינת התוכן שלה  היא נחלקת לארבעה חלקים :  החלק ההיסטורי, 9 פסקאות המציגות את הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ ישראל ; החלק ההצהרתי המהווה את ההכרזה עצמה;  החלק העק רוני, 6 פסקאות המתארות  את העקרונות והערכים עליהם תהיה מבוססת המדינה החדשה;  החלק האחרון החתימה.

א .החלק ההיסטורי הוא בעצם סקירת רצף האירועים העיקריים בחיי העם מייסודו, הקמתו, הגלייתו, הקמת התנועה הציונית והצהרת בלפור, השואה ובעיית פליטי השואה, החלטת כט' נובמבר 1947 באו"ם. חלק זה מסתיים בקביעת  הזכות הטבעית של העם להכריז על מדינתו,  כפועל יוצא של הרצף ההיסטורי .

ב . החלק ההצהרתי מהווה את לב ההכרזה: " לפיכך .. " , נובע מכאן , כי בתוקף הזכות הטבעית וההיסטורית, ועל פי החלטת "החלוקה" של האו"ם המקנה גם הכרה בינלאומית למדינה החדשה, מכריזים חברי מועצת העם על הקמת המדינה. החלק ההצהרתי קובע כי עד להקמת אסיפה מכוננת, מועצת העם תהיה מועצת מדינה זמנית, ומנהלת העם תהיה הממשלה הזמנית. האסיפה המכוננת תוקם תוך זמן קצוב וקבוע מראש. המדינה תיקרא ישראל.

ג . החלק העקרוני קובע את מחויבות המדינה החדשה לפתיחת השערים עבור עלייה יהודית, לשוויון זכויות חברתי לכל תושבי הארץ, לחופש הדת, המצפון , התרבות. החלק העקרוני מדגיש את שאיפת המדינה לשתף פעולה עם האו"ם ומוסדותיו, והוא מדגיש את רצונה בשלום עם שכנותיה . וכמו כן -  קריאה לעם היהודי לעליה ובניית הארץ .

ד.       החתימה : החותמים  מאשרים את חתימת ידם במושב מועצת המדינה הזמנית .

היסודות העיקריים עליה מושתתת ישראל על פי ההכרזה

ההכרזה מדגישה שני יסודות עליהם מושתתת ישראל :

היא תהיה מדינה יהודית . ההצדקה להקמתה הוא הרצף ההיסטורי של העם היהודי , והעובדה שהיא נוסדה כדי להיות מקום ריכוזם של היהודים מכל העולם .

היא תהיה מדינה שוויונית ולמען כל אזרחיה , תוך שמירה על שוויון זכויות למיעוטים , תוך שמירה על העקרונות  הדמוקרטיים.

היסוד היהודי מתבטא ברצף ההיסטורי של העם היהודי ביחסו אל ארץ ישראל

                               בקריאה לכל העם היהודי לעלות לארץ

                               בפתיחת דברי החתימה " מתוך ביטחון בצור ישראל "

                               בשמה של המדינה "ישראל".

היסוד האוניברסלי , הכללי , הדמוקרטי מתבטא :

                         בציון הזכות הטבעית , כמו כל עם , להיות ריבוני

                         בקריאה לשלום עם ארצות ערב

                         בהדגשת ערכי החירות , שוויון זכויות , ללא הבדל דת, גזע, מין.

                         בהדגשת חופש המצפון, הדת, הלשון , החינוך, התרבות . 

במה מתבטאת חשיבותה של הכרזת העצמאות ?

א . חשיבותה של ההכרזה היא בהיותה  המסמך הראשון המבטא הסכמה של הרוב המוחלט ביישוב העברי לגבי עצם הקמת המדינה , הנסיבות להקמתה, ועקרונותיה הבסיסיים .

ב . ההכרזה נותנת תוקף להקמת האסיפה המכוננת , שהיא בעצם מוסד הנבחרים הראשון של ישראל, שחבריו ייבחרו בבחירות חופשיות. בפועל, התקיימו בחירות, אך נקבע שהגוף הראשון שנבחר הוא לא האסיפה המכוננת, אלא הכנסת.          

ג.        ההכרזה מאפשרת למועצת העם לשמש כמועצת מדינה זמנית, עד לבחירות הראשונות, ולמנהלת העם לשמש ממשלה זמנית. מעשה זה הוא חשוב ליצירת קשר שלטוני בין שלטון המנדט שהסתיים לבין הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינת ישראל. יש לזכור כי העם היה במצב חירום של מלחמה.

ד.        ההכרזה הייתה אקט מעודד ליישוב העברי בארץ שהיה נתון במלחמה  ולעם היהודי כולו, שחלקו הגדול ציפה להכרזה על מדינה יהודית. הקריאה לשלום אמורה הייתה למנוע את המלחמה עם ארצות ערב, ולהרגיע את ערביי הארץ.

ה.       ההכרזה הוכיחה לעמי העולם את נחישות היישוב העברי להקים מדינה. צריך לזכור כי באותם ימים רבים לא האמינו כי שהיישוב העברי מסוגל לכונן מדינה. אפילו מקרב ידידי הציונות ותומכיה היו שלא האמינו באפשרות הזו.

 

במקור: ספר האזרחות של מחבר המאמר, "ישראל דמוקרטית", הוצאת רכס , 2001

תחקירן, יועץ אסטרטגי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב