' על פתחה של רומי' מאת משה בן דויד - ספר שנכתב על יהדות מול נצרות 

המיסיון של היום מרכז כוחות ומשאבים רבים כדי לפעול בעם ישראל. הכתות המיסיונריות בישראל מתוקצבות ומנהלות קמפיינים רחבים באינטרנט ומחוץ לאינטרנט, ארגוני חסד רבים מקבלים מימון מכספים של נוצרים מאמינים על מנת לקבל לגיטימציה בחברה הישראלית ולשנות את הגישה המסוייגת של יהודים וישראלים רבים כלפי הכנסייה וכלפי הנצרות ליחסים פתוחים יותר וחמים יותר. מדוע?

על פי האמונה הנוצרית הפרוטסטנטית הקמת המדינה היהודית ושיבת העם היהודי לציון הם שלב אחד משלבי הגאולה של העולם כולו. השלבים הבאים הם שעם ישראל יכיר בישו כמשיח וכאלוהים ושהנצרות תתפשט מהמרכז - ירושלים, לעולם כולו. 

יהודים וישראלים רבים שמחפשים משמעות מתפתים לפרסומות ולשיווק האינטנסיבי של המיסיון בישראל, כאשר פעמים רבות חוסר הידע וההבנה משמשים למיסיון ככלי שיכנוע. המיסיון משתמש בחלקי פסוקים ומוציא אותם מהקשרם, בחצאי אמתויות ומסלף אותם, כאשר רבים מהקוראים כלל לא יודעים שמדובר בהתעייה מכוונת. 

הספר 'על פתחה של רומי' הוא המפתח להתמודדות עם תופעה זו. הספר מראה את ההכשלות המכוונות של המיסיון ואת חצאי האמתיות ומטרתו להסביר מדוע אין להתפתות אחר הפרסום והשכנוע להצטרפות לכתות מיסיונריות. 

הספר מוכיח שהנצרות, שמתיימרת להיות המשכה של היהדות, היא בעצם דת שמקורה אלילי ושיש דמיון רב בין ישו לבודהה ולקרישנה, כלומר שייתכן שסיפורי בודהה וקרישנה הועתקו כמעט במדויק והועברו לברית החדשה. כמו כן הספר מראה את הטעויות של אבות הכנסייה - אפילו לשיטתם, ומוכיח בפשטות שטענות אבות הכנסייה שישו הוא אלוהים או המשיח היהודי עליו מדבר התנ"ך אינן נכונות.

הספר מביא פרקים שהמיסיון מציג כבעלי חשיבות על להוכחת אלוהותו ומשיחיותו של ישו, ומוכיח שההוכחה הנוצרית אינה מבוססת על עובדות, אלא על סילופים וחלקי אמתויות, כמו ישעיהו נ'ג ודניאל ט' - פרקים שכל מיסיונר יציג בפני יהודים וישראלים תמימים כדי לשכנע אותם להמיר את דתם או להצטרף לכת מיסיונרית. 

יש לציין שהכתות המיסיונריות פועלות במתכונת של כת לכל דבר, הן כוללות אמצעי שיכנוע בלתי לגיטימייים (טובות הנאה כספיות וכו'), הפעלות חוויתיות לא מקצועיות שעלולות לגרום למשתתפים להגיע למצבים פסיכוטיים (לא חסרות דוגמות) וחלק מהכתות המיסיונריות הוגדרו על ידי הוועדה החוץ משרדית ככתות מסוכנות.

מספר לא מבוטל של אנשים שקראו את הספר עזבו את הכתות הנוצריות להן השתייכו וחזרו לחיות כיהודים שאינם מאמינים בנצרות.