דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


העדר קוד אתי מחייב לשמירה על הפרטיות - מעמיד בסכנה ערכים דמוקרטים וזכות היסוד לפרטיות 

מאת    [ 01/04/2008 ]

מילים במאמר: 2447   [ נצפה 4374 פעמים ]

בארץ קיימות שתי זרועות עיקריות הנגררות לאזור הדמדומים של פגיעה בפרטיות. הזרוע הראשונה היא, המדיה או  אמצעי התקשורת והזרוע השנייה הם רשויות החוק ומנגנוני הביטחון - המדינה חייבת לפעול ליישום קוד אתי מחייב, לפרטיות. בדיוק כמו שמשרדי הפרסום לקחו על עצמם לציית לקוד אתי בתכנים פרסומיים, על אחת כמה וכמה המדינה שמחויבת לכך בחוק יסוד, מעצם ההגדרה של המונח דמוקרטיה.

המדינה הפקירה את מרשם התושבים לכל דורש:
בתקופה הנאיבית בה לתקשוב לא היה חלק פעיל במיוחד בניהול מערכות הבחירות וכדי להימנע מהצבעות כפולות חולקו המצביעים לקלפיות ע"פ הקרבה למקום מגוריהם כפי שנרשם במרשם התושבים במקבץ שחולק לוועדות הקלפי השונות ובו רשימת בוחרים מודפסת הרלוונטית לאותה קלפי. הבוחרים מצידם קיבלו לביתם טופס "הודעה לבוחר" שציין את מיקום ההצבעה ועל המצאות שמם בפנקס הבוחרים בקלפי המקומי. במידה ולא התקבלה ההודעה לבוחר, התאפשר לאזרחים לקבל מידע טלפוני על מיקום ההצבעה. עם כניסת המחשוב, לא זו בלבד שמשרד הפנים לא אפשר קישור המידע לקלפיות ממרכז מידע בו שמור סך כל המידע באופן חסוי, משרד הפנים בעצמו הפיץ את מרשם האוכלוסין בשלמותו לקלפיות ולמרכזי המידע ברחבי הארץ (!!??) כנראה עקב החשש מבעיות תקשורת או "הפרעות באספקת חשמל" ורמייה, משם הדרך להעברת המידה החסוי לאינטרנט לא הייתה רחוקה. משרד הפנים במעשה זה רמס במו ידיו את הזכות לפרטיות של אזרחי המדינה. עקב כך, ניתן היום להוריד את מרשמי האוכלוסין של ישראל על גרסאותיהן השונות בשלמותן. המידע האסור מופץ ומעודכן ליום הבחירות האחרון מ 2006 וניתן להורדה מהאינטרנט בקלות לכל דורש. (http://agron2006.exe.co.il) - מישהו חשב לרגע, מה היה קורה אילו המידע הזה היה ביומטרי? (זיהוי של אדם, באמצעות מדידה ביולוגית ו/או פיזיולוגית) לא צריך הרבה דמיון כדי להבין מה היה קורה אם מידע ביומטרי כזה היה נופל לידיים הלא נכונות, והיה מאפשר לעקוב ולזהות אנשים שהתפקיד שלהם מחייב הגנה על זהותם ועל בני משפחתם. איני יכול ורוצה להרחיב על הנושא מסיבות מובנות, אבל ארמוז רק שהיינו יכולים למצוא עצמנו מול חורבן בטחוני ומודיעיני. אדם יכול לשנות את שמו ואפילו את זהותו אבל אדם לא יכול לשנות לעצמו את רוב מאפייניו הביומטריים, ואם מידע ייחודי כזה "זולג", אין צורך בתחכום רב כדי להבין את ההשלכות. מערכת ביומטרית המשמרת מידע אינטימי מחוץ לגופו של בעליו הופכת את האמצעי למפלצתי ופולשני שהמסוגלות הבלתי נדלית שלו להידלות או להיאגר, יפר באופן בוטה את הזכות הבסיסית לאנונימיות ויאפשר מצד אחד, פלישה בבוטות לצנעת הפרט של בעליו, ו מצד שני עלול לפגוע בביטחון המדינה.אנלוגיה לשימוש בביומטריה היא מכונת-אמת - בתי המשפט בכל רחבי העולם, עד היום, לא מכירים בתוצאות מדידה של מכונת אמת (ביו-פידבק) כהוכחה ראייתית, לא בהכרח בגלל העדר אמינות. הטכנולוגיה של ימינו מאפשרת רמת אמינות גבוהה מאוד של כלי זה, העובדה הפשוטה שמכונת-אמת עוקפת את המנגנון התודעתי קוגניטיבי והרצוני של הנבדק ולמעשה מעבירה מידע לצד שלישי בקטגוריה המוגדרת כסוג של "כפיה" ללא מתן יכולת ושליטה של הנבדק על תוצאות הבדיקה.  כך גם במערכת ביומטרית: לנדגם אין שליטה על המידע הביומטרי והייחודי שהוצא מרשותו ואוכסן בהתקן חיצוני, מחוץ לגופו. כיום אין דרך מעשית להשתמש בביומטריה פולשנית, ללא דגימה ייחודית שנשמרה לצורכי השוואה במדידה הבאה ואין דרך למנוע מצב בו גוף כלשהו יעשה שימוש במידע הביומטרי הייחודי האגור, למטרות אחרות. כמו שימוש בדגימה ביומטרית של לקוח בנק שנמסרה לטובת זיהוי בעליו של חשבון בבנק, ולקשור את המידע הייחודי שנאגר למטרות אחרות שאינן קשורות למטרות הזיהוי הבנקאית.הדרך החוקית היחידה לשימוש במדידה ביומטרית היא בשיטה שאותה פיתחה חברת אינוויה שאינה מעבירה מידע ביומטרי ייחודי מחוץ לגופו של הנדגם. בשיטה של אינוויה המדידה הביומטרית חייבת להיות לא ייחודית וללא עקבות, כאשר ניתן לבצע את האימות בכל סורק ביומטרי, ללא צורך בחומרה ייחודית. שיטה ייחודית זאת דומה בפעולתה לבבואה המשתקפת מהראי. בבואה זאת יכולה להופיע רק כעומדים מול הראי. כך גם פועלת המערכת לאימות ביומטרי של אינוויה, המאשרת אימות זיהוי ביומטרי אך ורק כאשר נדגם עצמו עומד מול המערכת הדוגמת ולא דגימה חלופית (שנלקחה מזירת אירוע). כמו שאי אפשר לקבל בבואה שונה מהראי השונה מזה העומד מולו.

הדילמה הביומטרית: אם תעודה מזהה לא תמצא בידי האזרח, האם עדיין יתאפשר זיהוי ביומטרי?
בפתרונות הביומטריים הנוכחיים חייבת הדגימה הביומטרית להיות שמורה באופן לא חוקי בתעודת הזהות ביומטרית (גם צירוף המילים בעייתי), כאשר התעודה לא נמצאת בידי האזרח לא יתאפשר זיהוי כי אין דגימה ביומטרית ייחודית להשוואה! במערכת שפיתחה חברת אינוויה אין בעיה כזאת, הדגימה הביומטרית מעצם ההגדרה של השיטה לא שמורה מחוץ לגופו של הנדגם. גם שימור של המידע הביומטרי בכרטיס חכם בידיו של בעליו (מנתקת את הביומטריה פיזית מבעליה) אינה מספיקה במקרה של אבדן התעודה ואין כל בטחון שהמידע הביומטרי לא יישמר בתהליך הנפקת התעודה אצל יצרן התעודה או בידי משרד הפנים... האם שר הפנים יאפשר לחברה חיצונית לאסוף מידע ביומטרי של אזרחי המדינה? במערכת הזיהוי של פעם, כאשר הודבקה תמונה בתעודה מזהה, המנגנון היחיד שפעל בהצגת התעודה היה היכולת האנושית של בודק התעודה להשוות תמונה מתעודה שלפניו לפנים של האדם שהציג אותה, אולם רגע לאחר מכן, בודק התעודה באופן טבעי ימחק את האירוע מזיכרונו, כך בנוי המוח האנושי וכך צריך לנהוג בזיהוי ביומטרי. כמו שאצטדיון מלא באנשים בוודאי לא ישאיר חותם במוח, עם 50 אלף פרצופים חדשים. למוח שלנו ביגוד למחשב יש יכולת מדהימה לסנן מידע לא רלוונטי, לעומת זאת למחשב אין את ה"יכולת" הזאת להבחין או "לשכוח" נתונים שהוכנסו לתוכו עבור המחשב הכול רלוונטי. ברגע שמידע ביומטרי מועבר למחשב אין לבעליו כל סיכוי לשלוט במידע הזה ובמה שיעשה בו. השיטה לזיהוי ביומטרי שפיתחה חברת אינוויה משווה את ביומטרית הנדגם לעצמה בשיטה מתמטית, כך שללא המצאות הנדגם בהליך הזיהוי, אין כל דרך מעשית לבצע הליך של שימוש בדגימה הביומטרית ולשייך אותה לבעליה. לביומטריה הלא ייחודית של אינוויה אין שום משמעות ביומטרית ללא המצאות הנדגם בעצמו בהליך הבדיקה.

דוגמה מצוינת הוא 'המכון לביומטריה' באוסטרליה שהכריז החודש על ישום של קוד אתי חדש שעניינו, שמירה על הפרטיות. המכון שפועל ללא כוונת רווח, הוקם ביולי 2001 במימון ממשלת אוסטרליה. עצם ההגדרה 'קוד אתי לפרטיות וצנעת הפרט' מעוררת קינאה והערצה, שכן נשמת אפה של כל דמוקרטיה היא הזכות היסודית לחופש הבעה ולפרטיות. הקוד לפרטיות בא דווקא בהקשר של ביומטריה. זיהוי ביומטרי מעצם הגדרתו, מהווה איום על הפרטיות. הבעיה נעוצה בצורך להוציא מרשות הפרט מידע הנוגע במהותו ובפנימיותו של הפרט, כלומר, לאסוף או להעביר מידע פיזיולוגי וביולוגי ייחודי של אדם למצע אכסון חיצוני לצורכי זיהוי. מידע ביומטרי  מכיל נתונים פיזיולוגיים אישיים (חזות, התנהגות, אופן הליכה, איברי ראיה וחישה (טביעת אצבעות, כף וגב היד) אפילו שיער - לדגימת DNA, ועוד דגימות ביולוגיות ופיזיולוגיות החקוקות באדם, ומוגדרות כתכונות בלתי רצוניות). הקוד האתי, המחייב החדש, באוסטרליה נכנס לתוקף ממרץ 2008 ונקבע לו מועד פקיעה: באוגוסט 2009 כדי ליעל, לשפר ולתקן את הקוד ולבחון את ישימותו. המכון לביומטריה באוסטרליה הקים במסגרתו וועדה לפיקוח ושמירה על הפרטיות בשנת 2007 המתמקדת בנושאים הבאים:

  • יסוד וועדת בדיקה לבחינה של קוד אתי שעניינו צנעת הפרט וזכותו היסודית של אדם לפרטיות.
  • זיהוי בעיות וסוגיות הנוגעות להפרת הפרטיות, צנעת הפרט והשפעה של יצירת קוד התנהגות לשמירת הפרטיות של האזרחים ע"פ חוק.
  • לנתח ולחקור מהם הסוגיות הנגזרות מהפקה של קוד אתי לפרטיות והסוגיות הנגזרות ממנו, כ"כ בדיקת היכולת לאכוף קוד כזה בפועל. 
  • לאמוד את השפעת המדינה ואמצעי התקשורת על הפרטיות, הפגיעה בה ובצנעת הפרט.
  •  לפתח אסטרטגיה לשווק קוד אתי לשמירה על הפרטיות, כ"כ אמצעים הנוגעים לאכיפתו של קוד זה.

 מה שנכון לאוסטרליה מדינה דמוקרטית ללא טרור יומיומי ואויבים ישירים, חייב להיות נכון למדינה הנמצאת במלחמת הישרדות וטרור על בסיס יומי, בה עלול להיסדק הגבול הדק בין הרצון לשמור על האופי הדמוקרטי של המדינה לבין ההכרח להלחם בטרור ולשמור על אזרחיה. איום ישיר על שלומם של אזרחי המדינה, עלול להצדיק במקרים מסוימים השעיה או התעלמות מחוקים המבטיחים שוויון בפני החוק ופוטר מהבאת טעמים והוכחות לטענות אלו. לכן על המדינה, 1) מוטלת האחריות לא להגיע למצב בו תמצא עצמה נאלצת להפר את חוק הפרטיות המהווה אבן יסוד של הדמוקרטיה, וכדי להגן עליה. 2) לתת כלים למקבלי ההחלטות, להשתמש במערכות זיהוי ואימות זהותם של אזרחי המדינה באופן חוקי, יעיל, וללא פגיעה בזכותם היסודית לפרטיות. מדינה דמוקרטית מעצם הגדרתה אינה יכולה להרשות לעצמה לרמוס או לבזות את צנעת הפרט של אזרחיה. מדינה חופשית, שרוצה לשמור על אופייה הדמוקרטי, חייבת להגן על פרטיותם וצנעת הפרט של כל האזרחים החיים בתחומה. כ"כ חייבת המדינה לתת כלים לאכיפה ולעמוד על המשמר בייחוד כאשר מדובר במנגנונים המאפשרים פגיעה בצנעה וחדירה לענייניו הפרטיים של הפרט. אם לא נגן על הדמוקרטיה, היא לא תגן עלינו, ודמוקרטיה מתחילה משמירה על הזכות לפרטיות המאפשרת לאדם מרחב פרטי, שיכול להיות מרחב פיסי או מרחב וירטואלי. יש תחומים מסוימים בחיי האדם אשר אסור שיהיו ברשות הרבים, כל עוד לא ניתנה הסכמה לכך מפי האדם הנוגע בדבר. לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ההסכמה יכולה להיות מפורשת או משתמעת מהנסיבות. זכות יסוד זו היא זכות הנגזרת מן הזכות לכבוד.

יש מספר ביקורות על הזכות לפרטיות, מכיוונים שונים. כך למשל, טענה נפוצה היא שהזכות לפרטיות מגנה על עבריינים ההנחה המוטעית ש"למי שאין מה להסתיר אין צורך בפרטיות" מקוממת, מכיוון שכאשר אדם חף מפשע מואשם בעבירה שאין לו לכאורה קשר אליה, הוא חייב להישאר חשוף ולאבד את כבודו, מעמדו ואף את יכולת ההשתכרות שלו, עד שתוכח חפותו במקום להיפך, עד שתוכח אשמתו. לא לחינם קבע המחוקק שכל אדם באשר הוא, חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו, ואסור להפיץ דברים הפוגעים בכבודו או בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, אף שהם אמת. האם נטיותיו המיניות של אדם, הן אמיתות הראויות לחשיפה? "זכות הציבור לדעת" איננה זכות של הציבור לחטט ולפלוש לרשות היחיד, הנובעת מתמריצים מסחריים ופופוליזם תקשורתי (רייטינג), וסיפוק ה"צורך" להשביע ייצר רכילותי שאינו יודע שובע. התמריץ בוודאי לא נובע מ"הצורך" של הציבור לדעת. ה"צורך" לדעת מה? שאיש חף מפשע שלא הוכחה אשמתו, נרגם בפומבי בחיצי קולמוס לעיניי כל? מה הציבור "צריך" לדעת? האם הקורבן ישרוד לינץ' חשיפתי? בימי קדם, מספיק היה להיחשד כדי להירגם באבנים. לאחר שאדם מסוים כבר הוגדר בפומבי כ"חשוד", ממילא כבר דבק בו רבב, ולא משנה אם ייצא זכאי. לכן חובת אכיפת חוק הפרטיות מוטלת על המדינה והמשטרה ולא על אמצעי התקשורת. למה ללכת רחוק? כאן אצלנו קרוב לבית, במגזר הערבי, נערה שהוטל דופי קל שבקלים בהליכותיה (יצאה מביתה ללא ליווי צמוד של בן משפחה, והשכנים הרכלנים שרואים אותה לבדה ללא מלווה יקראו לה "מסתובבת").. ברוב המקרים ממש לא משנה אם קיימת או לא קיימת אשמה, דינה של אותה נערה אומללה שגדלה באווירה ישראלית מערבית דמוקרטית, נחרץ. ממילא באזור בו הנערה "נצפתה מסתובבת" ללא ליווי צמוד של בן משפחה, לא יהיה ניתן "להחזיר את הגלגל לאחור", הרי כבר הוטל דופי בשמה הטוב, שאותו "מאוחר מדי לתקן" אז בתואנה של "שמירה על כבוד המשפחה", הנערה פשוט תחוסל ע"י בני משפחתה.. עוול כזה, קל לנו מאוד לזהות, אבל פגיעה תקשורתית בכבודו של אדם, אולי קצת פחות.. דילמת השוטר: המשטרה חוקרת "כשיש עניין לציבור", שמשמעו סיכוי סביר להפרת הפרטיות... בהרבה מהמקרים המשטרה, לא תקיים חקירה בשל "חוסר עניין לציבור"...

  1. יש מישהו שמבין את הפרדוקס הלוגי הזה, בהקשר של שמירה על פרטיות?
  2.  האם "עניין לציבור" מייצר עילה לאשמה?
  3.  האם קיבלנו תוצאה תמריצית הפוכה לעניין השמירה על הפרטיות?
  4. האם רשויות אכיפת החוק הפכו למונחי רייטינג?
  5. אם אין "עניין לציבור", משמעו עילה לסגירת תיק חקירה?

המסקנה העגומה המתבקשת: קיים ניצול ציני של פירוש החוק באווירה פסבדו דמוקרטית.. אדם שעבר על החוק לא ייחקר מ"חוסר עניין ציבור" ואילו המשימה להגן בפועל על שמו הטוב של אזרח תמים ש"מעניין את הציבור" ימצא עצמו לוקח חלק בהליכים פולשניים שההגנה מפניהם תהפוך לבלתי אפשרית, בהתחשב בנורמה ובכלים החוקיים והאכפתיים  הקיימים. הזכות לפרטיות אמורה להגן על עוד ערכים כמו, חופש ביטוי וצנעת הפרט, לכל אדם יש דבר מה שאינו מעוניין לחלוק עם הציבור, גם אם אין זה עניין פלילי: למשל מצב בריאותי, משפחתי, כלכלי, חשבונות בנק, רמת הכנסה, זוגיות, חיי מין, העדפה מינית וכו'. כלי התקשורת מבקרים את הזכות לפרטיות משום שהיא נתפסת בעיניהם כמגבלה על חופש העיתונות. האם לאמצעי התקשורת יש קוד אתי? פרדוקס הבחירות: רשויות החוק רומסים את הזכות לפרטיות, כדי לזהות בוחרים לבחירות דמוקרטיות...

כיום רשויות החוק לא רק שאינם עושים די כדי לאזן בין הזכויות הם אפילו תורמים חלק נכבד לרשלנות וחוסר העניין בשמירה על היקר למדינה מכל: המידע האישי הרגיש ביותר על אזרחיה ומופקד בידיו של שר הפנים, וזהו מרשם האוכלוסין המכיל את שמות האזרחים במדינה, זהותם, בני משפחתם, תאריכי לידה, כתובות מגורים, מצב משפחתי, אבהויות, ועוד. למשרד הפנים לדורותיו הייתה בעיה תפיסתית חמורה לעניין השמירה על פרטיות הבוחרים: ביום הבחירות, על רשויות החוק מוטלת החובה לזהות את בעלי זכות הבחירה ולאפשר לאזרחים שזוהו להצביע, כ"כ מוטלת החובה החוקית למנוע ביזה של זכות יסוד זאת בידי פורעי חוק ו/או קבוצות מיעוט. זיוף של זהויות ושל תוצאות בחירות מהווה איום ישיר על הדמוקרטיה ועל שלומם של אזרחי המדינה. כשנשאל הגנרל מולה, מפקד הצבא הלאומני שעלה על מדריד, מה גודל צבאו, הוא השיב כי לצבאו ארבעה גייסות, ובעיר עצמה ממתין גיס חמישי - כוח מיליטנטי אוהד שיפעל נגד נאמני הממשלה הרפובליקנית שהגנו על העיר... הגדרת קבוצת המיעוט (לאומני ו/או אתני) כ"גיס חמישי" רווחת במיוחד במשטרים דמוקרטיים, שבהם לא ניתן לאפשר בנסיבות רגילות ועל?פי חוקי המדינה לבודד או לנדות את קבוצת המיעוט...

  נכתב ע"י מיכאל (מיכה) שפיר - טכנולוג ראשי ומייסד אינוויה מחקר ופיתוח

Author:
Michael (Micha) Shafir
Email: micha@Innovya.com

Direct: +972.544.837900

Skype: Ponsholdings 

 

  על אינווייה:

אינווייה (Innovya), מחקר ופיתוח הוקמה בקיץ 2006 ע"י מיכאל (מיכה) שפיר ורונן בלכר, יזמים מנוסים בתעשיית ההיטק ואבטחת מידע. לחברה פטנט מהפכני העוסק בשיטות זיהוי ביומטריות לא ייחודיות. תפקיד מערכת האימות של אינווייה, לאשר חד משמעית זיהוי של נדגם הניצב בפני מערכת זיהוי ביומטרית ללא צורך בהפקה או שימוש בפרטים ביומטריים אגורים. האזרח אינו יכול לשנות לעצמו את מאפייניו הביומטריים לכן מי שחרד לאבדן מידע פולשני ואינו רוצה להיכנס להליך של פגיעה בפרטיות האזרחים שיגרור אחריו כאוס מוחלט במקרה של חשיפה או גניבת בסיסי הנתונים של אזרחי המדינה, לעולם לא ילך לפתרון פולשני מסוג זה. הפטנט של אינוויה מאפשר "הליכה בין הטיפות" שימוש בביומטריה ללא צורך בתבניות או השוואה חיצונית של נתונים מאוכסנים ומבטל לחלוטין את הצורך בבסיסי נתונים, איסוף מידע או הדפסה או לקיחה של דגימה ביומטרית והשארת הדגימה או תוצאותיה על מצע חיצוני כל שהוא, ובכך מנטרלת אפשרות זיוף, מאמתת את זהות הנדגם ובו זמנית שומרת על צנעת הפרט שלו.   

 

מיכאל (מיכה) שפיר משמש כטכנולוג מדען ראשי ויזם במספר רב של חברות היי טק העוסקות בעיקר ברשתות תקשורת, אבטחת מידע, ציוד רפואי, ומחקרים ביו טכנולוגים.


Michael (Micha) Shafir - CTO, founder, seasoned entrepreneur (RadWare, MagniFire, PonsEye, Pons - Technology GreenHouse , CrossID, Innovations'Center), Inventor

Email: micha@Innovya.com
Direct: +972 54 4837900



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב