טיול לאחד מפלאי העולם, אנגקור שבקמבודיה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

טיול לאחד מפלאי העולם, אנגקור שבקמבודיה 

מאת    [ 31/03/2018 ]
מילים במאמר: 1705   [ נצפה 350 פעמים ]

 
 

 

במאה התשיעית לספירה התפתחה אימפריה שהשתרעה עד לגבול הודו במערב, ים סין במזרח ודרום סין בצפון, אימפריית הקמר, אנגקור הייתה בירת האימפריה במשך כשלוש מאות שנה. במרוצת שנים אלו נבנו מאות מקדשים וארמונות בארכיטקטורה ייחודית שהיא שילוב של סגנון דתי הודי – הינדי וקמרי מקומי. בעקבות מלחמות אין קץ עם ממלכת סיאם שקעה העיר והסתתרה במעמקי הג'ונגל. העיר נתגלתה מחדש רק בסוף המאה ה-19. המקדשים המפורסמים: מקדש אנגקור טום, מקדש באיון עם פסלי הראש האדירים . שרשי העצים מתפתלים מסביב למבנים ובתוכם תופעה שמקנה למקום הילה של מסתוריות.

המקדשים של אנגקור נבנו בין השנים 879-1191 לספירה, בשנות השיא של התפתחות הציוויליזציה של שבט החמר, קבוצה אתנית שחיה בדרום מזרח אסיה, קמבודיה ותאילנד. המקדשים האלה מדהימים ביופיים ונחשבים להישגים גדולים עבור התרבות העתיקה שחיה כאן מסביבות שנת 800 לספירה ועד לאמצע המאה ה-15, אנגקור (Angkor) הייתה לב ליבה של אימפריית החמר (Khmer) האדירה, שהשתרעה על השטח שהיום הוא קמבודיה, וכמו כן על חלקים נרחבים שעתה שייכים לתאילנד, לאוס ווייטנאם. עם כל מלך חדש שעלה לשלטון, החל גם גל של בניה מחודשת.

המקדשים שהלכו וגדלו נבנו על ידי המלכים, כדי לשמש משכן לכת ה"דוואראג'ה" והיוו באותה תקופה ייצוג סמלי וארצי להר מרו המיתולוגי, ביתם הקדום של אלוהי ההינדו. הסמל לסמכותו האלוהית של המלך היה פסל כוחותיו של האל שיווה, בקודש הקודשים של הארמון והסגידה לו הייתה הדת הרשמית של המדינה. נבנו למעלה מ-100 מקדשים. התאילנדים בזזו את אנגקור בשנת 1431 והח'מרים נטשו את העיר בשנת 1432, מאז נשארה העיר בחזקת "אבודה" מאות בשנים. נזירים בודהיסטים משוטטים, שעברו דרך הג'ונגלים הסבוכים, נתקלו מפעם לפעם בחורבות המדהימות.

 עד המאה ה-11, אימפריית החמר הייתה הינדואיסטית. לאחר תקופה בודהיסטית קצרה, האמונה ההינדואיסטית קמה לתחייה במאה ה-13, רק כדי להתחלף שוב בבודהיזם בתקופת דעיכת האימפריה. במקדשים באנגקור, שני עולמות האמונה נפגשים. גילופים מפורטים ושופעים חיוניות מתארים סצנות מהאפוסים ההינדואיסטיים הגדולים, הראמאיאנה והמהאבהארטה, עומדים לצד פסלים של בודהיסטווה מלאי שלווה; בסיסי עמודים שבעבר הכילו לינגאם (סמל פאלי המייצג את האל שיווה), עתה תומכים בדמותו של בודהה.

תופעת האפסרות - אפסרה, דמות 'הרקדנית השמימית' של המיתולוגיה ההינדואיסטית, עברה צד והפכה לאחד מהאלמנטים המרכזיים של האדריכלות במקדשי הקמר הבודהיסטיים – ויותר מכך, גם סמל לאומי בקמבודיה המודרנית.

מקדש באיון (Bayon) בו 54 מגדלים נושאים את פני הענק של הבודהיסטווה אבלוקיסברה, אידיאל החמלה של זרם המהאיאנה בבודהיזם, בעוד שאפריזים אחרים לאורך האולם החיצוני מתארים תמונות מחיי היום-יום: נשים שמטפלות בשערן ובציפורניהן; קרב חזירים; האבקות; גברים ששותים יין אורז יחדיו; גבר שעכוזו ננשך על ידי צב, שהבעת ההלם והזעם על פניו עדיין ברורה גם לאחר שמונה מאות השנים שעברו

 

במקדש אנגקור וואט ניתן לחזות בגילופים ופיסולים מורכבים – קרבות מבעיתים ואירועים היסטוריים – שנחרתו לאורך יותר מ-700 מטרים של אולמות ואכסדראות. קיר אחד מציג את גן העדן, הארץ והגיהינום בשלוש שכבות המקבילות זו לזו, כאשר העולם התחתון הוא ערבוביה נוראית של עינויים וסבל: אנשים שקשורים זה לזה דרך הלחיים שלהם, שעצמותיהם נשברות ונמעכות, שלשונותיהם נתלשות מפיהם. כל פינה ופינה של הואט (Wat, מקדש בודהיסטי) מכוסה בגילופים, ובקומה השנייה של מקדש הפירמידה המרכזי ישנן יותר מ-1,500 אפסארות שמקשטות את הקירות – כל אחת מהן שונה מחברתה, עד לפרטים הזעירים של תנוחת האצבעות, תסרוקת השיער והתכשיטים שהיא עונדת. מהקומה העליונה אפשר להביט על צמרת עצי היער המקיפים אותו.   מספר האבנים ששימשו לבניית אנקגור וואט, הוא כשני מיליון, כמספר אבני הענק ששימשו את הבונים המצריים בעת בניית פירמידות הענק במצרים. האבנים האלו הובאו בעזרת פילים ממחצבה הנמצאת כ-65 ק"מ מכאן, באזור יערות גשם טרופיים.

בעיר הקמבודית והמבוצרת בחומה אנגקור ת'ום הצטופפו במאה ה-12 למעלה ממיליון בני אדם. תעלת מגן ברוחב 100 מטרים הקיפה את החומה המרשימה הזו. בתעלה שחו להנאתם תנינים מפחידים, כשהם משמשים גורם מרתיע למי שירצה לחדור לעיר דרך התעלות. בחומת העיר היו חמישה שערים והכניסה אליה הייתה דרך השער עם פסלי הראשים הגדולים המסתכלים לכל הכיוונים. שתי שורות ארוכות של פסלים מלווים עד היום את כל מי שנכנס ויוצא דרך החומות העתיקות.

אולם התבליטים במקדש בנטאי סריי (Banteay Srei) מאפיל על שאר האולמות באתר. בניגוד לשאר המקדשים, בנטאי סריי עשוי מאבן חול וורודה. הוא עוטר בתבליטים ופסלים רבים מספור שנוצרו לפני יותר מאלף שנים, בעדינות ותשומת לב עוצרת נשימה: אצבעותיהן של האפסארות גולפו כל אחת בנפרד, כמו גם שיניהם של האלים הקופים, שכל אחת מהן זעירה מגרגיר אורז. פירוש שם המקום הוא "מבצר הנשים", וזאת משום שנאמר שידיהם הגדולות של הגברים לא היו מסוגלות לבצע מלאכת פיסול כה עדינה ומורכבת.

מקדש מרהיב אחר ואחד המקדשים המפורסמים בקמבודיה הוא טה-פרום (Ta Prohm). מקדש זה נעזב על ידי הארכיאולוגים והחוקרים ונכבש על ידי עצי הג'ונגל, השולחים זרועות ושורשים אדירים ומפותלים כנחש, בין קירותיו העתיקים, לעיתים אף עוטפים את המבנים לגמרי וחוסמים את כניסותיו, כאילו הכריז הטבע את ניצחונו על אימפריית האדם. המקדש מסתתר בתוך היער, דבר שמוסיף ליופי ולמסתורין במקום. בריכת פרחי הלוטוס (WATER-LILIES) בכניסה מדהימה. הפרחים נפתחים בבוקר ונסגרים אחרי 3 שעות.

 

 

טיול לאחד מפלאי העולם, אנגקור שבקמבודיה

במאה התשיעית לספירה התפתחה אימפריה שהשתרעה עד לגבול הודו במערב, ים סין במזרח ודרום סין בצפון, אימפריית הקמר, אנגקור הייתה בירת האימפריה במשך כשלוש מאות שנה. במרוצת שנים אלו נבנו מאות מקדשים וארמונות בארכיטקטורה ייחודית שהיא שילוב של סגנון דתי הודי – הינדי וקמרי מקומי. בעקבות מלחמות אין קץ עם ממלכת סיאם שקעה העיר והסתתרה במעמקי הג'ונגל. העיר נתגלתה מחדש רק בסוף המאה ה-19. המקדשים המפורסמים: מקדש אנגקור טום, מקדש באיון עם פסלי הראש האדירים . שרשי העצים מתפתלים מסביב למבנים ובתוכם תופעה שמקנה למקום הילה של מסתוריות.

המקדשים של אנגקור נבנו בין השנים 879-1191 לספירה, בשנות השיא של התפתחות הציוויליזציה של שבט החמר, קבוצה אתנית שחיה בדרום מזרח אסיה, קמבודיה ותאילנד. המקדשים האלה מדהימים ביופיים ונחשבים להישגים גדולים עבור התרבות העתיקה שחיה כאן מסביבות שנת 800 לספירה ועד לאמצע המאה ה-15, אנגקור (Angkor) הייתה לב ליבה של אימפריית החמר (Khmer) האדירה, שהשתרעה על השטח שהיום הוא קמבודיה, וכמו כן על חלקים נרחבים שעתה שייכים לתאילנד, לאוס ווייטנאם. עם כל מלך חדש שעלה לשלטון, החל גם גל של בניה מחודשת.

המקדשים שהלכו וגדלו נבנו על ידי המלכים, כדי לשמש משכן לכת ה"דוואראג'ה" והיוו באותה תקופה ייצוג סמלי וארצי להר מרו המיתולוגי, ביתם הקדום של אלוהי ההינדו. הסמל לסמכותו האלוהית של המלך היה פסל כוחותיו של האל שיווה, בקודש הקודשים של הארמון והסגידה לו הייתה הדת הרשמית של המדינה. נבנו למעלה מ-100 מקדשים. התאילנדים בזזו את אנגקור בשנת 1431 והח'מרים נטשו את העיר בשנת 1432, מאז נשארה העיר בחזקת "אבודה" מאות בשנים. נזירים בודהיסטים משוטטים, שעברו דרך הג'ונגלים הסבוכים, נתקלו מפעם לפעם בחורבות המדהימות.

 עד המאה ה-11, אימפריית החמר הייתה הינדואיסטית. לאחר תקופה בודהיסטית קצרה, האמונה ההינדואיסטית קמה לתחייה במאה ה-13, רק כדי להתחלף שוב בבודהיזם בתקופת דעיכת האימפריה. במקדשים באנגקור, שני עולמות האמונה נפגשים. גילופים מפורטים ושופעים חיוניות מתארים סצנות מהאפוסים ההינדואיסטיים הגדולים, הראמאיאנה והמהאבהארטה, עומדים לצד פסלים של בודהיסטווה מלאי שלווה; בסיסי עמודים שבעבר הכילו לינגאם (סמל פאלי המייצג את האל שיווה), עתה תומכים בדמותו של בודהה.

תופעת האפסרות - אפסרה, דמות 'הרקדנית השמימית' של המיתולוגיה ההינדואיסטית, עברה צד והפכה לאחד מהאלמנטים המרכזיים של האדריכלות במקדשי הקמר הבודהיסטיים – ויותר מכך, גם סמל לאומי בקמבודיה המודרנית.

מקדש באיון (Bayon) בו 54 מגדלים נושאים את פני הענק של הבודהיסטווה אבלוקיסברה, אידיאל החמלה של זרם המהאיאנה בבודהיזם, בעוד שאפריזים אחרים לאורך האולם החיצוני מתארים תמונות מחיי היום-יום: נשים שמטפלות בשערן ובציפורניהן; קרב חזירים; האבקות; גברים ששותים יין אורז יחדיו; גבר שעכוזו ננשך על ידי צב, שהבעת ההלם והזעם על פניו עדיין ברורה גם לאחר שמונה מאות השנים שעברו

 

במקדש אנגקור וואט ניתן לחזות בגילופים ופיסולים מורכבים – קרבות מבעיתים ואירועים היסטוריים – שנחרתו לאורך יותר מ-700 מטרים של אולמות ואכסדראות. קיר אחד מציג את גן העדן, הארץ והגיהינום בשלוש שכבות המקבילות זו לזו, כאשר העולם התחתון הוא ערבוביה נוראית של עינויים וסבל: אנשים שקשורים זה לזה דרך הלחיים שלהם, שעצמותיהם נשברות ונמעכות, שלשונותיהם נתלשות מפיהם. כל פינה ופינה של הואט (Wat, מקדש בודהיסטי) מכוסה בגילופים, ובקומה השנייה של מקדש הפירמידה המרכזי ישנן יותר מ-1,500 אפסארות שמקשטות את הקירות – כל אחת מהן שונה מחברתה, עד לפרטים הזעירים של תנוחת האצבעות, תסרוקת השיער והתכשיטים שהיא עונדת. מהקומה העליונה אפשר להביט על צמרת עצי היער המקיפים אותו.   מספר האבנים ששימשו לבניית אנקגור וואט, הוא כשני מיליון, כמספר אבני הענק ששימשו את הבונים המצריים בעת בניית פירמידות הענק במצרים. האבנים האלו הובאו בעזרת פילים ממחצבה הנמצאת כ-65 ק"מ מכאן, באזור יערות גשם טרופיים.

בעיר הקמבודית והמבוצרת בחומה אנגקור ת'ום הצטופפו במאה ה-12 למעלה ממיליון בני אדם. תעלת מגן ברוחב 100 מטרים הקיפה את החומה המרשימה הזו. בתעלה שחו להנאתם תנינים מפחידים, כשהם משמשים גורם מרתיע למי שירצה לחדור לעיר דרך התעלות. בחומת העיר היו חמישה שערים והכניסה אליה הייתה דרך השער עם פסלי הראשים הגדולים המסתכלים לכל הכיוונים. שתי שורות ארוכות של פסלים מלווים עד היום את כל מי שנכנס ויוצא דרך החומות העתיקות.

אולם התבליטים במקדש בנטאי סריי (Banteay Srei) מאפיל על שאר האולמות באתר. בניגוד לשאר המקדשים, בנטאי סריי עשוי מאבן חול וורודה. הוא עוטר בתבליטים ופסלים רבים מספור שנוצרו לפני יותר מאלף שנים, בעדינות ותשומת לב עוצרת נשימה: אצבעותיהן של האפסארות גולפו כל אחת בנפרד, כמו גם שיניהם של האלים הקופים, שכל אחת מהן זעירה מגרגיר אורז. פירוש שם המקום הוא "מבצר הנשים", וזאת משום שנאמר שידיהם הגדולות של הגברים לא היו מסוגלות לבצע מלאכת פיסול כה עדינה ומורכבת.

מקדש מרהיב אחר ואחד המקדשים המפורסמים בקמבודיה הוא טה-פרום (Ta Prohm). מקדש זה נעזב על ידי הארכיאולוגים והחוקרים ונכבש על ידי עצי הג'ונגל, השולחים זרועות ושורשים אדירים ומפותלים כנחש, בין קירותיו העתיקים, לעיתים אף עוטפים את המבנים לגמרי וחוסמים את כניסותיו, כאילו הכריז הטבע את ניצחונו על אימפריית האדם. המקדש מסתתר בתוך היער, דבר שמוסיף ליופי ולמסתורין במקום. בריכת פרחי הלוטוס (WATER-LILIES) בכניסה מדהימה. הפרחים נפתחים בבוקר ונסגרים אחרי 3 שעות.

 

 

ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס   טלפון: 050-9258355  -------------------------------------------

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב