מרכז בינלאומי לחינוך לשלום ולסובלנות בירושלים 

מרכז חינוכי בינלאומי לשלום ולסובלנות בירושלים

א.      הקדמה.

המאמר מסתמך על הצעת פרוייקט שהוצגה בשנת 2000, בפני עיריית ירושלים, בכירי משרד החינוך, ומחנכים. שנה לאחר מכן פרצה האינתיפאדה השנייה, והטיפול נדחה. במקומו ייסד מחבר המאמר את פורום המחנכים לחינוך לסובלנות בשנת 2001. בפורום זה חברו יחד 60 בתי ספר על יסודיים מרחבי הארץ, ממלכתיים, ממלכתיים דתיים וישיבות, ערביים.

ההצעה המחודשת היא שבירושלים יוקם מרכז חינוכי שמטרתו לקדם את החינוך לשלום ולסובלנות. המרכז יעודד ויטפח קשר אישי הדוק בין מנהיגים בני נוער , יהודים וערבים, וכן מארצות העולם כולו, בעיקר מאזורים בהם שרויה מחלוקת פוליטית וחברתית. במקביל , יהיה זה זה מרכז לאנשי חינוך אשר יטפחו בצוותא את תחום לימודי השלום והסובלנות. אחד מתוצריו של המרכז יהיו תכניות לימוד וחומרים דידקטיים מתקדמים, בשפות שונות.

מוסדות ותהליכים לפיתוח חינוך לשלום וסובלנות קיימים בעולם ובישראל שנים רבות. תיאוריות פילוסופיות וחינוכיות קיימות במחקר האקדמי, תוך ניסיון ליישמן במערכות החינוך, ומסגרת ארגונים רבים המוקמים תחת חסויות בינלאומיות, אישים בעלי חזון, וחסויות של מדינות. למעורבות מוסדות אקדמיים יש יתרון רב בפיתוח תורות העוסקות בהבנת נרטיבים ובקידום דיאלוגים אנושיים. אולם לתחום האקדמי הזה יש השפעה על מעגל מצומצם של אנשים, עם מעט מאד הקרנה על השטח. הסכסוך הישראלי- ערבי, או הישראלי פלסטיני הוא ארוך שנים, ומחלחל כבר אל הדור השלישי, מבלי שנראה פתרון כלשהו באופק. עניינו של נייר עבודה זה איננו בעיסוק בסוגיה הפוליטית והאסטרטגית. לדעתי, יש להפריד בין הקונפליקט הפוליטי לבין פיתוח ערכי סובלנות וזיקה לחברה רב תרבותית. כל דרך אחרת – נדונה מראש לכישלון. גם בתוך החברה הישראלית עצמה, חינוך לסובלנות צריך להיות אחד מערכי היסוד, ללא קשר להזדהויות פוליטיות שונות.

הנחת היסוד של נייר עבודה זה היא כי ישנם שני סוכני שינוי משמעותיים אשר ביכולתם להשפיע על הרבדים הרחבים של החברה. אנשי החינוך והמנהיגות של בני הנוער. הם לא היחידים, אך הם תשתית אנושית אפקטיבית.

המרכז החינוכי יכלול בתוכו ארבע אונות הקשורות זו בזו:

• מרכז סמינריוני למורים ומחנכים מרחבי העולם , בו ילמדו ויפתחו תכניות לימוד המיועדות לטיפוח הבנת תהליכי שלום וסובלנות
• בית ספר סמינריוני לבני נוער מנהיגים מכל העולם לתכניות מקדמות סובלנות, לתקופות של חודשייים , שלושה.

בשלבים מאוחרים יותר:

• בית ספר בינלאומי לתלמידי תיכון אשר יקנה לתלמידיו, בין היתר, את הדיפלומה I.B.O (Organization International Baccalaurat). שילוב לימודי תיכון עם לימודי החברה הרב תרבותית הסובלנית.
• מרכז הפקת והפצת חומרי לימוד ואמצעים דידקטיים לטיפוח תרבות סובלנית  בשפות שונות.

רעיון הקמת המרכז החל להבשיל לאחר רצח יצחק רבין ז"ל. אחת התגובות המובהקות לרצח, היתה התעוררות ציבורית, בעיקר בקרב צעירים ונוער, לפעולה של דיאלוג חברתי, והתמודדות עם הקצנה פוליטית – חברתית.

ב. הגישור הבינתרבותי

בעיית היסוד בסכסוכים ואלימות בין קבוצות ועמים קשורה בנתק התרבותי שביניהם. הנטייה היא לבחון סכסוכים על רצף התפתחות היסטורית, בעיית גבולות גיאוגרפיים, מאבקי שליטה. האמת היא שעם השנים הסכסוך מקבל תאוצה משלו, מנציח את עצמו, ומציב מחסומים בפני הידברות והבנה בין הצדדים. לאט לאט, מתרבדת ומונצחת תחושת הניכור וגם השנאה. הסכסוך מוליד התנהגויות, התייחסות וקודים חברתיים – תרבותיים. ככל שהוא נמשך, קשה יותר לחלץ את הדורות הבאים ממנו.

נשיא מצרים הנרצח, אנואר סאדאת, נחת בישראל ב 1978 בניסיון לשבור מחסום פסיכולוגי של הערבים והישראלים ביחסיהם אלה עם אלה. מבין הישראלים, כולל הנאורים שביניהם, מעטים האמינו שאכן ינחת בישראל. נחתם חוזה שלום בין ישראל ומצרים. יוצבו גבולות, והחשוב מכל, נמנעו מלחמות בעתיד. מבחינה חברתית- תרבותית נותרו מחסומים גבוהים הקשורים בנוגדנות רגשית לכל קשר שוטף ונורמלי בין ישראלים ומצרים.

על אף שלסכסוכים ומלחמות ישנם גורמים רבים והיבטים מגוונים, ברור כי הטמעת גישור בינתרבותי היא מפתח להנמכת להבות הסכסוך, והיא לא פחות חשובה מהתדיינות דיפלומטית בין צדדים. לא שכן, גישור בינתרבותי הוא מפתח לאיחוי קרעים וקירוב בין חלקים שונים בחברה. תהליכים בינתרבותיים דורשים הכנה, חינוך, למידה, דינמיקה מאפשרת. היעד הראשון של מרכז בינלאומי מוצע להקל על ההתקרבות וההבנה ההדדית. לאפשר מתן לגיטימיות מכל צד כלפי משנהו. במקרים קיצוניים, גישור בינתרבותי עשוי לפתור בעיות שאינן נפתרות במישור הפוליטי.

התפקיד השני של גישור בינתרבותי, הוא לסייע לכל אדם למקם את עצמו בסביבתו התרבותית, מבלי להתחכך עם סביבות תרבותיות אחרות. במילים אחרות: תהליך גישור בינתרבותי איננו מעודד הקהיית הזהות התרבותית האישית והקבוצתית של כל אחד מאתנו. נהפוך הוא, ככל שאדם יחדד ויכיר בזהותו, ואף יהיה גאה בה, כן תתאפשר לו הגישה התרבותית להכרת האחר השונה.

בחבל קוויבק שבקנדה, למשל, אחת הדרכים לקירוב בין הרוב דובר האנגלית בקנדה (והמיעוט דובר האנגלית בקוויבק עצמה), לבין המיעוט הקנדי דובר הצרפתית, הייתה גישור בינתרבותי, שנועד לחזק לגיטימציה הדדית של האחד מול השני. הכרה של החברה הקנדית ביישות של שתי תרבויות, שהן תוצר של היסטוריה משותפת, הייתה מפתח ליתר יציבות, גם אם לא נפתרו כל הבעיות הפוליטיות. בסופו של דבר הפיתרון לבעיית חבל קוויבק היה האוטונומיה התרבותית של החבל, כחלק מפדרציית קנדה.

בחברה הישראלית, הנתק התרבותי בין ערבים ויהודים הוא אימננטי. הינו תולדה של יריבות מתמשכת, מאבקים ושונות. במהלך ההיסטוריה המפותלת של יחסי יהודים וערבים, בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני, וכן מלחמות המזרח התיכון, התקבעו נאראטיבים של כל צד לגבי זהותו, ולגבי זהותו של "האחר".

ג.הגישור ככלי פיתוח תקשורת בינאישית

במרכז הבינלאומי לחינוך לשלום וסובלנות, יתפוס נושא מיומנות הגישור מקום מרכזי בתכנית הלימודית חווייתית. באמרנו גישור – אין הכוונה למקצוע הגישור המקובל במערכת המשפטית או באמצעים ליישוב סכסוכים משפחתיים, עסקיים. הכוונה היא לגישור ככלי בידי מורים ומחנכים, מובילי דעת קהל, מנהיגים חברתיים. משתתפי תכניות המרכז הבינלאומי, יחוו ויתנסו בתהליכי ניהול גישור, הפנמת גישות של אמפטיה, הכרת שונות חברתית תרבותית. הפילוסופיה המנחה את תחום הגישור, אומרת שאין סכסוך או קרע חברתי, שאינו ניתן לפיתרון ומיתון. בני אדם הם זאב זה לזה בבסיסם, כאמרתו של תומס הובס, אך גם אם יש אמת בטענתו, דינמיקה אנושית שיטתית שתיווצר ביניהם – יכולה לנטרל את היריבות והאלימות.

ד. סימולציות של סכסוכים ברמות האישיות, החברתיות, הבינתרבותיות.

סימולציה היא אחד הכלים שיפותחו במרכז. הסימולציות מאפשרות לדמות כל קונפליקט אנושי בכדי לנסות ולפתור אותו לטובת כל הצדדים. נתעלם כרגע ממלחמות, טרור וטבח של בני אדם. בעזרת סימולציה ניתן להציע פתרונות למחלוקות, שתחילתם בהידברות בין הצדדים. ההידברות יוצרת אקלים המאפשר לפתח סובלנות, הקשבה הדדית, שהן תנאי ליישוב מחלוקות. במערכת החינוך ובמערכת האקדמית – נהוג לעיתים לקיים סימולציות בסגנון דרמטי, עם סממנים חיצוניים, מבלי להתמקד בשלב בירור הנושאים וחקירתם לעומק. הכוונה בפרוייקט הזה, היא לקיים סימולציות ממושכות, עם גמישות בהתפתחות שלהן, בהתאם להתרחשות בין הצדדים, ומידת ההסכמיות אליה הם מגיעים. עוד עיקרון בחלק הזה של תכנית המרכז – אין פיתרונות של "שחור ולבן", אין קונפליקט שיש לו רק שתי פנים לכאן ולכאן.

ה. דיבייט (DEBATE) – כלי לניהול דיונים

תכנית הלימודים במרכז תסתמך על פיתוח כלי הדיבייט, הנחשב לאמצעי פורה לחידוד ומיקוד סביב מחלוקות קיימות. הבאת הטיעון והצגת התמונה הכוללת של המחלוקת או הסכסוך היא הזכות של כל צד. המרכז יטפח תרבות של דיון, מתכונת בריאה לויכוח, תוך הבנה כי נושאים מחלוקתיים עלולים להסתיים בחוסר הסכמה. ההידברות בין הצדדים הינה תהליך.

ו. לימודי הדתות

לימודי הדתות במרכז הבינלאומי יתמקדו בהבנת הרקע ההיסטורי, התיאולוגי והתרבותי של שלוש הדתות: היהדות, הנצרות, האסלאם. וכן מבואות להכרת דתות אחרות בעולם. היבט זה הוא חשוב לאור מקומן של הדתות והדתיות במחלוקות, על אף גישות היסטוריות שונות הטוענות כי אין לדת חלק בסכסוכים עכשוויים. גישות אלה נדחות שוב ושוב על ידי חוקרים, הרואים בדת בתקופה המודרנית והפוסט מודרנית, גורם מרכזי להבנת סכסוכים.

לימודי הדתות יתמקדו בלימוד משווה ביניהן, זרמים בכל אחת מהן. לימוד זה עוסק לא רק בהבנה סוציולוגית פוליטית, אלא בתחום הרגיש של אמונה. אלה לימודים שידרשו מידה של כבוד הדדי, זהירות מפני הכללות גורפות וסטיגמטיזציה. יודגש כי אין מרכז כזה יכול להתיימר לפתור סוגיות תיאולוגיות ישנות וחדשות, ואין הוא יכול להיכנס לעומקם של סיכסוכים פוליטיים המונעים על ידי גורמים דתיים. לימוד כזה יכול לחזק את המתונים, בעלי הגישה המכילה, המגשרת.

ז. לימודי השלום

תחום לימודי השלום נתפס בעיני רבים כתחום נאיבי, לא מציאותי – בעיקר במרחב המזרח התיכון. המרכז המוצע בירושלים איננו בא לחדש במה שכבר ידוע. ישנם עקרונות פסיכולוגיים וחינוכיים לטיפוח אקלים ומסגרת מעודדת שלום בין אנשים. אחת התובנות החשובות בלימוד כזה היא של אחד החוקרים הראשונים שהצביע על כך היה האווארד גארדנר, ב 1983. אך גם לפניו, נוצרו תכניות חינוך לשלום באירופה המערבית על חורבותיה של מלחמת העולם השנייה.

במרכז הבינלאומי ילמדו ויחוו את הנושא, הן מההיבט הראציונלי של הברכה בשלום, והן מההיבטים האמוציונליים, הנאראטיביים הנלווים אליו באופן טבעי. משתתפי התכניות יחווי אקלים של שלום, אך גם יתחייבו, איש איש בארצו, להגשים תהליך חברתי תרבותי הנובע מתורת השלום.

ח. הפרקטיקה של המרכז החינוכי הבינלאומי לשלום וסובלנות

בישראל, ובירושלים בפרט, פועלים מוסדות רבים שעיסוקם בחינוך לסובלנות מזווית זו או אחרת. בישראל ובעולם פועלים ארגונים רבים, עם חסויות שונות, לעידוד החינוך לסובלנות, וההידברות בין בני הדתות והלאומים השונים. בירושלים הוקם מרכז עולמי לסובלנות בחסות קרן ירושלים, ב 2012. ככלל, פועלים בישראל מאות ארגונים ועמותות שמטרותיהם קידום הסובלנות בעיקר בין יהודים וערבים, או יהודים ופלסטינים. היוזמות הן בכיוונים מחקריים, מפגשים, ועידות, כנסים, מלגות. אחד המוסדות שהובילו בתחום היה "גבעת חביבה" שנוסד ב 1949. אחד האנשים שהשפיע מאד על כותב מאמר זה היה הפרופ' גבריאל סלומון, חתן פרס ישראל לחקר החינוך, אשר גיבש גישה העוסקת בחינוך לסובלנות ושלום, וזכתה לפרסום עולמי. מטרת ההצעה הנוכחית היא לבנות מעגל רחב חדשני של אנשי חינוך ומנהיגות צעירה, אשר יהיו מחויבים לעשייה בקרב שורשי הקהילות שלהם.

התכנית תפעל במסגרת בסיסית של שני מבנים: מורים ומנהיגות צעירה. פרק הזמן של כל מחזור לימודים יהיה חודשיים. התכנית תיבנה במשותף על ידי אנשי חינוך ואקדמיה. מעגל של חמשה מחזורים בשנה יוכל לייצר תשתית אנושית אשר תשפיע ותקדם יישומים של חינוך לשלום והבנת חברה רב תרבותית. אל הסמינרים יופנו מורים, אנשי חינוך ומנהיגות צעירה מכל העולם. הניסיון המצטבר מתכניות המפגש הרבות בין יהודים וערבים, מראה כי השתלבות בני לאומים שונים, כולל מאזורי סכסוכים פוליטיים שונים, מאפשרת שיח פתוח ולא לעומתי. התכנית תשלב את העולם הדיגיטלי, אשר יאפשר המשך קיומה, והמשך חיותה כרשת חברתית מקצועית.

השלבים המוצעים בהמשך לשלב הסמינרים, הינם הקמת בית ספר בינלאומי I.B.O, רשת המפעילה כיום בעולם  למעלה מ 4000 בית ספר, אשר בחרו בתכנית בהיקפים שונים. לרובם אין ייעוד מפורש של עיסוק בחינוך לסובלנות, אך מטבעם הם מפגישים בני נוער מקהילות, עדות, ארצות שונות. רשת זו פועלת מ 1968 בישראל נפתחו מסגרות כאלה בכפר הירוק, בבית הספר של הכנסיה האנגליקנית, בבית הספר כדורי. שלב נוסף בפרויקט הם הפרסומים ותיעוד של עבודת המרכז. בכלל זה מתווה דיגיטלי און ליין אשר יפיץ את תורת המרכז בכל מקום.

ט. היבטים של הסמכה וקרדיט

הנהגת הפרויקט תבחן צעדים של ממש אשר יזכו את את בוגרי התכנית בקרדיט. כך תיבחן קרדיטיזציה ללומדי חינוך והוראה באוניברסיטה, ובמכללות. תעודת בוגר התכנית תסמיך אותוה כמנחה ושגריר של החינוך לסובלנות בקהילה. בוגרי התכנית יזכו בחשיפה בארצותיהם, להיותם מנהיגי החינוך לסובלנות וקידום ערכים של שלום והידברות.    

ירושלים

ירושלים היא סמל, ומפגש בו מצטלבות תרבויות ודתות. היא מוכרת כעיר עם מחלוקות עמוקות, ויחד עם זאת היא קרויה עיר השלום. במהלך הדורות קודשה העיר כסמל של כמיהה לשלום. ישנן תכניות מצוינות בכל רחבי העולם, במחנות קיץ, בועידות, בחסות האו"ם. קיומו של מרכז כזה דווקא בעיר הנצח, על אף המחלוקות, יבטא עשייה אותנטית, בתוך עיר אטרקטיבית מבחינה תיירותית, ומרתקת מבחינה אנושית.  

(המסמך המקורי  בשנת 2000 נכתב בארבע שפות: עברית, ערבית, ספרדית ואנגלית)