פחד מאהבה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פחד מאהבה 

מאת    [ 23/01/2014 ]
מילים במאמר: 1090   [ נצפה 7405 פעמים ]

 
 

אין זה משנה באיזה שלב בחיים נמצאים, לרבית האנשים יש לפחות סיפור אחד של אהבה נכזבת או כשלון בקשר. גם אם איננו עוסקים כל הזמן בסוגיה מה הביא לכשלון הקשר, השאלה קיימת בתוכנו והיא צפה מידי פעם.

קשה להאמין, אך אנשים רבים סובלים מפחד מהתאהבות. פחד זה הינו מנגנון הגנה המתקיים לעיתים גם בתוך מערכת יחסים מתמשכת והוא נועד להגן עלינו מפני פגיעה. מנגנון הגנה זה מהווה סוג של אשליה, המעניק לכאורה תחושת בטחון ושליטה אך מונע קרבה ואנטימיות לה אדם זקוק. מה הסיבות לפחד מפני אינטימיות? חלק מהפחדים, המחשבות, האמונות והרגשות המונעים מאיתנו למצוא אהבה ולשמור עליה, הינם:


    • אהבה אמיתית גורמת לנו להיות פגיע – מערכת יחסים חדשה מביאה אותנו לטריטוריה לא מוכרת ולרובנו ישנם פחדים טבעיים מחוסר וודאות. משמעות התאהבות היא לקחת סיכון וללכת למקום בלתי מוכר, לתת אמון באדם אחר, לאפשר לו להשפיע עלינו ולגרום לנו להרגיש גם פגיע. ההגנות הבסיסיות שלנו מאותגרות. כל אותם הרגלים והתנהגויות שהיו חלק מאיתנו מרבית החיים, נדרשים לעבור התאמה לזוגיות. אנשים פגיעים ממילא, נוטים להאמין שככל שהקשר יתחזק הם יפגעו יותר.
    • אהבה חדשה מעוררת כאבי עבר – אנו לא תמיד מודעים עד כמה מערכת יחסים חדשה מושפעת מההיסטוריה והעבר של כל אחד מבני הזוג. רוב המבוגרים חוו בילדותם חסכים משמעותיים באהבה, אמון וקשר. זכרונות ילדות כואבים ולפצעי עבר השפעה מכרעת לאופן בו רואים את האנשים איתם יוצרים קרבה, כמו גם האופן בו מתנהגים ביחסים זוגיים. יחסים שליליים שאדם חווה בעברו, משפיעה בהווה על קושי ביצירת מערכת יחסים חדשה. כל נסיון לאינטימיות וקרבה מעורר ומציף מצבים רגשיים קשים של כאב, אובדן, כעס, "חרדת נטישה" ו"חרדת דחיה". הדרך בה הם מתמודדים עם החרדה הינה להימנע מלהרגיש את תחושת הבדידות שהחוו בעבר, מכאן שאינם מתמסרים לחלוטין לאחר. תיאוריית ההיקשרות (Attachment) יכולה להסביר חלק מהקשיים בקשר בין הקשר של אם-תינוק לבין הקושי ביצירת קשר זוגי – אבל, זה לא כל הסיפור.
    • אהבה מאתגרת את הזהות העצמית – אנשים רבים מתמודדים עם רגשות קשים. אחד הרגשות הקשים ביותר היא התחושה שהם אינם אהובים – בהווה ובעבר. גרוע מכך, מרגישים שאינם ראויים לאהבה. הם מתקשים להאמין שמישהו מסוגל לאהוב אותם, שהם חשובים למישהו ושבאמת איכפת מהם. למרבית האנשים יש "דיבור פנימי" של שיפוט וביקורת עצמית וטוב שכך משום שדיבור זה גורם לשינוי. אך ישנם אלה ש"דיבור פנימי" זה הוא הרסני ואכזרי כלפי עצמם – הם אינם מאמינים שהם ראויים לאהבה, להערכה ולאושר כלשהו. אמונה זו נובעת בעיקר בשל התנסות בחוויות ילדות קשות הכוללות : ביטול, ביקורתיות והתנהגות מכאיבה כלפיהם. לעיתים מדובר בילדים שגדלו בבית בו ההורים לא תפקדו כראוי או שהיו עסוקים בעצמם וביחסים קשים ביניהם ולא ראו את צרכי ילדיהם. הורים אשר מצד אחד אהבו ומצד שני הכאיבו, לא הייתה כל אינטגרציה בין הטוב לרע.
    האמונה שאינך ראוי לאהבה מזיקה ופוגעת בהתפתחות ויש לה השפעה שלילית על כל מהלך החיים. היא נטמעת בנו ואנו מאמצים אותם בתור עמדה עצמית – אני הוא מה שהורי חשבו עליי. לעיתים ההורים או דמויות משמעותיות האחרות, היוו מראה מעוותת עבור הילד והוא הטמיע אותם. תפיסה עצמית היא חלק מה"אני" שהתפתח עוד בילדות, לכן קשה לשנות חשיבה שמורגלים בה. מכאן שכאשר מישהו רואה אותנו בעיניים אוהבות, מוקירות, מכבדות ומעריכות, אנו מרגישים חוסר נוחות, אי אמון והגנתיות, כאילו האחר קורא תיגר על המוכר לנו לכל אורך חיינו - הזהות העצמית של מישהו שאינו ראוי לאהבה.
    • אושר מביא עימו כאב – אמונה שבכל פעם שחווים שמחה אמיתית והחיים מקבלים משמעות רגשית חיובית – יש לצפות שמשהו יתקלקל ושיגיע עצב או כאב. אנשים רבים נמנעים מלחוות מצבים שיגרמו להם לאושר, משום שלשיטתם אושר מביא עימו גם כאב. כשנוצר קשר משמעותי ומתחילה התאהבות, יש אלה העוצרים ונמנעים מלהמשיך ללכת במסלול ההתאהבות משום הפחד מפני מחיר הכאב שעלולים לשלם. לעיתים קרובות דפוס זה הוטמע בהם עוד בילדות – כאשר היו מאושרים משהו או מישהו גרם להפסיק את תחושת האושר וגרוע מכך, הוא גרם להם לכאב.
    • לא בטוח שנכון להתאהב – אנשים נמנעים מלהתאהב במישהו שהם מרגישים שמתאהב בהם "מעל הראש...". חששם שהם לא יתקדמו בקצב של בן הזוג, שלא יאהבו אותו כפי שהוא אוהב אותם, שהם יפגעו באחר או גרוע מכך יגרמו לו לתחושת דחיה. האמת היא שאהבה היא לא תמיד מאוזנת באופן מדוייק ולא תמיד בני זוג מרגישים בדיוק אותו הדבר באותו זמן. רגשות משתנים ומזינים עצמם ממצבים שונים. תוך שניות אנו יכולים להרגיש כעס, זעם ואף שנאה כלפי מישהו שאנו אוהבים. אנשים המודאגים מה יקרה אם... מונעים מעצמם רגשות שעשויים להתפתח באופן טבעי ונורמלי. עדיף לאפשר לרגשות שלנו להתפתח לאורך זמן מאשר לחשוש שנפגע ונכאיב למישהו, דבר המונע מאיתנו מלהכיר מישהו המגלה עניין אמיתי בנו. החשש עוצר אותנו מהסיכוי לחוות משהו שעשוי לגרום לנו לאושר.
    • יחסים זוגיים עלולים להרחיק מהמשפחה – היכולת ליצור יחסים זוגיים בריאים היא אחד הסמלים המובהקים לבגרות, לעצמאות ואוטונומיה. התפתחות זו יכולה לייצג גם נפרדות ממשפחת המקור. אין מדובר בהפרדה ופרידה פיזית וויתור על המשפחה, אלא בנפרדות רגשית שהיא חלק מהתפתחות ובגרות רגשית. מדובר בצמיחה רגשית, בה מתרחקים מהדינמיקה המשפחתית השלילית במשפחת המקור ויצירת קשרים זוגיים מיטיבים המהווים הזדמנות לצמיחה, תפיסה עצמית ודימוי הולך מתעצם ומתפתח.
    • אהבה מעוררת חרדות קיומיות – כאשר מתאהבים הסיכוי לאובדן גדל. כאשר אדם לבד, יש לו פחות מה לאבד. כאשר מתאהבים מתמודדים לא רק עם הפחד לאבד את בן הזוג שלנו, אלא גם עם הפחד לאבד את עצמנו ואת מה שיצרנו יחד. בהתאהבות לחיים יש יותר ערך ומשמעות ולכן המחשבה על אובדן הופכת להיות מפחידה. במקרים קיצוניים חרדה קיומית זו גורמת לאנשים לוותר לחלוטין על מערכת יחסים. איננו מודעים עד כמה חרדה קיומית זו מנהלת אותם. קל לתת סיבות פרקטיות שונות ומגוונות למה אנחנו לא צריכים או לא מתאימים להיות במערכת יחסים, ייתכן וחלק מהסיבות נכון, אבל מה שבאמת מניע אותנו אלה פחדים מפני אובדן, בדידות ודחיה. 

במרבית מערכות היחסים אנו נדרשים, כחלק מהחיים, להתמודדות עם אתגרים שונים. צעד חשוב לביסוס מערכת יחסים ארוכת טווח ומספקת הוא היכרות עם הפחדים מאינטימיות והדרך בה הם משפיעים על התנהגותנו. אנשים ממסכים את הפחדים שלהם מקשר בהצדקות ובתירוצים שונים, הם מסבירים מדוע הדברים לא "עובדים" עבורם באופן מעשי.

ההכרה שבמערכות יחסים עשויים להיות גם וגם - אושר גדול אבל גם פגיעות - היא חלק מתהליך הצמיחה וההתבגרות. ההכרה שאנחנו ולא אף אחד אחר, יכולים ואמורים לרפא את כאבינו, היא מה שיכול להפוך אותנו לאנשים שלמים ועוצמתיים יותר.

כשאנו מאמינים או לא מאמינים, שמישהו אחר יכול וצריך לחולל בנו שינוי, אנו ממשיכים להתקיים במעגל בו נמנע מקשר משמעותי. הציפיות מבן הזוג עשויות להשתנות לחלוטין בעקבות ההבנה שבן זוג יכול להיות שותף למסע מרתק ולא רק הגורם המרפא. אנחנו מבינים שבן הזוג לא בא להכהות את כל כאבי העבר, הוא באמת אינו מסוגל לכך. הכאב הוא חלק מה"עצמי", לפעמים נוכח יותר ולפעמים פחות, הוא זה שגורם לנו להיות מי שאנחנו לטוב ולפחות טוב. כאשר יש עם מי לחלוק את התחושות הכמוסות ביותר ולא מתוך מתח, כאב, ואכזבה אלא מתוך שמחה גדולה שיש מישהו "לרוץ איתו" – הרווחנו בגדול.

חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית קלינית-מדריכה MSW. בעלת קליניקה פרטית במרכז הארץ. עובדת עם יחידים זוגות ומשפחות, הנחיית קבוצות, הדרכת הסטודנטים והדרכת עובדים סוציאליים. נסיון רב במסגרת שרותי בריאות הנפש הציבוריים.

פייסבוק: https://www.facebook.com/havaosMSW

אתר: טיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי | טיפול זוגי במרכז הארץ

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב