הנזקים שאנו גורמים לעצמינו ויכולים למנוע אותם
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הנזקים שאנו גורמים לעצמינו ויכולים למנוע אותם 

מאת    [ 28/11/2016 ]
מילים במאמר: 898   [ נצפה 3059 פעמים ]

 
 

הנזקים שאנו גורמים לעצמינו ויכולים למנוע אותם

מלים ומשמעותן

מלים יכולות להיות מאוד הרסניות. מלים נשארות חרוטות בתת המודע. משהו שנאמר לנו ופגע בנו נשאר איתנו לאורך החיים. שמתם לב בטח, שמלים מסוימות יוצרות בכם אי נוחות, תגובת כעס, פגיעות מיידית ולא תמיד ברור לכם למה הגבתם בכאלה עוצמות. אלה אותן מלים שתמיד תחברנה אתכם לחוויה לא נעימה.

אני זוכרת שפעם מישהו שאינו מכיר אותי זרק לי את המילה "לוזרית" ופתח את הצהר לדמעותיי. באותה תקופה הייתי אחרי הליכי גירושין קשים שבהם נלחמתי על עצמי וכל כך נפגעתי מאדם שאינו מכיר אותי ואת הישגיי ושהרשה לעצמו לשים עלי תווית.

ככה כולנו מגיבים כשהמילה יושבת חזק מאוד בזיכרון שלנו "אתה כישלון", "לא תגיע רחוק", אין לך סיכוי", "תישארי לבד עם הכסף שלך" ועוד....מי כמוני לא נפגש במלים דומות והרסניות.

לכן, עליכם להיות זהירים בדבריכם כלפי אחרים. אמרו אותם בדרך הכי נכונה והכי פחות פוגענית. אפשר להעביר מסר באהבה ותוך כדי ריכוך. גם כלפי עצמכם היו זהירים במילותיכם "אני שמנה", "אני מגעיל","אף אחד לא רוצה אותי", "לא מגיע לי" וכדו'. מה דעתכם לומר לעצמכם כמה אתם נפלאים, מוצלחים ונהדרים ? בטוחני שלא תפסידו, נהפוך הוא תרוויחו את עצמכם ואת האהבה לעצמכם. השתמשו במלים מחזקות שתבטלנה את המלים שגורמות לכם לסבל.

פגיעות אישית

כמה מאיתנו חושבים, שאנחנו מרכז העולם, שכולם מתעניינים רק בנו, שכל תנועה, לבוש, עשייה שלנו זוכה לתשומת לב ? האמת לאף אחד לא אכפת באמת מה אתם עושים או איך אתם מתנהלים חוץ מכם. אנשים עושים דברים ואומרים מהעולם הפנימי שלהם ואין לזה כל קשר אליכם. אותו אדם שכעס עליכם, זה הכעס שלו ולא שלכם. אותו אדם שהעליב אתכם, זה העלבון שלו ולא שלכם. אל תאפשרו לאחרים להפוך אתכם ל"פח זבל" שלהם. אם היום שלהם יום רע, זה לא הופך את יומכם לכזה. שימו גבולות ושמרו על עצמכם, כך שאף מילה או מעשה לא יערערו אתכם.

כשאתם לוקחים דברים באופן אישי, אתם הופכים עצמכם לקורבנות, אתם כבר לא מנהלים את חייכם, מישהו אחר "מושך את החוטים" ואתם כמו בובת מריונטה. אני בטוחה, שאף אחד מכם אינו רוצה ב"זבל" של אדם אחר.

פעם אחת הוזמנו אנשים למסיבה. כל אחד מהם חבש כובע עם הצרות שלו. בסוף המסיבה שאלו אותם אם מישהו מהם רוצה להחליף את כובעו בכובע של חברו. כולם ענו, את הצרות שלי אני כבר מכיר ואני מעדיף לא לקחת את הצרות של האחר, שאיני יודע מהם. מה אנחנו עושים ביומיום ? לוקחים כל מה ש"נזרק" אלינו ולפעמים אפילו בשמחה "מגיע לנו".

אנשים עסוקים בעולם שלהם וכל מה שהם אומרים או עושים זה שלהם ובטח לא שלכם. אם תבינו זאת, תבינו שאין אתם צריכים להיפגע, לכעוס, להיעלב, להתפרץ וכדו'.

אנשים שמחפשים לפגוע, יודעים בדיוק היכן נקודות התורפה שלנו. הם יודעים היכן יש לנו "פצעים פתוחים ומדממים". שם הם פוגעים. שמתם בטח לב, שכאשר רבים או מתווכחים, אנשים "מעלים דברים מהאוב" והם מתחילים "לירות" כלפיכם דברים, שספרתם להם בחשאיות ומתוך גילוי לב כדי לשבור אתכם בויכוח. לא מעניין אותם להגיב עניינית, מעניין אותם להשפיל ולרמוס אתכם בויכוח. אנחנו כהרגלנו נגררים למקום הזה והופכים את עצמנו ל"כדור שלג" בידי הצד השני.

כשאתם מאושרים וטוב לכם, אין סיכוי ש"החץ" יפגע בכם. אתם מוגנים. תמיד תשאלו עצמכם: האם זו האמת או שזו פרשנות אישית שלי ? במהלך חיינו אנחנו שומעים קולות פנימיים כאלה ואחרים. היכולת שלנו לבחור אחרי איזה קול ללכת הנה בידינו. האם ללכת אחרי הקולות שלי וגם אותם לבחון אם הם נכונים עבורי או ללכת אחרי קולות אחרים, שלא בטוח רוצים באינטרס שלי. להאזין לקולות הפנימיים שלכם יגרום לכם להאמין יותר בעצמכם ולבחור את הדרך הנכונה עבורכם.

קורבנות בדרך כלל מושכים אנשים שרוצים לפגוע. מתעללים מזהים קורבנות בקלות. הבחירה שלכם האם "לפול" לידיהם ? התרחקו מאנשים שאינם רוצים בטובתכם.

פרשנות אישית

במקום לשאול שאלות, אנחנו מניחים שאנחנו יודעם מה האחר חושב והתכוון. כשאנחנו מנחשים את האחר, אנחנו לוקחים את עולם החוויות שלנו לעולם שלו, בעוד העולם שלו הנו עולם חוויות שונה.

אני וחברה שלי החלטנו ללכת לים. אני הגעתי בלבוש מלא. היא הגיעה בבגד ים. אני רציתי לשבת בבית קפה, היא רצתה לשחות. כל אחת לא שאלה את השנייה לפשר ההליכה לים. כל אחת מאיתנו לקחה זאת לעולם הפנימי שלה.

כשאנחנו מפרשים פרשנות מהעולם שלנו, אנחנו בעצם חוטאים בחטא אי ההבנה. אנחנו הרי לא קוראי מחשבות או נביאים, התפקיד שלנו הוא לשאול ולברר למה התכוון האחר ולא לנחש. ניחוש מביא לטעויות. אנחנו כל כך רוצים שהמסר יהיה בדיוק הולם לצרכים שלנו, שאנחנו אפילו לא שואלים האם אנחנו באמת מבינים את המסר.

קורה לכם שאתם שומעים חלק מהמשפט והאדם עוד לא מסיימו ואתם כבר יודעים מה התכוון להגיד. בד"כ זה נובע מכך, שבעת שהוא מעביר מסר, המח שלנו שקוע בתשובה. אנחנו מניחים שאנחנו יודעים מה האחר רוצה לומר וטועים. לפעמים אנחנו גם צודקים וזה מחזק אותנו, אבל זו אינה הדרך הנכונה. החכמה היא לשאול את האחר למה התכוון ולא להניח שאנחנו יודעים. אין בושה בשאילת שאלות.

הרבה מאיתנו כה חוששים לשאול או להביע עצמנו, ואין אנו גלויים עם עצמנו או עם האחר ובעצם מתומרנים ע"י אחרים ולא ע"י הרצונות שלנו, אותם נמנענו מלהביע. תמיד צריך להיות בתקשורת פתוחה וגלויה.

לסיכום

ה-NLP אומר עשיתי הכי טוב שידעתי נכון לזמן שעשיתי זאת. אל תהיו השופט של עצמכם. מספיק אחרים נמצאים בעמדת שפיטה כלפיכם. אין אדם שלא טועה. טעויות ניתן לתקן. אם לא תעשו גם לא תטעו. חיו את ההווה שניתן לכם כמתנה. למדו לשחרר את העבר. היו מי שאתם במיטבכם ואל תאפשרו לאחרים "להוריד" אתכם למטה. האמינו בדרך שבה אתם הולכים ואם היא לא הביאה אתכם למטרה הרצויה, שנו אותה בעצמכם או בעזרת איש מקצוע.

 


טליה המאירי ישי  מנחה בכירה של NLP ודמיון מודרך, מאמנת אישית ומשפחתית מקצועית מטעם לשכת המאמנים בישראל, מתמחה בהפרעות קשב וריכוז ומטפלת בלקויות למידה.  http://www.melevellev.co.il/


 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב