כידוע, התפיסה הרווחת בקרב מרבית האזרחים אשר קמים בבוקר לעבודה, או הולכים ללימודים בתקווה שיום אחד זה מה שיביא להם עבודה – היא ששכונות העוני הן נטל למדינה: מדוע המדינה צריכה שיחיו בה אנשים לא יצרניים, שלא יודעים לעבוד, ואם הם יודעים – אלו כנראה מקצועות שלא מועילים למשק?
לכאורה נדמה שאם כולם יודעים לעבוד, וכל אדם למד מה שהוא צריך להיות אמון עליו בצורה הטובה ביותר – אז המדינה שיוצרת אידיליה זו תזכה לעושר, שגשוג ותפרחת אשר ישמשו מודל לחיקוי בקרב אומות עולם. אבל זה רק לכאורה, המציאות מורכבת הרבה יותר.
בניית מיתוג למדינה והפיכתו להצלחה
הבה נצלול לדמיון ונחיה לרגע את יבשת אטלנטיס בתור מדינה דמיונית שאנו מבקשים למתג כמדינה מובילה בכל תחום. נניח שלמטבע שם קוראים "אוקי" (על שם אוקיינוס). בואו נניח שבאטלנטיס כולם משלמים את החובות שלהם בכל עיר ועיר, כל ילד מוציא 100 במבחן בחשבון בכתה א', עושה בגרות מתמטיקה 5 יחידות, לומד באוניברסיטה מקצועות מדעיים או אומנותיים לבחירתו ונעשה איש מקצוע מן המעלה הראשונה שכל העולם רוצה אותו.
האם יש איזשהו גורם שמושך את אטלנטיס למטה? כל עוד מדובר על פנים המדינה, ולא על עימותים צבאיים – למשל אז לא: מדובר במדינה שהיא לא פחות מגן עדן עלי אדמות. מה קורה למטבע שלנו, ה-אוקי? עולה, ולאחר מכן נוסק בקצב מטורף כלפי מעלה. כמה יעלו נעליים בצרפת? 100 יורו. ובאטלנטיס? 100 אוקי, שהם 500 יורו, ונסו לדמיין כמה זה יוצא בשקלים. המשמעות היא שאטלנטיס לא יכולה להתחרות בשווקים מעבר לים היא כבר לא בסקאלה שלהם, וזאת מדוע? משום שהיורו אינו אוקי, יש לו מגבלה: 5 ש"ח. מה מגביל אותו? שכונות העוני.
שכונות העוני היוו מאז ומעולם גורם מאזן לצמיחה במדינה
אם נחשוב על פני הדברים באופן רציני, נגלה שמבחינה צרכנית הפיחות במטבע מוצדק. גם אם יש מדינה שהיא מעין אטלנטיס בקנה המידה של המציאות (כי אין באמת מדינה שכל אזרחיה טובים בכל התחומים וללא עוני ופשע): גרמניה למשל אז נגלה שהיא מייצאת ספורט, מוזיקה, והייטק ברמות הגבוהות ביותר, אך זו גם מדינה שבהתאם לתקנות האו"ם לאחר מלחמת העולם השנייה אסור לה להחזיק צבא. האם נשמע לכם מוצדק שמפעל גרמני חסר ניסיון יחייב מדינות אחרות לשלם מטבע יקר על מוצרי לחימה שללא עוררין לא יהיו איכותיים כמו של חיל האוויר הישראלי או תעשיות הביטחון בארה"ב? כמובן שלא, אבל אין מה לעשות – המטבע הגרמני, אילולא היורו, היה שווה היום כנראה 8 או אולי אפילו 9 ש"ח מי יודע.
העובדה שבגרמניה יש שכונות עוני, והעובדה שהיא המנהיגה של גוש היורו, המחזיק גם במדינות שכל כולן עוני אחד גדול: יוון, ספרד וחלקים מצרפת היא עובדה שמאזנת את המטבע הגרמני כיום, וזה מאפשר לה להתחרות במכירת מוצרים מול שאר מדינות העולם. בשונה ממנה, בריטניה מחזיקה במטבע יקר יותר, ואכן המדינה סובלת ממיתון מתמשך בשל הצעד השמרני לא להצטרף לגוש היורו.
ואפילו ג'ורג' אורוול רומז על כך בספרו 1984
הספר, המתאר את ארה"ב, רוסיה וסין כמקימות 3 דיקטטורות גלובליות תוך ביטול שאר המדינות הריבוניות מספר על הנעשה בדיקטטורה שהקימה ארה"ב אשר נקראת "אוקייניה": אנגליה, אירלנד, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד של היום. בכל עיר במי מחבלי הארץ הללו יש שכונה המוקצית למעמד הנמוך ביותר, מעמד ה- "פרולים". וכך אומר ג'ון, גיבור הסיפור כשהוא כותב את זיכרונותיו: "אם יבוא שינוי הוא ינבע רק מן הפרולים". סופו העגום של הספר מסתיים כשנציג המפלגה אובראיין תופס את ג'ון ומביא אותו לחקירה עד המוות במיניסטריון האמת. אובראיין תופס את היומן ומקריא: "אם יבוא שינוי הוא ינבע רק מן הפרולים? איזו בדיחה. הם חסרי יכולת לידנו". בכך, רומז לנו אורוול ששכונות עוני הן מהלכים יזומים של המדינה כדי ליצור איזון קבוע.
