Red team - להיות מעבר לקווי האויב: חיזוי, התכוננות, ביום אוייב ומה שביניהם 

צוותים אדומים (Red Teams) מוכרים לרובינו מהעולם הצבאי. צבאות רבים ומתקדמים בעולם משתמשים בצוותים אלו לצרוך ביום אויב, שיפור מיומנויות וחיזוי תוצאות. אך השימוש בצוותים כאלו, אינו חייב להיות צבאי, ובשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בעסקים הבוחרים בשימוש במתודה זו על מנת להשיג בדיוק את אותן התוצאות, רק בעולם העסקי – ביום עסק יריב, שיפור מיומנויות העובדים, וחיזוי תוצאות של סיטואציות שונות, ובדגש על משא ומתן. כך, ממש כשם שמשחקי מלחמה, זוהו תחילה עם העולם הצבאי, וכיום נעשים נפוצים יותר ויותר בעולם העסקי, כך גם הצוותים האדומים.

היעילות של שימוש במשחק מלחמה כבר מוכחת. החל מהיותו כלי לקבלת החלטות במציאות מורכבת ומשתנה, דרך היותו כלי הכנה לקראת משא ומתן משמעותי עתידי וכלה ככלי המאפשר תרגול והכנה של תכניות להמשכיות עסקית (BCP) ותוכנית להתאוששות מאסון (DRP). יחד עם זאת, אחת השאלות המשמעותיות ביותר שיש לשאול בעת תהליך הבנייה של משחק המלחמה, היא מהי הדרך הטובה ביותר לביים את המתחרה. התשובה לכך לא תמיד פשוטה, ומשחקי מלחמה יכולים להצליח או ליפול בהתבסס על תכנון נקודה זו. במשחקים מסוימים ייתכן ועדיף כי ביום האויב יתבצע על ידי צוות מהחברה אשר בקיא בפרטים המתורגלים ובקיא באויב, לעיתים עדיף לבחור בצוות מתחום אחר לחלוטין אשר יידרש למשימה או אף להרחיק לכת ולהביא צוות מקצועי, אם כשחקנים ואם מארגון אחר שיידמה את התנהלות המתחרים.

לצורך מתן מענה לשאלה המורכבת של הצוות האדום אפרוט מספר עצות שימושיות, אשר עוזרות בבנייתו והכנתו של הצוות האדום למשימה:

• 1.       זהות המשתתפים – לטעמי, בכל צוות אדום מוצלח יש למצוא את הקומבינציה הנכונה המשלבת הן עובדים מקומיים של העסק, המכירים את המתחרה שלהם בצורה מיטבית, לבין יועצים חיצוניים. כאשר צוות אדום מורכב מעובדים בלבד, מנוסים ומקצוענים ככל שיהיו, הסיכוי שישגו בטעות 'מסגור', הנובעת מהסתכלות לא אובייקטיבית בהכרח על הסיטואציה גדלה. היכולת של יועצים חיצוניים להביא נקודת מבט חדשנית, שתשבור את המסגרת ובכך תאפשר ראייה רחבה יותר של המציאות גדולה לאין שיעור. אך גם נוכחות של יועצים חיצוניים בלבד, לא תקלע למטרה, מפני שעובדי החברה לא מתורגלים בצורה זו ולא עדים לתהליך המחשבתי החשוב של הבנת הצד השני לעומק. עם כן, בכל משחק, בהתאם לגודלו ולצורתו יש לבחור שילוב ראוי בין יועצים לעובדים.
• 2.       תהליך ההכנה – תהליך ההכנה של ה"צוות הכחול", אותו צוות שמדמה את הארגון אשר הזמין את משחק המלחמה, הוא אמנם מורכב, אך תהליך הכנתו של ה"צוות האדום" הוא מורכב אף יותר. לחשוב מהצד השני של המתרס, להבין את האינטרסים של המתחרים לעומק, לחשוב כיצד הם רואים את התמונה הוא תהליך מורכב וארוך. כאשר במשחק מלחמה, הצוות האדום לא מייצג את צרכיו של היריב נאמנה, אין למשחק כל חשיבות. בכל תהליך הכנה של צוות אדום ישנם מספר אלמנטים עיקריים. האלמנט הראשון הוא קביעת ההיררכיה בתוך הצוות. גם ההיררכיה של הצד השני משפיעה על חשיבתו, לא מספיק לייצג את הצד השני באופן אמורפי. אלמנט נוסף הוא התיעוד, ישנה חשיבות מאוד גבוהה בצוותים אדום לקיומם של טפסי הערכה ונהלים. טפסים אלו צריכים להכיל משימות שיש לבצע ברמת ירידה לפרטים הקטנים ביותר.
• 3.       הערכה ובקרה – לצורך שיפור עתידי של חשיבת היריבישנה חשיבות עצומה לקיום בקרה והערכה של הצוות האדום. הבקרה צריכה להיערך מיד עם סיום המשחק, ובמידה והמשחק מהווה הכנה לאירוע אמיתי דוגמת משא ומתן, יש לקיים הערכה נוספת בהתאם לתהליך ולתוצאות האירוע. ההערכה צריכה להיות ספציפית, ולא להשאיר הגדרות לא ברורות או רחבות מדי, כשם שעד המשחק הבא להערות אלו לא תהיה משמעות. יש לשים דגש משמעותי על החוזקות והחולשות של הצוות על מנת שניתן יהיה לשמר ולפשר בקלות יחסית את העבודה בעתיד. סיבה חשובה נוספת לקיום ההערכה והבקרה, היא לצורך מתן הערות ל"צוות הכחול". היכולת של הארגון ללמוד מה לעשות ומה לעשות מתוך ההתנהלות של ה"צוות האדום" היא משמעותית. גם מהטעויות שנעשות מאחורי הקלעים של הצוות האדום ניתן להפיק לקחים לקראת אירועים עתידיים.

אם כן, בפעם הבאה שאתם מתכננים משחק מלחמה, או מתכוננים לאירוע שהוא משמעותי, אם מפני שמונח הרבה כסף על השולחן, אם מפני שמדובר בהחלטה שלא ניתן לשנות בעתיד או אם מפני שיש לחץ של זמן להגיע להחלטה מסוימת, שימו לב לצוות האדום. קשה להכין אותו, אך מבלי שהוא מוכן, מיומן ומקצועי, למשחק המלחמה כמעט ואין משמעות.