-המשקיע הממוצע חייב למכור מיד, ברגע שהוא מזהה משבר אמיתי והתרסקות הבורסה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

-המשקיע הממוצע חייב למכור מיד, ברגע שהוא מזהה משבר אמיתי והתרסקות הבורסה 

מאת    [ 14/03/2020 ]
מילים במאמר: 1465   [ נצפה 195 פעמים ]

 
 

 

קראתי בעניין רב את כתבתה של מירב ארלזרוב מתאריך 13.3.20 , "לצאת מהבורסה או להישאר: מה לעשות עכשיו עם הכסף?"

מירב פותחת את הכתבה במילים: "זאת הבעיה שקורית למי שבורח בזמן מפולת: הוא מחמיץ את אותם ימים מופלאים של התאוששות ממפולת - שמגיעים ללא כל התרעה, וללא כל סימן מוקדם. וכמעט תמיד הם מתרחשים דווקא כשהמצב גרוע במיוחד ? אז אל תקפצו מהגג - ואל תמהרו לברוח משוק המניות"

מירב כותבת דברים נכונים "משבר הקורונה מפיל את שוקי ההון. מאז תחילת השנה צנחה הבורסה של תל אביב בכ–20%, ובוול סטריט הגיעו הירידות ליותר מ-20%. אי הוודאות בנוגע למגפה, התפשטותה והשפעתה על הכלכלה העולמית היא עצומה. העולם המודרני לא חווה מעולם מגפה המונית, ואין כל יכולת לחזות את תוצאותיה. לא פלא שהציבור מבוהל, ובורח משוק ההון."                                                     

  מסקנה נוספת  של מירב שאני מסכים איתה לחלוטין "יש  אמת שנוגעת לשווקים: הניסיון לתזמן אותו ביציאות וכניסות תכופות תמיד נכשל."

למסקנתה הנחרצת  אני מתנגד בתוקף. היא כותבת "רק שאפשר לקבוע, בוודאות גבוהה ביותר, כי הבריחה הזאת היא טעות. יציאה היום משוק המניות היא שגויה, ולא משום שהירידות עומדות להיבלם בימים הקרובים. בהחלט יכול להיות שהירידות יימשכו עוד חודשים, ואפילו שנים. ועדיין, מדובר בטעות היסטורית, שאסור ליפול אליה" – מסקנתך נכונה בעולם אידיאלי, אך היא שגויה בעולם האמיתי שבו אנו חיים. הניתוח שלך ושל יועצי הבנקים "לא למכור  - כי המניות תמיד מנצחות", מירב לא לוקחת בחשבון את הפסיכולוגיה של המשקיע הממוצע ואת התנהגותו בהתאם ל"חוק העדר", "אפקט השכנוע העצמי" ו"אפקט הבועה". הריני מפרט בקיצור את חמשת טיעוני למסקנתי  -"המשקיע הממוצע חייב למכור מיד, ברגע שהוא מזהה משבר אמיתי והתרסקות הבורסה", וכמובן שאפרט וארחיב בהמשך.

א. מחקר של החוקר קארל ריצ’ארדס, המדגיש את הפער בתשואות הנובע מהתנהגות המשקיעים. שהתשואות של המשקיע הממוצע בשוק ההון, נמוכות יותר מתשואות שוק ההון עצמו - הבנצ’מארק.

ב. ?שנאת הסיכון? היא הסיבה העיקרית שגורמת למשקיע הממוצע לצאת משוק ההון דווקא בזמנים של ירידות, שגורמות להפסדים בפועל.

ג.  מחקר שערכו חוקרי בנק ישראל שהשווה בין התשואות הממוצעות ברוטו ונטו שהניבו השקעות בדיור, ובמניות בעשור האחרון (2008—2017).

ד.  כולנו מונעים ע"י הרגשות – המקרה של פרופ? דן אריאלי.

ה. כרוניקה של בועה ידועה מראש - מאמרו של פרופ' אורן קפלן

 

 תחילה כמה מילים על השלבים השונים במשבר –                                                    שלב א' - בהתחלה נראה היה שהבורסות מגיבות באדישות למשבר הקורונה, והמשיכו לשייט סביב שיא של כל הזמנים.                                                         שלב ב' - הירידות בבורסה בתל אביב הוגדרו "תיקון" בעקבות משבר הקורונה (ועוד תיקון "בריא"),  הירידות היו מדורגות.                                                          שלב ג' - מפולת. כשהשחקנים בשוק הפנימו את גודל הפגיעה בכלכלה - השווקים הגיבו בירידות במהירות ובאכזריות. בדרך כלל כשהפחד משתלט על המשקיעים, הם מסיטים כספים לשוק האג"ח, שנחשב לנכס בטוח. אלא שגם שוק האג"ח רשם ירידות חדות. כלומר המשקיעים, מפחד הקורונה, פשוט ברחו מכל אפיקי ההשקעות והעדיפו להתבצר במזומן.  ברגע זה כמו בכל מפולת בשווקים, יש תחושה שהגיע "סוף העולם", כפי שהיה במשברים קודמים.                                                                          העתיד - הקורונה הוא לא משבר כלכלי בבסיסו, הוא משבר בריאותי שמשפיע על הכלכלה. במקרה הנוכחי מדובר באירוע חיצוני, שכאשר הוא יגמר, הכלכלה תתקן עצמה ותחזור לשגרה תוך זמן קצר. שאלת המפתח היא גורם הזמן. איש אינו יודע עד כמה משבר הקורונה ילווה אותנו. ההערכה הרווחת כי ייפתר עד 2021.

 הרי חמשת טיעוני בהרחבה:

א.        מחקרו של של החוקר קארל ריצ’ארדס                                                        חוקרים התנהגותיים רבים בתחום הכלכלה מצאו שהתשואות של המשקיעים נמוכות יותר מתשואות הבנצ’מארק – עקב ההיבטים הפסיכולוגיים של ההשקעה. את ההסבר הטוב ביותר לתופעה זו ניתן לראות בתרשים המופיע בספרו של החוקר קארל ריצ’ארדס, ומדגיש את הפער בתשואות הנובע מהתנהגות המשקיעים.

 

הפער בתשואות נובע מהתנהגות המשקיעים . מספרו של קארל ריצ’ארדס

 

ירידות בשווקי ההון מכניסות את רוב המשקיעים למתח. התקשורת, שרובה אינה נוהגת לסקר את שוק ההון בימים רגילים, ממהרת לדווח על הירידות החדות בצירוף צילומים מאיימים של מסכים אדומים ואנשים בחליפות עם פנים מודאגות במיוחד. זאת בעוד שאנשי המקצוע כמו מנהלי ההשקעות, מנהלי התיקים ויועצי ההשקעות יודעים היטב שלעיתים עדיף להמתין על הגדר עד יעבור זעם. רובם למודי ניסיון מאינספור משברים קודמים. אך עם הופעת הכותרות הזועקות בעיתונים, נכנסים אנשי המקצוע לכוננות ספיגה ומציעים אסטרטגיית השקעה מתאימה לתנודות הצפויות בשוק. הם מודעים היטב לנטייה הטבעית של רובנו לברוח מסכנה ולחקות התנהגות של אחרים סביבנו, גם אם לעיתים זה לא רציונלי – ולא במקרה.

ב.  "שנאת הסיכון". של המשקיע הממוצע                                                        חסמים פסיכולוגיים שמפריעים למשקיעים לקבל החלטות מושכלות לגבי השקעות הפכו לנושאי מחקר פופולריים ביותר בשנים האחרונות. שני פרסי נובל הוענקו לחוקרים בתחום זה, בניהם גם לזוג חוקרים ישראלים: לפסיכולוג הישראלי-אמריקאי פרופ' דניאל כהנמן על מחקריו הרבים עם פרופ' עמוס טברסקי ז"ל. החוקרים מצאו שהסיכון להפסיד כסף מרתיע אותנו הרבה יותר ממה שמפתה אותנו הסיכוי להרוויח עוד כסף. ?שנאת הסיכון? כפי שקוראים לה החוקרים, היא אחת הסיבות שגורמת לחלק מהמשקיעים לצאת משוק ההון דווקא בזמנים של ירידות, כאשר מימוש תיק ההשקעות הוא זה שצפוי לגרם להפסדים בפועל. תורמת לכך גם הנטייה לנהוג כעדר ולחקות את ההתנהגות של אחרים בסביבתנו, בשילוב עם ?הטיית האישוש? הגורמת לנו להעדיף מאמרים התומכים בדעה שגיבשנו ולהתעלם מביקורת או מאמרים הקוראים לפעול בדיוק הפוך. "שנאת הסיכון".

לרוב, כאשר נבהלים מהחדשות על ירידות בשוק, המוח מתחיל לעבוד שעות נוספות ולדמיין בצורה מוחשית מאוד את כל הדברים שאפשר להפסיד כתוצאה מהירידות בשווקים. זאת גם אם אין כוונה להשתמש בכסף בטווח זמן הנראה לעין. משקיע שיראה בכמה אחוזים ירד ערך תיק ההשקעות שלו, ככל הנראה יתקשה שלא להתפתות ללחוץ באותו רגע על כפתור המכירה. אך בבחינה של שיעור השינוי בערכה של כל השקעה מיום הקניה, סביר להניח שבמקרים רבים שיעור הירידה היומי אינו מקזז את שיעור העלייה בשווי נכס שהוחזק במשך תקופה ארוכה. הנטייה לנהוג כעדר ולחקות את ההתנהגות של אחרים קיימת תמיד.

 

ג. מחקר בנק ישראל                                                                                        על פי בדיקה שערכו חוקרי בנק ישראל, מאז 2008 עלו המחירים בשוק הדיור במהירות בליווי התרחבות מהירה בהיקף המשכנתאות. עליית המחירים, הריבית הנמוכה על המשכנתאות והתשואות הנמוכות באפיקי השקעה אחרים העלו על סדר היום את השאלה אם השקעה בדירה עדיפה על השקעה בשוק ההון. מחקר שהשווה בין התשואות הממוצעות ברוטו ונטו שהניבו השקעות בדיור, ובמניות בעשור האחרון (2008—2017).

הממצאים העיקריים:

בעשור האחרון השקעות בדיור הניבו למשקיעים תשואות גבוהות מאשר השקעות בשוק ההון. למרות שאנו מוצאים כי שוק המניות עלה הרבה יותר מאשר שוק הדיור.

אני מחדד זאת – "התשואות של המשקיעים בבורסה היו נמוכות יותר מתשואות מדד השוק - הבנצ’מארק". תוצאה זו נותרת בעינה גם לאחר שמביאים בחשבון את העלויות הכרוכות בהשקעות באפיקים השונים.

התשואה השנתית הממוצעת בשוק (הבנצ’מארק):

אפיק ההשקעה תשואה ריאלית ברוטו    תשואה ריאלית נטו

(2008—2017)                                         (בניכוי עלויות השקעה)

מדד ת"א 125            7.59%                               6.06%

דירה                        5.76%                      4.87%          

גם בהורדתן של עלויות ההשקעה, דירוג האפיקים לפי רמת תשואה נותר זהה.

ד. כולנו מונעים ע"י הרגשות – המקרה של פרופ? דן אריאלי          

 למרות המחקרים המראים כי בטווח הארוך השקעה בשוק ההון עדיפה על פני כל השקעה אחרת, שכולנו בני אדם המונעים במידה רבה על ידי תפיסות ורגשות. פרופ? דן אריאלי, החוקר הטיות פסיכולוגיות כגון אלה, סיפר שבעת המשבר הפיננסי בשנת 2008, הוא הזין סיסמה שגויה וגרם לנעילת חשבון ההשקעות שלו במכוון, כדי למנוע מעצמו את הגישה למידע על ההפסדים בתיק מחשש שלא יעמוד בלחץ.

ה. "כרוניקה של בועה ידועה מראש":

מאמרו של פרופ' אורן קפלן שפורסם במהדורה הישראלית של Forbes בשנת 2004. פרופ' אורן קפלן פרסם ספרים ומאמרים בתחומי הפסיכולוגיה והשילוב בין פסיכולוגיה למינהל עסקים.                                                                                         מהו הגורם הפסיכולוגי שגורם למשקיע הממוצע ליפול כך שוב ושוב? הוא מסביר את זה בשני האפקטים הבאים: אפקט השכנוע העצמי ואפקט הבועה.

וכך כותב  הא פרופ' אורן קפלן: "אדם שונא סיכון מטבעו. אחרי נפילה דרמטית בשוק, המשקיע הקטן אינו נכנס לבורסה ומשקיף מהצד כיצד המשקיע המוסדי והעשיר רוכש מניות במחירים אטרקטיביים, שגורמים לה לעלות. לאחר כמה שנים של עליות מרגיש המשקיע הקטן בטוח דיו לחזור לשוק. הוא אינו מסוגל להתמודד עם המחשבה שכולם מרוויחים ואילו הוא אינו "שותף בחגיגה".

פעמים רבות ישקיע הרבה יותר מכפי יכולתו. מהי יכולתו? אלה הסכומים שאינם מסכנים את איכות חייו השוטפת אם ייעלמו יום אחד. כשסכומים אלה יהיו בסיכון, הוא לא יוכל להישאר שווה נפש, וייאלץ לפדות במוקדם או מאוחר את הקרן בסכומים נמוכים בהרבה משוויה הקודם, רק מכיוון שהוא נעדר מרווח פיננסי ועצמה פסיכולוגית, שמאפשרים לחלק מהגדולים ממנו לחכות בסבלנות עד חלוף המשבר.

חשוב לציין שהבורסה רווחית יותר מכל השקעה סולידית לטווח הארוך. אך המשקיע הקטן נכנס בדרך כלל לבורסה עם תיאבון ועם נכונות לסכן את עצמו כדי "להכות את השוק". מאחר שעשה זאת כאשר הבורסה נמצאת בשערים גבוהים יחסית, רב הסיכוי שעדיין יימצא שם כאשר תתפוצץ הבועה.

כשהשערים נמוכים וחלק ניכר מכספו אבד, הוא יברח ויישבע שלעולם לא ישקיע עוד בבורסה. את הסחורה האטרקטיבית שהוא מוכר יקנו כאמור בזול גופים כלכליים, שישמחו למכור לו אותה שוב בהמשך, רק כדי שיוכל להתרסק איתה שוב."

 

לסיכום

משקיעים ותיקים וידועים, כמו ג?ון בוגל או וורן באפט, ידועים באמירות שלהם שבעת משבר ?עדיף לא לעשות כלום?, אני טוען הפוך שבגלל האפקטים הפסיכולוגיים, והמחקרים שהבאתי – המשקיע הממוצע חייב למכור מיד, ברגע שהוא מזהה משבר אמיתי והתרסקות הבורסה.

ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס   טלפון: 050-9258355  ------------herzli99@gmail.com----------------------------------- 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב