ממנהיגות ואלות למונהגות ומובלות 

מכול צורות החיים הקיימות ביקום, אנו בלבד יכולים לזרוע, לקצור, לחבר שירה, לקרוא, לכתוב,  לחשוב, לדמיין, להמציא. ובכול זאת רק במין שלנו יש רדיפות זה אחר זה, התאכזרות, אכזריות מלחמות. מדוע אנו מתקשים לחיות בשלום, בצדק חברתי ובשוויון בין נשים וגברים, בין מעמדות. מתוך: הגביע והלהב ד"ר ריאן אייזלר

חברות קדומות היו בנויות באופן שונה מהחברה שלנו כיום. בחברות אילו היו דמויות של נשים שייצגו את האלוהות- מנהיגות, כוהנות, אלות. (ויותר מכך הרי החיים בוקעים מגוף האישה ולכן  עד היום היקום מדומה לאם המעניקה כול כאמא אדמה). בחברות אלו יחסו כוח לנשים והן לא היו כפופות לגברים.

 אלו היו חברות מטריאליות בהם היחסים החברתיים היו מבוססים על שותפות, לעומת החברות הפטריאכליות כיום המבוססות על שליטה. 

הדעה על פי ריאן אייזלר היא  כי אחרי תקופה של חברות מטריאליות חל איזה כאוס והתפוררות חברתית כאשר הופיעו פולשים מאזורי השוליים של כדור הארץ והם הביאו איתם ארגון חברתי שונה, שגרם לשינוי חברתי מהותי בחברות המטריאליות.

מזה אלפי שנים שהגברים יוצאים למלחמות והכוח הפך למצב אידיאלי.  כך למדו שגבריות אמיתית שווה לאלימות ולשליטה, וגברים שאינם תואמים לאידיאל זה הינם רכים מידי. בחברה כזו מה שקשור בנשים ובנשיות נחשב כסוגיה משנית.

בחברות המתאפיינות בחוסר שיווין בין נשים וגברים נמצא מבנה חברתי היררכי וסמכותי,שיעור גבוה של אלימות חברתית ומלחמות. באותם חברות גם הטכנולוגיה שמתפתחת היא יותר טכנולוגית שתכליתה להשמיד ולשלוט ופחות לשמר חיים ולקדמם.

בתקופה המטריאלית במבנה החברתי השיתופי נוצר  קשר בין הכוחות המושלים בחיים ובמוות לבין האישה. הקשר שנוצר בין המין הנשי לכוח להענקת חיים ושימורם, אפשר לראות בפסלים (בצורת אברי מין נשיים), בטקסי פולחן ובטקסי פיריון מהפרה היסטוריה . כאן נוצר פולחן האלות- איסיס-במצרים/ אישתר / עשתורת/ לילית בסהר הפורה/ /הרה/ דמטר  ביוון...

וגם ברצף דתי מאוחר יותר - השכינה ביהדות/ הבתולה מירים בנצרות. מכאן שהסממן  של פולחן האלה היה בולט.  האלה- האם מלאה תפקיד חשוב בחברות אלו.

בחברות אלו הייתה יראת כבוד לפולחן האלה ופליאה לנוכח יופי החיים והמסתורין האופף אותה- פסלי האלה מופיעים כ כבוראת כאם קדמונית בעלת זרועות רבות בעלת איבר מין גדול בהגזמה מרובת שדיים סמלי אלה שגופה כגביע אלוהי שמכיל את נס הלידה ואת הכוח להפוך מוות לחיים ע"י לידה.  כך ניסו הקדמוניים להתמודד עם ההיבטים היותר אפלים של המציאות ופחדי ההישרדות האנושיים מפני הלא נודע והאפל. ע"י כיבוד ה"אם כל חי".

אבל אז הגיע השינוי הגדול  חבורות נודדים רבות ואכזריות  משולי כדור הארץ  מהמקומות הקרים והפחות מיושבים שחיפשו מרעה, כבר באלף החמישי לפני הספירה –לפני 7000 אלפים שנה- הגיעו למקומות שבהם חיו חברות חקלאיות במישורים במקומות פוריים וליד מקורות מים והתרבויות הקיימות החלו להתפורר, עקב עקירה, פלישות,  ואסונות טבע. ההתפוררות הפיזית והתרבותית של חברות אלו ושינויי האוכלוסין שבאו בעקבותיהן, נתנו פתח לכניסת התרבות של הלוחמים ולאלי המלחמה שלהם. שבטים מאסיה ומצפון אירופה- שבטיים שמיים ממדבריות הדרום שהגיעו לכנען.

מה שהיה משותף לשבטים אלו היה ארגון חברתי המבוסס על מודל של שליטה גברית, אלימות גברית, ומבנה חברתי היררכי. ויכול לבנות טכנולוגיות של הרס כמו היכולת להשתמש בארד ונחושת ליצירת נשק, תרמו ל הון החומרי שלהם.

כך שגם העושר החומרי  יצר את יכולת השליטה של גברים בנשים. וגם המלחמה וכן צורות אחרות של אלימות חברתית מילאו תפקיד בשינוי החברתי תרבותי מכיוון של שותפות לכיוון של שליטה.

אורח חיים שבו טבח של בני אדם, הרס רכושם, בזיזתם,  ושעבוד גופם היו תופעות נורמאליות. גם האוכלוסייה הנשית של שבטים אלו הייתה מתוך העמים המשועבדים- מהחברות החקלאיות-  הם טבחו את הגברים והילדים ולקחו לעצמם את הנשים כרעיות או פילגשות או שפחות. כך הפכו הנשים לקניין בבעלות הגברים.

 בעימות שבין החברה המטריאלית – השותפות, לחברה הפטריאכלית- השליטה, וברצון להשליט את שלטון הגברים הם יצאו גם נגד הפוריות, הפוריות שהיא הכוח הנשי מהתקופה הקדומה – אם כל חי- כעת מתנגדים לה ומסבירים כי ילדים אינם קשורים באימותיהם בקשר דם- האם היא רק מזינה את הזרע שנזרע בתוכה והן רק אינקובאטור לזרע הגברי..(היום ידוע שהילד מקבל מספר שווה של גנים מכול הורה) אבל המנהיגים הדתיים עדיין סוברים שהנשים הם יצורים שנבראו בעיקר כדי לספק לגברים ילדים ורצוי ממין זכר.

עד היום אנו מזהים ילדים על פי שם משפחתו של האב גם בני ישראל מזוהים כילדיו של האל .

תפיסת העולם עברה תהליך של שינוי מחברה מטריאלית שבה המוצא המשפחתי נקבע לפי האם,  שבה הנשים היו מנהיגות המשפחה ומילאו תפקידים מכובדים מבחינה חברתית, לחברה שבה מקומן של הנשים נדחק עד להפיכתן לרכוש הגבר.

תהליך זה נמשך זמן רב בהיסטוריה וכלל הרס פיזי עצום. אנחנו יודעם איך העברים המוסלמים והנוצרים החריבו מקדשים כרתו חורשות עצים מקודשות וניתצו פסלי אלילים. השינוי כלל גם הרס רוחני שרפת ספרים/ שרפת כופרים ורדיפתם, נעשה חברות  בעזרת פחד והפצת מידע המתאים לחברה זו בנוסף החינוך הרוחני שהופקד בידי הכהונה הקדומה. הכוהנים הפיצו את מה שלדעתם היו כתבי האל והם נשענו על  כוחם של צבאות בתי משפט ומוציאים להורג. הם הפחידו את האנשים מפני אלוהויות נוראיות ומסתוריות כך שבני האדם יהיו אמורים לציית לאלוהות ולנציגיה עלי אדמות.

ומה קורה היום בחברה הפטריאכלית בישראל?

 על ההתנהלות האי שוויונית בחברה כיום קצרה היריעה מלדבר ולא נרחיב על פערי השכר, מיעוט ייצוג נשים בצמרת שוק העבודה והכלכלה,מיעוט של ייצוג נשים בצמרת האקדמיה-(למרות שבאופן יחסי אחוז הנשים האקדמאיות גבוה מאחוז הגברים האקדמאים), מיעוט של ייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית, האלימות נגד נשים.

 על פי מדד  המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל 2014 שערכה עמותת שוות במכון וון ליר, חלה עלייה באי-שוויון המגדרי בארבעה מהממדים המרכיבים את המדד: בממד שוק העבודה חלה עלייה של %2.6, בממד העוני – של %1.5, בממד העוצמה – של %3.1, ובממד הפריפריה – של %0.7. מנגד חל שיפור בארבעה ממדים אחרים: בחברה הערבית האי-שוויון המגדרי הצטמצם ב-%6.3, בממד ההשכלה – ב-%1, בממד המגדור המקצועי – ב-%8, ובממד המצב המשפחתי – ב-%8.3. כמו כן נרשם שיפור קל בממד האלימות כלפי נשים )%0.3(. בממד הבריאות לא חל שינוי. בעולם, המצב דומה לישראל על פי דו"ח שפרסמה ריטה גולדשטיין- גלפרין נספחת כלכלית בפריז OECDנשים מהוות כיום כ- 50% מאוכלוסיית העולם. אך כאשר זה מגיע לשיווין בין נשים וגברים, העולם רחוק מלהיות שוויוני. אי שוויון מגדרי בא לידי ביטוי ברבדים שונים בחיי היום יום (החל מאלימות במשפחה ועד לפרקטיקות של אי שוויון בשכר במקומות העבודה) ומביא לאי שיווין הזדמנויות בכלכלה ופוליטיקה. האפליה על בסיס המגדר מתחילה בחלק מהמדינות כבר משלב הלידה, כאשר (כמו במקרה של סין) מתקיימת בהן פרקטיקה של הפלות על בסיס מינו של התינוק וממשיכה בשלבים מתקדמים יותר של החיים, בתחומים כגון, גישה לחינוך, השתתפות בשוק העבודה ותוחלת החיים.