סוגיות באסטרופיזיקה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

סוגיות באסטרופיזיקה 

מאת    [ 11/10/2017 ]
מילים במאמר: 902   [ נצפה 1728 פעמים ]

 
 

הפילוסופים היווניים שלא היו אמורים להיות חכמים (אלא אוהבי חוכמה שכן משמעות השם פילוסוף הוא אוהב חכמה, פילו-אוהב, סופיה-חכמה). הם היו אמורים להיות אנשי מוסר, מטיפים בשער, אסטרונומים, מוזיקאים, מתמטיקאים, גיאומטריקנים ומה לא? ועוד שלל של תחומים שהעסיקו באותה תקופה את בני האדם, הפילוסופים דאז היו אמורים לתת תשובה על שאלות שרווחו באותה עת.

ביוון הקלאסית בניגוד לעת החדשה, מקובל לחשוב שבכל מה שקשור לתחום המדע כאשר זה נאמר או נמסר על-ידי בר-סמכא בתחומו ונחשב כיום מהימן יותר, כי בר-סמכא בתחומו הוא מי שבא לקבוע חוקים או תיאוריות או לתת תשובה למה שקשור בין היתר בתחום הקוסמוס, הוא אמור להיות בעל סמכויות ראשיות, ושיש לו גם השכלה בסיסית בתחומים כמו אסטרונומיה, פיזיקה וקוסמולוגיה.


קוסמולוגיה הוא בעצם תחום שעסקו בו בני עמים בעבר הרחוק, כמו בבל ואשור, אבל ברור כי התשובות שהם סיפקו היו שונות מהתשובות של היום, אשר מבוססות על תצפיות ועל ניסויי מעבדה לעומת מה שבעבר היה בעצם מיתוס.


כיום מדען מוערך יותר ויותר כאשר הוא קשור לנושא ספציפי כמה שיותר בצורה נקודתית. אם אנחנו נדרשים לסוגיות בתחום הקוסמוס, שאף אחד לא נתן להם תשובה, ולא שאל אותה, זה לגיטימי שגם אדם שלא הגיע בדיוק מתחומים אלו שעוסקים ברזי היקום, בכל זאת ינסה לענות עליהם. כמובן, ומאחר ואלו לא דברים שמובאים מהאורים והתומים אשר לא מקובל לחלוק עליהם.


יש במאמר זה כמה סוגיות כמו למשל עד היכן משתרעת מערכת השמש. השאלה הזו קשורה לעובדה כי ביקום אין תופעה של גרם שמימי מסוים מקיף גרם שמימי אחר, כמו למשל שהירח מקיף את כדור הארץ, כי העובדה (הרווחת) היא שכדור הארץ מקיף את השמש. למען הדיוק צריך להבין כי גרמי שמים מקיפים נקודה משותפת ולפיכך כדור הארץ והשמש מקיפים נקודה משותפת, ובגלל הדומיננטיות של השמש במסה שלה, הנקודה המשותפת נמצאת בשמש עצמה, אך לא במרכזה, ולפיכך די עובדה זו, כי השמש מושפעת מבחינה גרביטציונית מכל המסה שנמצאת במערכת שלה, כמו כוכבי לכת, ירחים שביטים ועוד גופים. השמש מהווה בעצם 99 אחוזים מכלל מערכת השמש. אי לכך ניתן להבחין בהפרעות גרביטציוניות בזמן צפייה בשמש. השאלה הנדרשת לפיכך היא היכן אמורה להיות נקודה משותפת סבירה נעים גרמי שמיים.


ניתן ליצור סינתזה בין הרעיון של הרקליטוס, פילוסוף יווני, שטבע את הביטוי "פאנטה רי", כלומר אינו יכול להיכנס לעולם לאותו נהר, יחד עם הכלל שלעולם לא ניתן להגיע לאותו מקום בחלל. פירוש המילים ביוונית "פאנטה ריי הוא, הכל זורם. כך לא תוכל להיכנס לאותו נהר פעמיים, כי אלה כבר לא אותם המים. כך גם כדור הארץ למשל, לאחר שנה, הוא אומנם מגיע לאותה לנקודה ביחס לשמש, אך מאחר והשמש יחד עם מה שכלול במערכת שלה מקיפה נקודה במרכז הגלקסיה, במחזור בן כ-200 מיליון שנה, הרי שכעבור שנה כדור הארץ למשל, יהיה בנקודה אחרת בחלל. ידוע שגם גרמי שמיים יש להם לידה, מהלך אבולוציוני וסוף חיים, אם כי בסדר גודל של מיליארדי שנים.


כשמדובר בכוכבים כמו השמש שלנו או בהתפוצצות אחרי מיליוני שנה של קיום (מה שנקרא סופרנובה), מבחינה אסטרונומית מיליוני שנה הם מעט זמן. יש לזכור שכוכב כמו השמש שלנו, מכלה את עצמו מקץ מיליארדי שנים. חומר של כוכב שהגיע לסוף ימיו נותר ממנו חומר גאזי וחומר ערפילי, אשר משמשים כחומר היולי ללידתו של כוכב חדש.


רווחת הדעה שמערכת השמש אשר אנו שייכים אליה נוצרה לפי תאוריית הערפילית אשר הסתחררה במשך מיליוני שנים ובשלב מסוים הפכה להיות מעין מעבדה גרעינית, בה המימן הופך להליום. וזה גם סוד הישרדותה של השמש, בעצם כל שמש, שהוא כוכב אחד ממיליארדים אשר נכללים בגלקסית שביל החלב. הרעיון העילאי הוא שיש המשכיות, כמו בהקשר לצאצאים שמביאים בעלי חיים. תופעה זו שהינה אקט של הישרדות שהינה התכלית היחידה שקיימת על רקע תופעות בעול שהינם מחזוריים, ולפי קוהלת "מה שהיה הוא שיהיה". יש גם לציין שגופנו מורכב מאותם חומרים מהם מורכב כוכב. ואפשר לומר כי אנו למעשה אבק של כוכבים, ובהקשר של הנקודה המשותפת, וגם הידרשות לסוגיה עד היכן משתרעת מערכת השמש יש ניסיון במסגרת הידרשות לשתי סוגיות אלו, ולנסות לתת להם תשובה.


חללית "פיוניר 10" הייתה לישות ראשונה, יצירה של האדם אשר חצתה את מערכת השמש כשפניה לחלל החיצון. בחללית זו היה דיסקט שהכיל כתב ציורים ובשפה בינארית של מחשב, שאמור להיות מסר לציביליזציה זרה, אם תצליח לירט את החללית, ויש לציין שסיכוי לכך שואף כמעט לאפס. לצורך יציאתה ממערכת השמש, היא עברה בדרכה החוצה בין כוכבי הלכת שבתאי וצדק, בעלי מסה גדולה מבין מסות כוכבי הלכת האחרים. בניצול כוח המשיכה של כוכבי לכת אלו, היא נהדפה אל מחוץ למערכת השמש.

השאלה הנשאלת היא מאיזו נקודה ניתן לומר שפיוניר 10 חצתה את מערכת השמש בדרך החוצה ממנה. התשובה המתבקשת היא, ויש להניח שכל אסטרונום, או אסטרופיזיקאי יידרש לסוגיה זו ויאמר שזוהי הנקודה שכח המשיכה של השמש לא חל עליה. החללית תמשיך כתוצאה מהתנופה שקיבלה ושהוציאה אותה ממערכת השמש, באותו קו או מסלול שנוצר במהלך ההדיפות, עד שתגיע לנקודה שכוכב אחר מהשמש יפעיל עליה את כוח המשיכה שלו.


לגבי הנקודה המשותפת, ניקח לדוגמא את הקונסטלציות של כדור הארץ והירח. שני גופים כאלו נעים סביב נקודה משותפת, והשאלה הקרדינלית בהקשר זה היא, היכן ממוקמת נקודה זו. אם כך, נקודה זו פרופורציונאלית למסת שני הגופים. כידוע מסת הירח הוא שביעית לערך מזו של כדור הארץ. אדם שישקול את עצמו על כדור הארץ, והמשקל יראה 70 ק"ג, ישקול על הירח 10 ק"ג. זו גם הסיבה שבצילומים של אסטרונאוטים על הירח הם נראים כאילו שהם מרחפים, על אדמת הירח, אז מאחר והנקודה המשותפת פרופורציונאלית למסת הגופים, אז הנקודה המשותפת בהתאם לכך, תהיה, אם לצורך העניין המרחק בין כדור הארץ לירח הינו נניח 80,000 ק"מ, אזי הנקודה המשותפת תהיה במרחק לערך של 100,000 ק"מ מכדור הארץ, 700,000 ק"מ מהירח. בפועל מרחק כדור הארץ מהירח הוא בממוצע כ-380,000 ק"מ.


תם ונישלם.

רפאל לירז

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב